שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

ציון, הלא תשאלי לשלום יקירייך?

         כמה שבועות אחרי שהגענו לפה, מצאתי את עצמי משכיבה את ילדי עם שירי ערש ציוניים. "באה מנוחה ליגע", "ים השיבולים שמסביב", "נערה טובה יפת עיניים"… בהתחלה צחקנו, אמרנו ששווה להתרחק מהארץ רק כדי להיזכר בכל השירים שלמדנו בשיעורי זמרה, לפני שלושים שנה. אחר כך, זה עבר. הצחוק. והתחלף בגעגוע. ופתאום רציתי שעוד אמהות תערסלנה את ילדיהן עם ...

קרא עוד »

יום הולדת שמח, ישראל, אהובי (תשובה לגיורא לשם)

         וּמֵאַרְבַּע זְרוֹעוֹתֶיךָ אָבוֹא אֵלֶיךָ עִם הָרוּחַ לְהָשִׁיב לְךָ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה, לְהַקְשִׁיב לְךָ אַהֲבָה, מן המלח בְּעַתְלִית הַיָּם, בפִּצְעֵי הַכּוֹכָבִים שֶׁקָּרְסוּ עָלַי בָּעֲרָבָה. אָבוֹא אֵלֶיךָ עַל כַּנְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמִּתְעָרֶבֶת בְּצֵל הָעֵמֶק, בְּתוך ענני הַטַּל שֶׁבָּרְחוּ לִי בִּצְּפוֹנָה שֶׁל יַלְדוּתִי ואֲשַׂחֵק לְךָ בַּדְּרָכִים, אהובי. פְּרָחִים פְּרָחִים עַל רֹאשׁ שׂמחתִּי. ועוד אֵרֵד לַחֲלוֹמוֹת, וְאֶעֱלֶה וְאָבוֹא וְאֶגְלֶה אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֶעָבָר, וְאֶחֱזֹר. עַיִן בְּעַיִן אֲמַלְמֵל בריסיךָ ...

קרא עוד »

אדולף אובמה, ברק חוסיין היטלר

          אז אני רצה לי להנאתי לאורך השדרה, וכשאני מגיעה לצומת "קוליג' קורנר", )זה בכלל לא קורנר. להיפך. זה המרכז של המרכז של הפרבר שאנחנו גרים בו.) העיניים שלי נופלות על דוכן שולחני קטן, מאחוריו עומדים שני צעירים שנראים נורמלים לגמרי. מיד ברור לי שהם מנסים לשכנע עוברים ושבים לחתום על משהו. יש להם ערימה של פליירים וכמה כתבות מנוילנות על השולחן. ...

קרא עוד »

דויד גרוסמן וקישור למניפסט שפירסם אלמוג בהר בעניין שייח ג'ארח

          דויד גרוסמן הוא איש הרוח הגדול שקם לנו בעת האחרונה, אם אתם שואלים אותי. ואל תשאלו אותי, פשוט תקליקו. http://e.walla.co.il/?w=/203/1661556 ואם לא קראתם את "אשה בורחת מבשורה", אנא קראו. ואם התחלתם ולא סיימתם, אנא סיימו. ואם סיימתם, תקראו שוב. בקריאה שנייה הוא מצליח להעפיל לפסגת הגאונות הספרותית הרגשית. (לא יודעת אם יש דבר כזה, אבל זה מה שאני חושבת.) ...

קרא עוד »

קטע מהספר שלי – השואה בעיניים מזרחיות

           ערב יום השואה, תש"ע, אני מעלה קטע מספרי, "מכתוב", (שם זמני) על השואה דרך עיניהן של ילדות בנות עדות המזרח:  הדמויות: עירית, בת 6, בת להורים שעלו מסוריה ותימן               רוזי, בת 7.5 בת להורים שעלו ממרוקו. ילדה מחוננת. הזמן: ערב יום העצמאות,  1974 המקום: מסיבת יום העצמאות בבית משפחת שיפמן, כרמל צרפתי, חיפה. השתיים נפגשות בפעם הראשונה, מתיישבות על ...

קרא עוד »

אשה דובדבן – לאמיר אור

               אמיר יקר יקר. נפעמתי מהשיר האחרון שלך. http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15819&blogID=182#res204701 אני חושבת שהוא במופלאים. כשקראתי אותו, נזכרתי בסיפור הזה, ששכתבתי לא מזמן. אני חושבת שהוא מתכתב עם שלך.  מאחלת לך הצלחה רבה עם צאת ספרך, (עבורי הוא כבר מאד מצליח) ואהבה. אשה דובדבן תקתוקי השעון מצטרפים לשריקת הרוח הכלואה בארגז התריסים שמעל לחלון, לנשיפות התנשמות הדואות מעל הבניין, לטפטוף הגחמני של הברז במקלחת שמייצר ...

קרא עוד »

לאשכנזים בלבד?

          צר לי, אבל הנה קישור למשהו שבארה"ב לא יכול לקרות. תקראו לזה צביעות, פלסטיק, העדפה מתקנת… אבל בארה"ב זה לא יכול לקרות.  תעשו לי טובה, ותקליקו: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1057,209,47836,.aspx ואני בהחלט בעד העדפה מתקנת. בחיי. תארו לכם שהילדה הזאת לא הייתה צולחת את האודישינים לפירסומת הזאת ?!? בעצם, גרוע מזה. הילדה הזאת גדלה עם תוצאות הלוואי של תרבות הצבע הזאת.    ומה עליהם?!? מישהו מהם ...

קרא עוד »

אובמה (!) סקורסזה והטורטליני

          ההתחלה הייתה דווקא מרנינה. החלטנו לצאת לסרט. בזמן שמוש מגגל ואני פוסלת כל מה שנשמע לי אמריקאי מידי, הציעה ביתי הבכורה בחביבות שהיא תשמור על הקטנים. כל כך שמחנו. כבר מזה זמן שהגענו למסקנה, מוש ואני, שהיתרון היחיד, אבל היחיד, בלהיות הורים לנערה בגיל ההתבגרות קשורה לעובדה שלא צריך לחפש בייביסיטר אם רוצים להרגיש קצת קולנוע ...

קרא עוד »

מפתחות

           היה לו צרור מפתחות כבד שנשא תמיד בכיס מכנסיו, מאחור, והיה מצטלצל בשוכבו ובקומו ובלכתו בדרך. "כל כך הרבה מפתחות," אמרתי כשהתיישבנו אל הדלפק והוא הוציא אותו מהכיס, בלחש, כאילו החזיק סודות נעולים משנים. "כן, די הרבה." ענה.  המועדון לגם את הלילה על בטן ריקה והתנדנד מולי… או שמא הייתי אני השיכורה?  "זה של הבית," ידו האחת כמסה בגב חולצתי והאחרת מיינה ובודדה אותם, אחד, אחד, "זה של המשרד, זה של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן