שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

בן זונה

          היה חם מאד. הטמפרטורות גירדו את הארבעים. אולי גם דילגו מעליו. דומה כי השמש עצמה נמסה ברקיע והמטירה על הארץ טיפות סמיכות של זיעה, חול ואבק. לא יותר משניים או שלושה ברי מזל הצליחו להדחק אל המשולש המוצל של תחנת ההמתנה. כל השאר, כארבעים איש בקירוב, עמדו והזיעו עצמם לדעת תחת השמש הקופחת . לא ייפלא ...

קרא עוד »

ליטל צ'יינה (וקישור לסיפור)

    תשמעו, זה מדהים. כבר לפני כמה חודשים כתבתי את הסיפור הזה, ליטל צ'יינה, ואתמול נתקלתי בכתבה הבאה, http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1024,209,49237,.aspx אבל תפתחו את הכתבה אחרי שתקראו את הסיפור… ליטל צ'יינה   ראש השנה עמד בפתח, ומרכז הקניות רחש ככוורת. החנויות, המעברים וגרמי המדרגות הנעות, המו אנשים. אי אפשר היה ללכת מבלי לחבוט או להיתקע במי מהחולפים מולך. אברם תיעב ערבי ...

קרא עוד »

שישו ושמחה והמרק הכי טעים בעולם

      חייבת חייבת לספר כמה דברים שמחים: 1.   מכרנו את כל הציוד של הבית למשפחה ישראלית מקסימה שבאה לכאן בשנה הבאה, ולא שזה כזה כיף לעזוב דירה, (אם כי זה פחות נורא מלעבור לדירה חדשה ולקנות תכולה של בית בשלושה ימים. זה מה שעשינו שהגענו לפה, קנינו והרכבנו מיטות, וארונות ושולחן אוכל וכיסאות אני הייתי אחראית על ההברגות ואשכרה ...

קרא עוד »

איריס וארוס

    היום באמצע הריצה פגשתי איריס. ולא יודעת. אני בטח לא הראשונה שחושבת ככה. אבל האיריס הזאת נראתה לי הכי ארוטית בעולם. ניסיתי לצלם אותה. אבל היא יצאה לי חיוורת, והתשוקה המתפרצת שלה נבלמה בעדשה. והמשכתי לרוץ. וכל הדרך חשבתי לעצמי שזאת הפעם הראשונה בחיים שלי, וזה למרות שאני מסתובבת עם השם הזה כבר ארבעים ואחת שנים, שאני מקשרת ...

קרא עוד »

מפלצת זוללת אגודלים (ואמהות)

    איתני בתקופה המאגית שלו. ובעצם, אולי הוא היה כזה מאז ומתמיד. הרי גם מגופי הוא נחלץ באורח פלא…  הוא מספר שיש לו כוחות קסם, שהוא יכול לחסל מפלצות זוללות אגודלים במקרה הטוב, וזוללות שיניים במקרה הרע, הוא יכול להעיף כדורי מחץ בעלי כוחות שחור, והוא גם עושה את זה בכל הזדמנות. גם היום הכדורים ה"סופר חזקים" האלה התעופפו בדירה ...

קרא עוד »

מספר ההרוגים האמריקאים במלחמה הגיע ל-4,000

        כשטיילתי עם אחותי ב"נתיב החרות", שזו דרך אדומת לבנים שמקיפה את מרכז בוסטון ועוברת בכמה נקודות היסטוריות וסתם תיירותיות של העיר, חלפנו על פני האנדרטה לחללי הצבא האמריקאי בעיראק. זאת אנדרטה מצמררת. כמה עמודי עץ רבועים, בגובה שני מטר, נטועים באדמה, ביניהם מתוחים חבלים, ועל החבלים האלה, תלויות, כמו שתולים כביסה, דסקיות החיילים המתים. בגלל שהדסקיות ממתכת, ...

קרא עוד »

חבלים

      לו הייתה בחיים, הייתה וודאי מתלוננת גם עכשיו: "נו. אבא. אפשר למות עד שאתה מחליט…" זה מה שהייתה אומרת, ואישוניה הכחולים היו פורחים מעיניה משל היו בלונים במפגן יום העצמאות, ואחרי שעות של "שיטוטים", (כך נהגה לכנות את יציאותיהם המשותפות לקניות) הייתה מאבדת את סבלנותה כליל ופולטת בכעס,  "אפשר למות ממך. אבא." או "אתה תהרוג אותי. בחיי." והוא ...

קרא עוד »

נעמי

    יַלְדָּתִי נפקחת אֶל הַבֹּקֶר בְּעֵינֶיהָ פליאת הַחֲלוֹם שֶׁעָזְבָה וְאֵיפֹה סוּסֵי הַפֶּרֶא, צניפתם רוֹקַעַת שָׁמַיִם וּמָה עַל הַפֵּיוֹת ששערן כּוֹכָבִים וְאֵיךְ זָהֲרוּ הָעֲנָנִים בָּאוֹר וּמֵעֲגָלִים שֶׁל אֲרָיוֹת מְכַרְסְמִים דֻּבְדְּבָנִים מִן הָעֵץ וּפֶטֶל וּפְרָחִים גְּבוֹהִים שֶׁצָּמְחוּ עַל הֶהָרִים שנמסו מְתוּקִים כְּמוֹ גְּלִידָה בִּשְׁנֵי טְעַמִים עַד שֶׁהַלַּיְלָה נִטְרק מִן הַמִּזְרָח וְלָמָּה בָּרַח גַּם הוּא.      

קרא עוד »

יש חמצוצים באמריקה? ותיקונצ'יק

      איתני נורא אוהב חמצוצים. מכירים? אלו פרחים צהובים קטנטנים, (אין לי מושג מה שמם האמיתי) שגדלים פרא בחודשי החורף והאביב, ואת הגבעולים שלהם נוהגים לקטום במשיכה קלה, ולמצוץ. אני חושבת שאין ילד כפר שלא מכיר את הטעם המסטיקי החמצמוץ הזה, ואין אחד שלא מת עליו. בקיצור, היום הלכנו לטייל, ואיתני הסכים לצאת מהאוטו רק אחרי שאמרנו לו ...

קרא עוד »

ספרדג'וקיות וכמה מילים לשחר מריו

          קראתי את הרשימה הזאת : http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/106/836.html של רוביק רוזנטל, והתעכבתי על הקטע הזה:  "פרשת בית הספר בעמנואל מחזירה לזירה הציבורית את אחד המוקדים שבהם הגזענות הפנים-יהודית היא פצע פתוח – האיבה העמוקה בין ספרדים ואשכנזים בעולם החרדי. בתצהיר לבג"ץ בפרשה הזו כותבת אם לאחת הבנות: "ההפרדה גרמה לשנאה תהומית בין הבנות, הן לא רצו להתקרב אליהן, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן