שחרחורת סופרת ומשוררת

פִּתְאֹם, בְּאֶמְצַע הַלֵּב הִתְפּוֹצֵץ לִי הַיּוֹם מֵרֹב אַהֲבָה לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, לֹא שֶׁמֶשׁ לֹא קַעֲקוּעִים אֲבָל הַיַּבָּשׁוֹת חָדְלוּ מִתְנוּעֲתַן וְכָל הַכּוֹכָבִים הִסְתַּחְרְרוּ סְבִיב אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ

בְּחֶדֶר דַּל וְחַף מִנִּקָּיוֹן עַל חוֹף צֵ'רַאי תַּחַת כִּלָּה חַיָּה שֶׁל יַתּוּשִׁים נִמְתַּחְתְּ עַל הַמִּטָּה כְּמוֹ סָדִין קָרָאת עַל חֲוָיָת הַטָאנְטְרָה קָאמָה הִסְתַּתֵּר בֵּין הַדַּפִּים אֲשֶׁר הָיוּ לִמְעָרוֹת נְיָר אֲבָל לִפְנֵי הַשִּׂיא, שָׁמַעַתְּ אֶת מְעוּפוֹ הַמְּכֻנָּף פּוֹרֵץ מֵהֶם אָדֹם אָדֹם, כּוֹרֶה בְּצַוָּארֵךְ בּוֹרוֹת וּנְשִׁיכוֹת וַאֲנָחָה אֲהָהּ תְּשׁוּקָה הִיא כְּמוֹ זִמְזוּם בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף הָאַהֲבָה – עֲקִיצָתַהּ בַּלֵּב כְּאֵב הוֹלֵךְ וּמִתְגָּרֵד אַתְּ ...

בַּת חָמֵשׁ הָיְתָה אִמִּי כְּשֶׁהִתְחִילָה לְדַבֵּר כשלִטְּפוּהַּ אַרְבַּע הַזְּרוֹעוֹת לפתע כְּמוֹ רוּחוֹת שָׁמַיִם הִקִּיפוהַּ הָאֵלָה נָשְׁקָה שָׂפָה לפִיהָ סוֹד וַהֲבָרָה וְקֹדֶשׁ נְטִיפִים שֶׁל טַל נִקְווּ בּאִישׁוֹנֵי הַעֲרָבוֹת (כַּמָּה טֹהַר יֵשׁ בְּשִׁיר כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה בְּבֶטֶן פְּעוּטָה) כָּל מִלָּה הָיְתָה כְּפֶקַּח פֶּרַח לוֹטוּס צְלִיל וָרֹד עָנֹג עַל פְּנֵי שְׁתִיקָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת שֶׁל יַלְדָּה   * אֶפְשָׁר לוֹמַר זֹאת כָּךְ, הָיָה זֶה מִין ...

תַּחַת עֵץ הַקִּנָּמוֹן סִפֵּר לָךְ גֵ'יסוֹנַם עַל נְחָשַׁיו הֲעָבוֹתִים שֶׁקּוֹמָתָם גְּבוֹהָה (בַּשָּׁלָב הַזֶּה הֵנִיף יָדוֹ מָעַל בֵּית הֶחָזֶה) וְהֵם שְׁקֵטִים כְּפָעוֹטוֹת שְׂבֵעִים שְׁנָתָם חָלָב וְהֵם בְּשֵׁלִים לְאַהֲבָה כְּמוֹ בַּנָּנוֹת בַּחַלוֹף הַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ שֶׁלֹּא כִּבְנֵי אָדָם, אָמַר בְּרֹךְ נִכָּר אֵינָם שׁוֹמְעִים דָּבָר זוּלַת הַלְמוּת הַלֵּב, פְּחָדָיו וְצַעֲרוֹ  

  הקליקו לקריאה מלאה :      

אשת השנה בספרות של מגזין "נשים" תשע"ו סכום השנה בספרות תשע"ו

אַתְּ יְשֵׁנָה עַכְשָׁו בַּצַּד הַקַּר שֶׁל הָעוֹלָם, סָמוּךְ אֶל הָאֵינְסוֹף. לְאַט לְאַט יִתְפּוֹגְגוּ פִּלְאֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֹבֶן יֵעָרֵם עַל סַף בֵּיתֵךְ, גִּזְעִי הָעֵץ יָנִיבוּ פִּטְרִיּוֹת עִנְבָּר, הָעֲנָפִים יַצְמִיחוּ עַלְעָלִים צְלוּלִים כִּבְדֹלַח צְחוֹקָן של יַלְדוֹתַיִךְ הקְטַנּוֹת יִגְלֹשׁ עַל אֲגַמִּים שְׁקוּפִים שֶׁלֹּא מִכָּאן…. (להמשך קריאה החוטם)   וַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ; וְתֵלֵד, עַל־בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם־אָנֹכִי, מִמֶּנָּה (בראשית ל, פסוק ג')…. להמשך ...

וְאָז רָאִית אוֹתוֹ, צָלוּל כְּאִלּוּ בָּא מִשָּׁם אָחוּז בְּכֶתֶף סִירָתו וּמְגָרֵשׁ עוֹרֵב אֲשֶׁר אָרַב לִשְׁלַל פַּרְנָסָתוֹ הַמְפַרְפֶּרֶת כְּמוֹ נַפְשֵׁךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף פּוֹרֵם בְּאֶצְבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת אֶת סְבַךְ רִשְׁתוֹת הַדַּיִג וּפוֹרֵשׁ אוֹתָן עַל מִישׁוֹרי הַחוֹל, דֹּק חוּטֵיהן כִּכְסוּת דְּמָעוֹת עַל לֶחִי יְתוֹמָה מָתַי בִּכְלָל עָזַב אוֹתָךְ? רָאִית אוֹתוֹ מוֹלֶק כִּפָּה שֶׁל אָנָנָס, וְאָז קוֹלֵף חוֹתֵך לְקֻבִּיּוֹת מַצִּיעַ לָךְ, בּוֹאִי תֵּשְׁבִי, קוֹלוֹ צָלוּל ...

              הטיסה בחזרה הייתה קשה, פתאום הדרך, שנראתה לי בהלוך קצרה כל כך ועל מה כולם מדברים, לא נגמרה, עוד שמיים ועוד שמיים ועוד שמיים. כמה שמיים כבר יש. ופתאום. לראשונה מזה 20 ימים, אחזני כאב בטן וכל היופי שאכלתי כל הימים האלה הסתחרר לי בקיבה, אבל בסופו של דבר גם לאין סוף יש ...

ראשית מחילה. כמו הזמן בהודו, גם האינטרנט פה מתנהל לאיטו, יש לו סבלנות אין קץ, ואני ממש לא מצליחה לענות על התגובות הכה מרגשות שאני מקבלת על הפוסטים, רק מצליחה לקרוא את כולן, ומודה לכם מעומק ליבי על ברכות הדרך והזכרונות ומשאלות הספר, אמן כן יהי רצון, אמן אמן ועוד תודה ואהבת ליבי. אז אני כותבת כדי לא לשכוח: (ב) ...