שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

הודו – פואמה בכתובים

וְאָז רָאִית אוֹתוֹ, צָלוּל כְּאִלּוּ בָּא מִשָּׁם אָחוּז בְּכֶתֶף סִירָתו וּמְגָרֵשׁ עוֹרֵב אֲשֶׁר אָרַב לִשְׁלַל פַּרְנָסָתוֹ הַמְפַרְפֶּרֶת כְּמוֹ נַפְשֵׁךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף פּוֹרֵם בְּאֶצְבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת אֶת סְבַךְ רִשְׁתוֹת הַדַּיִג וּפוֹרֵשׁ אוֹתָן עַל מִישׁוֹרי הַחוֹל, דֹּק חוּטֵיהן כִּכְסוּת דְּמָעוֹת עַל לֶחִי יְתוֹמָה מָתַי בִּכְלָל עָזַב אוֹתָךְ? רָאִית אוֹתוֹ מוֹלֶק כִּפָּה שֶׁל אָנָנָס, וְאָז קוֹלֵף חוֹתֵך לְקֻבִּיּוֹת מַצִּיעַ לָךְ, בּוֹאִי תֵּשְׁבִי, קוֹלוֹ צָלוּל ...

קרא עוד »

הודו, סכום המסע לקרלה

              הטיסה בחזרה הייתה קשה, פתאום הדרך, שנראתה לי בהלוך קצרה כל כך ועל מה כולם מדברים, לא נגמרה, עוד שמיים ועוד שמיים ועוד שמיים. כמה שמיים כבר יש. ופתאום. לראשונה מזה 20 ימים, אחזני כאב בטן וכל היופי שאכלתי כל הימים האלה הסתחרר לי בקיבה, אבל בסופו של דבר גם לאין סוף יש ...

קרא עוד »

מסע לקרלה, קוצ'ין (חוף צ'ראי)

ראשית מחילה. כמו הזמן בהודו, גם האינטרנט פה מתנהל לאיטו, יש לו סבלנות אין קץ, ואני ממש לא מצליחה לענות על התגובות הכה מרגשות שאני מקבלת על הפוסטים, רק מצליחה לקרוא את כולן, ומודה לכם מעומק ליבי על ברכות הדרך והזכרונות ומשאלות הספר, אמן כן יהי רצון, אמן אמן ועוד תודה ואהבת ליבי. אז אני כותבת כדי לא לשכוח: (ב) ...

קרא עוד »

יום 7 – דבנקולם/ קרלה

הדרך לדבנקולום הייתה ארוכה עד מאד וירוקה עד מאד. מצידי הדרכים גבהו מטעי עצי הגומי (שמפיקים באופן דומה למייפל, כלומר, הגומי הוא נוזל המטפטף מתוך הגזע) ושפעת עצי הקוקוס, הפאפיה, המנגו והבננה מעורבבים זה בזה עד שקשה למצוא מין את מינו, צומחים מכל עבר, מעל ומעבר, וביניהם שדות אננס, הגדל, מסתבר, בערוגות שיחים נמוכי קומה. חלפנו על פני עוד כמה ...

קרא עוד »

קומרקום, קרלה – מסע לקוצ'ין

אז כמה רגעים אחרי שעלינו על סירת דייגים שעם ערב מוסבת לספינת תיירים שכזו, ספסליה המרופדים הזמינו אותי לשבת באופן מיידי, שכן אני חוטפת בחילות אם האדמה או המים רוטטים תחתיי, התפתחה שיחה חברית בין עולי הסירה. הם שאלוני, באנגלית שעוד לא התרגלתי אליה ומחצית מהמילים נפלו סתומות על רצפת הסיפון, איך זה שאני נראית מקומית בלי להבין מליאלם. אני ...

קרא עוד »

נסיעה לקוצ'ין (ערב ראש השנה בבית הכנסת הפרדשי)

אלפי דורות חלמתי עלייך/ ערב ראש השנה ובדרך נס אני מתגלגלת לבית הכנסת היהודי האחרון בקוצ'ין. בשאר בתי הכנסת בדרום הודו, חלקם מתפוררים ממש, חלקם נלחמים על חייהם, לא מצליחים להשלים למניין. "את נוסעת לבית הכנסת?" שעה קודם פנתה אליי ישראלית לאחר ששמעה אותי מנסה להזכר איך אומרים הל באנגלית. ניסיתי להסביר לנשים שישבו איתי לשולחן איזה תבלינים נשתמרו במאכליה ...

קרא עוד »

נסיעה לקוצ'ין (ההגעה)

״אלפי דורות חלמתי עלייך״ זאת השורה שהתנגנה לי בלב אמש, כשנחתתי בהודו. בתמונות, שני פילים ניצבים לצידי כל אחת מעמדות בידוק הדרכונים, הכתב המליאלי היפהפה, (מליאלם היא שפת המקום: קרלה) תומס מקבל את פני ואני מגלה שבהודו נוהגים בצד שמאל של הכביש.  

קרא עוד »

נסיעה לקוצ'ין (1)

 היחס לזמן, או האין-יחס לזמן, אמרו לי יודעי הודו וחכמיה, הוא ההבדל הראשון שאשים עליו את האצבע, וזה נכון, כי הנה, זה הדבר הראשון שאני מתיישבת לכתוב עליו, דווקא אני, שסופרת את החיים בדקות ומודדת מרחקים באיזה שעון פנימי שמתקתק באופן כפייתי כמעט, ואין, ובעצם אסור, לבטל זמן, אין דבר כזה שעה ללא תכלית הרי; או שאני כותבת, או שאני ...

קרא עוד »

חמש סיבות לאושר

חמש סיבות לאושר: 1. כשמתקשרים אלייך מעיתון חשוב ומספרים לך שנבחרת להיות בין הנשים "פורצות הדרך" לשנת תשע"ו. את זוכה להיות זאת שעשתה את זה בתחום הספרות. 2. כשאת מחבקת את מיה, משוררת שיד אלות היופי והאהבה נגעו בה, אבל היא בעיקר אחות שנולדה לך השנה בחצי הכדור המרוחק, ואמש נחתה בארץ. 3. כשגשם של הזמנות למופע "בראשית הייתה אהבה" ...

קרא עוד »

עץ

עִם בּוֹא הַסְּתָו קָלְחוּ הצִּפֳּרִים מֵעַל רָאשִׁי וּבַאֲוִיר הָיוּ חָדֵי הַקֶּרֶן כֹּה סְמוּכִים, רָאִיתִי אֶת רִיסֵי זְנָבָם מִתְגַּפפִים תַּחְתַּי, בְּהוֹנוֹתי סָמְרוּ טוּרְקִיז הָאוֹר נִצְבַּע פִּשְׁתָּן מִחוּץ לַגּוּף שֶׁלִּי הִתְמָעֲטָה אַהֲבָתְךָ, (הָיִינוּ בְּגִלְגּוּל אַחֵר כְּשֶׁאֶצְבַּע קַדְמוֹנִית צִיְּרָה עַל גּוֹרָלֵנוּ זוּג כְּמוֹ צְבָאִים פְּחוּסִים עַל קִיר הַמְּעָרָה) הִצְמַחְתִּי עֲנָפִים בִּמְקוֹם זְרוֹעוֹת פְּקַעוֹת שְׂעָרוֹתַי פָּרְאוּ וְהִשְׂתָּרְעוּ לְרֹחַב הַמִּטָּה עֵינַי זָלְגוּ עָלִים, יְרֹקֶת, רְטִיבוּת, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן