שחרחורת סופרת ומשוררת

"איריסונת, באתי והסגול שלך לא היה", "איריסי, הייתי בצומת והספר עוד לא הגיע", "המוכרת אומרת שמקסימום מחר" "בסטימצקי רמת ישי עדיין אין" "מצאתי את גלבי ואת פלא, אבל את גבר אישה ציפור לא…" ככה ועוד התחיל הבוקר שלי אתמול, אבל לאט לאט הלך והשתפר. תודה לאין שיעור לכל המדווחים, הרוכשים, המציקים למוכרות לפתוח ארגזים, לאלה שכבר הספיקו לקרוא, לאלה שלוקחים ...

איריס יקרה (2) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (אז יש בפסוק הזה גם יואל, גם איש גם אשה וגם ציפורה, [וגם משה…] ) קריאה ראשונה, מהדיגיטל. [כבר קראתי כמה וכמה ספרים בדיגיטל. לא קורא יותר כך. אני צריך ספר לקשקש עליו, לסמן אותו, ולא מפני שגברים צריכים לסמן טריטוריה, לא כל הגברים מואילים ((תרתי משמע ...

אז במסגרת שרירי השיווק שאני מחזקת (נכון שהם תמיד היו חזקים, אבל לאחרונה התרופפו, באשמת הגיל וריבוי הלידות) ביקשו ממני לכתוב לאתר נשי כלשהו על המין והארוטיקה ב"גבר אישה ציפור" ובספרים שלי בכלל, והאמת היא שבא לי לרמות, כמו שבהליצות (מהליכות וריצות יוצא הליצות) אני מבלפת את אלוהי הפיגורה והמותניים ודי מהר מתיישבת לי על אחד הספסלים בתחילת הטיילת ובוהה ...

1. אז דליה ויואל שלי, האישה והגבר מ"גבר אישה ציפור" נכנסו היום הישר לעשירייה הפותחת של צומת ספרים. זה משמח כל כך. (הספר נמכר במחיר יפה והגון של 39 שקלים.) אני אשמח כמובן אם הוא לא יתקע בעשירייה. כלומר, אשמח שתקנו אותו ותחלצו אותו מהארונית הזאת של המבצעים, ותקחו אותו אליכם הביתה. אין לו הרבה דרישות, מבטיחה, והוא מחונך. (מחר ...

רונית גולצמן: ערב טוב איריס, אנחנו לא מכירות ובכל זאת חשוב לי לכתוב לך, (בשבילך ובשבילי). הרגע סיימתי לקרוא את ספרך "גבר אישה ציפור" וזהו רגע בו העצבות מחלחלת לה פנימה, מבלי לקבל רשות. זו מחמאה עבורך, ככה זה מרגיש אצלי כשמשהו טוב מסתיים ואני מתעקשת לאחוז באדוות… הכתיבה שלך מענגת ביותר. את מלהטטת עם מילים, ביטויים, תאורים ודימויים בכישרון ...

27/4/18 1. "אמא, מה זה היפותרמיה?" אסף שואל בזמן שהמגבים גורפים מים חומים ועכורים מהשמשה הקדמית. אנחנו בדרך לחוג. ברדיו דיווחים על האסון. "כשהגוף מאבד חום," אני עונה. מתיזה עוד מים על השמשה. שוב מפעילה את המגבים. "לכמה?" לכמה מה?" איבדתי אותו. "כמה מעלות זה היפותרמיה?" "32 אני חושבת." "זה מסוכן?" "כן, מאד." "אי אפשר להעלות להם את החום בחזרה?" ...

אז אתמול בדרך לחוג, התחיל איתני שלי להתעניין בסיירת מטכ"ל וסיירת צנחנים. מסתבר שהראו להם בבית הספר סרט על אנטבה. הוא שאל ושאל והתרגש ומה צריך ואיך מתקבלים ומה זה גיבוש ועם כל נצנוץ בעיניים שלו הרגשתי איך הבטן שלי מתהפכת, חטפתי צירים, בחיי, רציתי לצרוח, אין מצב שאתה הולך למטכ"ל, מה נראה לך, אין מצב שתהיה קרבי בכלל, וחשבתי ...

אז יושב לו איש אחד, נדמה לי שלא מאד צעיר, מן הדרום, מתחיל לקרוא את "דושינקא". כבר בפרק הראשון קורה לו משהו. משהו לא מסתדר לו עם "הסופרת שכתבה את "מכתוב". (איך היא הגיעה לרעיון הזה?) הוא תולש דף מהמחברת הצהובה שברשותו, מחפש ומוצא עט, ומשרבט כמה הגיגים וטענות על הדף. כשהוא יורד במדרגות הבניין הוא נתקל במי שהוא מדמה ...

קישור לפייסבוק התרגשות, עטיפה והגרלה (אנא ליחצו על התמונה ושתפו מהפוסט המקורי ופתחו לציבורי, אחרת לא נוכל לראות את השיתוף)1. אתמול סיפרה לי חברה בסדנת הכתיבה שלי, שהיא כבר נכנסה לסטימצקי ביבנה וביקשה את הספר. זה משמח כשלעצמו, אבל הספר טרם הופץ… מה שמשמח כפל כפליים, זה שהמוכרת אמרה לה שהיא השנייה שמגיעה לחפש את הספר!2.. מתבקש תקציר, כמובן. אז ...

כדי להפיג את המתח שלקראת צאת הספר, צבעתי את הבית וחזרתי לצייר! (אספי אמר: מוזר לי לא לראות אותך כותבת) ממחר "גבר אישה ציפור" (ידיעות ספרים שאוהבים)