שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

יוסף ואחיו – בעקבות המאמר של תלמה פרויד

    מונולוג שנכתב מזמן ונזכרתי בו, אחרי הקריאה במאמר המרתק של תלמה פרויד: זה היה רעיון שלי. אני מודה. לא סבלתי אותו אף פעם. לא את הדיבור שלו, לא את הפיג'מה שהוא מסתובב איתה ולא את התלתלים. בעיקר לא את התלתלים. צפופים כמו בנדורות בשוק וגם פחות או יותר באותו צבע. דני ויודה, גם כן, אף פעם לא מתו ...

קרא עוד »

מכתב מקוקוסובטרופיאוקיאנוגרפי (ט"ו בשבט – 2 )

           מכתבים שכתבו לי עצים –  פרק 1 : http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14480&blogID=290 פרק 2  : מכתב מקוקוסובטרופיאוקיאנוגראפי איריס יקרה. אני מקווה שהמכתב הזה הצליח להגיע אלייך. לקח לנו המון זמן לאתר את הכתובת שלך. אף אחד פה לא שמע על המקום הזה שאת גרה בו, בקושי הצלחנו למצוא אותו על המפה… מה זה איזראל… זה אי? הר? מדבר? זה בארצות ...

קרא עוד »

מכתבים שכתבו לי עצים (ט"ו בשבט)

     מכתבים שכתבו לי עצים –  פרק 1 : מכתב מאלון תבורי   לפני כמה ימים מצאתי בתיבת הדואר שלי מעטפה ירוקה. רוב המעטפות שמגיעות אלי, הן לבנות. די משמימות ומשעממות. (בדרך כלל אלו חשבונות חשמל ומים שאני לא ממש אוהבת לקבל) הפעם, פתחתי את הדף, ונכונה לי הפתעה. איריס יקרה, היה כתוב שם באותיות ירוקות. שמי אלון תבורי, ...

קרא עוד »

החיים בבוץ. סיפור קצר בהשראת "קוראת בקפה" לרות בלומרט

           עוד מהדלת אני רואה את הספל ואת שתי הידיות שלו: אחת בסדר. אחת שבורה. ריבי עושה לי תנועה עם הראש, ואני מבינה שהיא מבקשת ממני להיכנס. בדרך כלל כשאני נכנסת לבתים חדשים אני קודם כל בודקת אם הם נקיים. יש לי אלרגיה ללכלוך ולאנשים מלוכלכים. לאנשים מלוכלכים יש נשמה מלוכלכת. זה מה שאני חושבת. אבל זה לא ...

קרא עוד »

ליכלוכית קימחוחית גירסת הפוליטיקלי קורקט

            ליכלוכית/ קימחוחית, גרסת הפוליטיקלי קורקט   די רחוק מכאן, בדירה קטנה בווירג'יניה המערבית, חיה נערה צעירה עם אביה החורג ושני אחיה השמנים. סליחה. עם שני אחיה הסובלים מעודף משקל. האב החורג היה איש רשע וקמצן, והתנכל לביתו ללא הפוגה. גם אחיה כבדי המשקל כיבדו אותה בנחת זרועם והטילו עליה את כל מלאכות הניקיון, הבישול והאפייה. ...

קרא עוד »

כן לא שחור לבן

        "איתני," אני אומרת. "בוא נשחק משהו.." "מה, יש לך זמן? הספר גמור?" הוא מופתע. (בצדק. כבר שנתיים, מאז נכנסתי להילוך גבוה עם הספר, אני בקושי משחקת איתו. בטח שלא ביוזמתי.) "הספר לא גמור.." אני עונה לו. "ככה אני מקווה… אבל סיימתי לכתוב אותו." (אני כמובן לא מספרת לו שהתחלתי לכתוב כבר ספר חדש. אני לא יכולה לעשות ...

קרא עוד »

ניו יורק (2) או יונייטד פייק אוב אמריקה

                תתגדל ותתקדש ניו יורק ניו יורק מגורדת תאומים שחורה אבל כמה צביעות היא מדברת קורקט אולי כי בחטא נולדה עם כפיתליזם של כסף בפה ועוד גונחת  זה טוב זה טוב וגומרת על מי מנוחות מה שלא תראו בה מקרוב לא תראו גם                  מרחוק   (פנדה על נייר ועיבודי מחשב.)  עוד פוסט על ניו יורק http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14223&blogID=290   ...

קרא עוד »

נר נמס ומנומס

     איך נר מרגיש? בימי חול הוא בטח סתם אדיש. אבל מרגע שנכנס החג. הוא מתחיל להיות מאד מודאג.  טוב, זה ידוע וברור, לכל מאן דהו ולכל מאן גפרור, שמרגע שחנוכה נכנס, נר חייב להיות אקסטרה אקסטרה מנומס. אין מה להגיד.. נר בלי נימוס, זאת בעיה אמיתית. זה כמו חבית בלי תחתית. או פחית בלי קשית. או דיאטה בלי ...

קרא עוד »

חווה מגורשת מגן עדן – לרות בלומרט

        עבודה בעקבות השורה הנפלאה הזאת: "לוּ אַךְ הֵבַנְתִּי אֶת הָהַנְחַיּוֹת לְמַעֲגָלֵי הַצֶּדֶק."   (מתוך פשר הדברים, לרות בלומרט) לשיר המלא: .http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14298&blogID=254 מגזרות נייר וגירים על נייר.          

קרא עוד »

סופגניית פלא ישראלית (המתכון)

       תשובה קצת דחוקה להשגות  של אהוד החמוד ומירי המתוקה.  את ההשגות שלהם ניתן לקרוא ב  http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14254&blogID=290 אתמול, בחצות וכמה דקות, צדו אוזני יבבות חנוקות. בהתחלה חשבתי שאני כנראה הוזה. מדמיינת כהרגלי, או סתם מפריזה. אבל היבבות הלכו והתחזקו. באיזשהו שלב הן אפילו צעקו. נכנסתי למטבח, על קצות בהונותי. ולא תאמינו מה ראו עיני. סופגנייה ישראלית, שמנמנה, נפלאה. על אדן העין תלויה לה דמעה.  ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן