שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

עוד על " "small talk", בהמשך לרונית בר לביא

         טוב, זה באמת מצחיק איך מחשבות נפגשות. אחרי התינוק של איריס לויט, פירסמה רונית בר לביא  פוסט על small talk http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16690&blogID=62  ואני בדיוק כותבת סיפור שקראתי לו ככה. וזה התחיל בפיצרייה שליד הבית שלנו. אני ואיתני יושבים לאכול פיצה. יותר נכון, איתני יושב ואוכל, ואני מסתכלת עליו. וכדי להעביר את הזמן (כמה זמן אפשר להסתכל על ילד שאוכל ...

קרא עוד »

דיקור סיני (סיפור על הגנה עצמית)

          לא סובל סינים. למה לא? תענה לי אתה למה כן. תענה לי אתה איך אפשר לסבול בני אדם שאוכלים חתולים לארוחת בוקר, חזירים לצהריים ואטריות לבוקר צהריים וערב? מסכנים החתולים. מילא חזירים. חזירים הם חזירים. ואיטריות אין להם רגשות. אבל חתולים? איך אפשר לאכול חתולים? דוחים הסינים האלה. דוחים. אתה לא יכול להגיד לי שלא. הייתי מעיף את ...

קרא עוד »

סייל מטורף ביום הזיכרון

  האמת היא שאני חושבת שימי זיכרון הם עניין פרטי, וזיכרון בכלל, הוא עניין תבוני, ועל כן אי אפשר לחייב מישהו לזכור, כמו שאי אפשר לחייב מישהו להבין, כמו שאי אפשר לחייב מישהו לתפוס, כמו שאי אפשר לחייב מישהו לאהוב. אבל אני חושבת שאם כבר קובעים ימי זיכרון, צריך לכבד אותם. והmemorial day  שאמור להתקיים כאן מחר, והוא יום חופש ...

קרא עוד »

הדמעות שיביאו לי מיליונים (מיזם גאוני)

         אין במראה שלה שום דבר יוצא דופן. תאמינו לי. אם תפגשו אותה ברחוב, סביר להניח שלא תעלו על דעתכם שהפרצוף שלה, יותר נכון, העיניים שלה, שוות כמה מיליונים. היא לא יפה מאד, זה בטוח. (אבל גם לא מכוערת) הפנים שלה מוארכות. השער שלה שחור שחור. כל כך שחור, שלמרות שהיא צעירה באופן יחסי, עשרים ושבע, רוב האנשים שמכירים ...

קרא עוד »

בן זונה

          היה חם מאד. הטמפרטורות גירדו את הארבעים. אולי גם דילגו מעליו. דומה כי השמש עצמה נמסה ברקיע והמטירה על הארץ טיפות סמיכות של זיעה, חול ואבק. לא יותר משניים או שלושה ברי מזל הצליחו להדחק אל המשולש המוצל של תחנת ההמתנה. כל השאר, כארבעים איש בקירוב, עמדו והזיעו עצמם לדעת תחת השמש הקופחת . לא ייפלא ...

קרא עוד »

ליטל צ'יינה (וקישור לסיפור)

    תשמעו, זה מדהים. כבר לפני כמה חודשים כתבתי את הסיפור הזה, ליטל צ'יינה, ואתמול נתקלתי בכתבה הבאה, http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1024,209,49237,.aspx אבל תפתחו את הכתבה אחרי שתקראו את הסיפור… ליטל צ'יינה   ראש השנה עמד בפתח, ומרכז הקניות רחש ככוורת. החנויות, המעברים וגרמי המדרגות הנעות, המו אנשים. אי אפשר היה ללכת מבלי לחבוט או להיתקע במי מהחולפים מולך. אברם תיעב ערבי ...

קרא עוד »

שישו ושמחה והמרק הכי טעים בעולם

      חייבת חייבת לספר כמה דברים שמחים: 1.   מכרנו את כל הציוד של הבית למשפחה ישראלית מקסימה שבאה לכאן בשנה הבאה, ולא שזה כזה כיף לעזוב דירה, (אם כי זה פחות נורא מלעבור לדירה חדשה ולקנות תכולה של בית בשלושה ימים. זה מה שעשינו שהגענו לפה, קנינו והרכבנו מיטות, וארונות ושולחן אוכל וכיסאות אני הייתי אחראית על ההברגות ואשכרה ...

קרא עוד »

איריס וארוס

    היום באמצע הריצה פגשתי איריס. ולא יודעת. אני בטח לא הראשונה שחושבת ככה. אבל האיריס הזאת נראתה לי הכי ארוטית בעולם. ניסיתי לצלם אותה. אבל היא יצאה לי חיוורת, והתשוקה המתפרצת שלה נבלמה בעדשה. והמשכתי לרוץ. וכל הדרך חשבתי לעצמי שזאת הפעם הראשונה בחיים שלי, וזה למרות שאני מסתובבת עם השם הזה כבר ארבעים ואחת שנים, שאני מקשרת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן