שחרחורת סופרת ומשוררת

להמשך קריאה דורית ישראל על "פלא" בנוריתה

7. דַּבְּרוּ, הַכּוֹכָבִים, דַּבְּרוּ בָּרְכוּהָ כָּל עֲצֵי הַפְּרִי הָרְכוּנִים סְגִירוּת פִּרְחֵי הַלּוֹטוּסִים,  לִילִיּוֹת הַיָּם, חֶשְׁכַת הַבְּאֵרוֹת וּמִפְתְּנֵי הַבִּיּוּבִים, עַל אַף הַזַּלְעָפוֹת אֲשֶׁר הִכּוּהָ כָּל הַלַּיְלָה בִּגְשָׁמִים כְּבֵדִים כְּמוֹ בָּרָד כְּמוֹ אֲבָנִים הִתְעוֹרְרָה הַיּוֹם הָאֲדָמָה קַלָּה כְּמוֹ אֲוִיר אֲנִי כּוֹתֶבֶת פֶּן אֶשְׁכַּח: מַיִם יְשַׂמְּחוּ לְבַב הָאֲדָמָה. מתוך הפואמה "הודו" שחותמת את "פלא-פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017) כמעט שנה למסע שלי להודו, ...

בֶּרְלִין/ רְפַאַיִך אָחוּזִים בַּאֲדָנֵי הַמְּסִלָּה, בְּהִתְקָרֵב הַחַשְׁמַלִּית, בַּלּוּחִיוֹת הַמִּתְנַצְּלוֹת  לִפְאַת הַמִּדְרָכָה: פֹּה נָשְׁמוּ אוֹתָךְ רֶבֶּקָה, אָגְנֶס, אַלְפְרֵד, מִילֶר, וְשֻׁלְחוּ בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים ושתיים, בצהֳרֵי אַפְּרִיל אַכְזָר (הַשְּׁכֵנִים הָיוּ שְׁרוּיִים בִּשְׁטוּנְדַה) אַךְ לְאָן, אַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת, רְפַאַיִך אָחוּזִים בְּוִילוֹנוֹת עבים שְׁלֹשָׁה לְכָל חַלּוֹן, מָה רָאוּ אוֹ לֹא רָאוּ דָּרֵי אוֹתוֹ מָלוֹן אַרְבַּעַת כּוֹכָבִים בְּלֵית שָׁמַיִם עַל שְׂדֵּרוֹת הַפְרִידְרִיך שׂטְרַאסָה, כְּלוּם ...

טקסטמאניה דקה 13  

3 מתוך 40 בתי הפואמה "שִׁעוּרִים בִּפְרֵדָה" / מתוך "פֶּלֶא-פּוֹאֶמוֹת וְשִׁירִים" 27. בְּעֶרֶב חַג הָאַהֲבָה כְּשֶׁהַבְּדִידוּת מֻקְצֵית כִּמְצֹרַעַת, מַחֲלָה קָשָׁה וַחֲשׂוּכַת מַרְפֵּא נִשְׁבַּרְתְּ וְהִתְקַשַּׁרְתְּ אֵלָיו הוּא לֹא עָנָה אוֹ שֶׁעָנָה וְלֹא אָמַר דָּבָר אוֹ שֶׁשָּׁאַל: "אֵיךְ אַתְּ?" הַלֵּב שֶׁלָּךְ נָפַל בְּבַת אַחַת לְתַחְתִּיּוֹת הַגּוּף אַתְּ נֶאֱחַזְתְּ בִּקְצוֹת קוֹלוֹ כִּבְחֶבֶל הַצָּלָה שָׁדוּף 28. וְאֵיכְשֶׁהוּ יָצָא שֶׁאֵין לָכֶם תְּמוּנוֹת מְשֻׁתָּפוֹת (הַמַּצְלֵמָה שָׁבְקָה ...

יומני היקר, סוף סוף התחיל הכנס, שמתקיים בבניין באחת השכונות המזרחיות של ברלין. תקצר היריעה לספר לך את קורותיי פה. אבל הייתי חייבת להראות לך זכר לפיסה מחיי התושבים תחת השלטון הקומוניסטי. ובכן, בוידאו אני נכנסת למעלית שנשארה מאותם ימים. לכאורה מעלית רגילה, אלא שאין לה דלת ואין לה כפתורי עצירה. ברצונך לרדת לקומת המרתף, הרי שעליך לנתר פנימה אל ...

ומני היקר, אל תשאל, אללי, אללי, צרה צרורה, שוד ושבר, פקדני אסון, אירוע רב נפגעת, אמנם יש בליבי עוד תקווה קלושה שהמשבר כלומר, שהפיאסקו הספרותי הקולוסאלי האוניברסלי הגלובאלי הזה עוד יפתר, אבל בהחלט ליבי הולם מדאגה וצער וחוסר אונים… שכחתי את הכבל של המחשב בתיאטרון אקוד, שם הייתה לי אמש הרצאה…. הו, אלוהי המחשבים ענני! יומני ענני! מה עליי לעשות? ...

  לצפייה בריאיון המלא