בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי
נַחַת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן
עַל הַיָּרֵחַ
הֶהָרִים בָּעֲרוּ
כּוֹכָבִים זָהֲרוּ
יוּסְטוֹן כָּאן
צְפַת, הַדּוֹקְטוֹר קָרָא
אֲנִי חוֹזֵר
כָּאן צְפַת
הַנֶּשֶׁר נָחַת
אִמָּא מְסַפֶּרֶת
שֶׁהָיְתָה בַּמַּחְלָקָה
הִתְרַגְּשׁוּת אַדִּירָה
וְאַבָּא אָמַר:
זֶה אָכֵן צַעַד גָּדוֹל
לֶאֱנוֹשׁוּת
שחרחורת
איזה יופי של שיר! ואוהבת מאד גם את חוש ההומור.