שחרחורת סופרת ומשוררת
לְכָל בְּדִידוּת יֵשׁ צֶבַע, שֶׁלָּנוּ לְבָנָה
וְנֶעֱרֶמֶת
פְּתוֹתֵי לְבַד נוֹשְׁרִים מֵהַתִּקְרָה מִנֶּגֶד
צְחוֹר הָאִזְדָּרֶכֶת
וּבֹהַק מֵחָטֵי הָאֹרֶן
בַּבֶּטֶן חֹר עָנָן
נִפְעָר בִּירִיעַת שָׁמַיִם
סדיני הַזְּמַן קָרִים
וּבְהִירִים
הַמַּעְיָן נָמַס וְהַמִּטָּה
אֲנַחְנוּ נִרְדָּמִים
כִּשְׁמִמִזְרָח לַלַּיְלָה
בָּאָה שֶׁמֶשׁ
אהבתי. שיר יפה.
חוץ מזה, הזכיר לי את העץ בארץ מולדתי, ארגנטינה. בספרדית השם שונה: "עץ גן-העדן". ולא במקרה :).
תודה, איריס. יכולתי לקרוא לפי שורות. כנראה, קודם הייתה לך בעיה טכנית.
תודה שוב.
תודה מקרב לב, רבקה יקרה, על קריאתך. ארגנטינה מושלגת?
על כל פנים תודות ושבת שלום