שחרחורת סופרת ומשוררת
יֵשׁ הַרְבֵּה, הוּא אוֹמֵר.
מֵאֶבֶן חֶבְרוֹן,
מִשַּׁיִשׁ טוּרְקִי. מִגְּרָנִיט.
(אֶת זֶה לוֹקְחִים רֹב הָאֲנָשִׁים)
מֵאֶבֶן גלילית. מֵאֶבֶן חֲלִילָה.
מֵאֶבֶן עצמון.
מֵאֶבֶן סלייב. וּמִיִפְתַּח.
זֹאת אוֹמֶרֶת,
מֵאֶבֶן יִפְתַּח.
וּכְמוֹ בַּחֲנוּת בְּגָדִים,
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה
לִבְחוֹר.
כמו שאמרת איריס
זה חשוב לחיים
לי זה לא ממש חשוב
לאדני החלון
העדפתי חברון
זו פעם ראשונה שאני קורא ספר ומתכתב עם הסופרת
זה מאד מעניין ומרגש במיוחד כמו במקרה הזה שאני מאד מזדהה עם אשתו של אריק
היי דויד יקר. תודה רבה על הקריאה וההזדהות. משמח מאד מאד.
בוקר טוב איריס יקרה
מתי אפשר יהיה לקרוא את הרומן הבא שלך?
האם תעשי השקה לרומן החדש
או אולי קודם שירי הילדים
היי דויד יקר. עוד קצת מוקדם לדבר על זה. מאד מקווה שבמהלך 2012. אבל הכל מכתוב, אתה יודע.
חיבוק. תודה רבה על ההתעניינות.
אליום ייזי ונפרח מבעדנה
פרחת אל חייקיא ולרנייה
(היום יגיע ונשמח יחדיו
את שמחת הסיפור והשיר
הי איריס
אני חושבת ששני השירים צריכים לבוא בפוסט אחד כי אחרת אולי לא ברור (בהתחלה רציתי לכתוב "משפצים?")
היי רקפת. ניסיתי. ו משום מה זה יצא בפורמט אחר, וזה נראה מצחיק אחד ליד השני.
וזה בסדר שחשבת שמשפצים. זאת אכן האסוציאציה הראשונית שכיוונתי אליה.
שבת הכי טובה.
היי איריס
כן, זה אמיתי,
איך לבחור?
מה שאני אוהבת?
או מה שהוא אהב?
היא אהבה
הם אם הם היו ביחד?
הצילו
להתראות טובה
לא מזמן סיימתי תחקיר לאחד הפרקים בספרי שענינו שיש
אכן גם בתחנה האחרונה
יש הבדלים
אהבתי איך את פורטת את האבל לעניני דיומא, כמו מחיר לפי מטר -רץ(אבל 1), כמו ההתלבטות בחנות בגדים.
וגם הסתירה בין בגד חדש שעושה לנו חיים- ובין המצבה והמוות.
יופי.
היי ורדה, חנה וטובה יקרות. תודה רבה על תגובותיכן. שבוע טוב.
תודה ורדה, על ביקורך הביכורי אצלי. מפאת צפיפות הזמן לא הגעתי אל בלוגך, אכנס עכשיו.
איריס יקרה,
היכולת שלך להפוך כל דבר, גם דברים שאנשים בולעים ונחנקים בהם, כמו פרוצדורות המוות – מרשימה.
שבוע טוב
רות
הומור מקאברי במיטבו, איריסקה. וגם עצוב. נהדר (2 הפוסטים). ומה ניש?? 🙂
מישהו שכח את האצבע שלו על המקש נראה לי…. מצחיק.
רות יקרה, כל כך תודה. שימחת אותי מאד במילותייך, אף כי מדובר בפרוצדורות המוות, כמו שהיטבת להגדיר זאת.
תלמתי, תודה גדולה. המילים שלך זורחות כמו שמש, אף שאין את באה לבקר מידי בוקר. תודה נשמה.
אני בסדר גמור. כותבת במרץ. מקווה שתוכלי לקרוא בקרוב. חיבוק שמש.
אהבתי את שני השירים, מכירה מקרוב את ההתנהלות.
ונשארתי חושבת הרבה זמן על השאלה, למות זה ביוקר?
היי לוסי מתוקה. כתבתי לדויד. הצער נותר אצל הנשארים אחרי. גם החשבון. זה מצחיק ועצוב כל כך. כמו לשבת במסעדה עם חברים ולקום וללכת בלי לשלם. אבא שלי בחיים לא היה עושה דבר כזה.