שחרחורת סופרת ומשוררת
לחרוזיםצ'יקים (1):
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=21787&blogID=290
בוקר
כשאימי שוב מוצאת את הסנדויץ' בתיק
הכעס שלה מצטבר,
חבל שלזרוק אותו בפח בכיתה,
אני אף פעם לא זוכר.
דיזסטר שף
אבא שלי משוכנע לגמרי
שהוא שף מדופלם ומוצלח,
הוא כלל לא רואה, שאת כל ה"גורמה"
אוכל לבסוף רק הפח…
העדפה מתקנת
כשמול המראה, אחותי הגדולה,
מבזבזת שעות, זה בסדר,
רק אני, מול מחשב, אחרי שתי דקות,
נענש ונשלח אל החדר!
מלך
בגן החיות ראיתי אריה
ישנוני ועייף ואיטי
אז הייתי עצוב, בעיקר בשבילו,
כי בכלל לא נראה מלכותי
אהבה
אתמול בחצר, ראיתי כלבים,
שעשו אהבה, בשלווה
זה בכלל לא הפריע להם, כנראה
שהיו עוד צופים בסביבה.
מיצי
מיצי שלי, חתולה מרהיבה,
לבנה, עם פרווה מכורבלת,
אבל, יש לומר, גם מאד אנוכית,
כל האוכל לבד מחסלת.
תיאבון
תמיד, משום מה, בתחילת הארוחה,
התיאבון שלי מאד קצרצר,
ועד ששוב הוא מתארך,
האוכל נעשה כבר קר
שבעה
כשסבא נפטר, בכו הדודות,
דמעות על דמעות על דמעות,
שעות הן בכו, עד שבלי להרגיש,
קרעו הדמעות ת'חולצות.
בוקר טוב
כמו שכתבתי בפעם הקודמת
כתיבה מענינת לגיל הצעיר
עשויי טוב ומעניין
בהצלחה עם ספר שלם כזה
חמודימים!
ואפרופו פח
אצלי כל הזמן הפח אוכל וגם הכלבה אני רוב הזמן מבשלת בשבילם בחיי
שבת המלכה לך איריס
חמודים. ספר ילדים חדש?
היי איריס
אני מקנא בחריזה הקולחת שלך.
בקובץ זה, אני מרגיש משהו בסאב טקסט שהוא יותר בוגר ממה שהוא אמור לצייר.
ובשיר השני אני חש חיסול חשבונות משפחתי -:)
מזכיר לי את אשתי, שאוהבת להתלונן שאני לא עוזר מספיק (זה נכון) אך כשאני טוען שניסיתי (כביסה, בישול, ספונג'ה היא שונאת, כך שאני עושה )) היא תמיד אמרה: אתה עושה לי יותר עבודה!
לדעתי (ראי השיר על הגורמה) זה תירוץ שלכן להמשיך ולשלוט ולהראות שאתן טובות יותר ועושות הכל (מה שנכון)
שבת שלום
גיורא
אח, גיורא. כמה צחקתי מהתגובה שלך.דווקא מוש מבשל למופת. (על כל העניינים האחרים מוטב שאני אהיה אחראית, אבל אניח לזה)יש אגב, לסיינפלד, פרק גאוני, שבו הוא (או ג'ורג', לא זוכרת) בכוונה מקפל את הכביסה כל כך גרוע, כדי שחברתו לא תעיז לבקש ממנו לעשות את זה שוב.
אבל בחיי שהצחקת אותי.
ואל תקנא בחריזה הקולחת שלי, פשוט תקנה ספר חרוזים, (הנה אני סוף סוף מלמדת אותך משהו) לי יש את "חרוזים לכל עט", של איתן אבניאון, ספר נפלא וחרוזים בו המון:))
אמיר יקר, מה שלומך? הפוסט האחרון שלך מהמםםם. וואו. לגזור ולשמור.(או לקנות את הספר, איזה?) ומאד מקווה שיהיה לי ספר ילדים, אני עובדת על זה.אבל צריך שאלוהים גם יתרשם מהמאמץ.
חנתי, תודה מתוקה. האמת היא שאני רזיתי מאד אחרי שהבנתי שאני היחידה שאוכלת את מה שאני מכינה, אז פשוט הפסקתי להכין:) הפח שלי היה צריך כבר דיאטה.
דויד יקר, תודה רבה על ביקוריך ותגובותיך, הם משמחים מאד.
מתלמצ'יק לאיריסצ'יק: חרוזימצ'יקים יפימצ'יקים. בקרוב הסֵפרצ'יק. ? 🙂
מתוקתי, תודה תודה! אמנצ'יק.
וואי, איריס זה קסם של בתים. צחקתי ממש. הלוואי וידעתי לכתוב לילדים. אני לא יודעת לדבר אל ילדים, זה ממש דורש לראות את הקטנים ואת הפרטים הקטנים בחייהם. קראתי את חרוזימצ'קים 3 וצחקתי גם. היכולת לקלוע ולשעשע ב- 4 שורות, כל פעם היא נהדרת. נשמע כמשימה מאתגרת בהחלט עבורך, ילדים הם לקוחות רציניים. בהצלחה!
היי מתוקה, שמחה על הביקור, שמחה מאד שאהבת!