שחרחורת סופרת ומשוררת
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ אֶל הַנְּחַלִים וְאֶל הַיָּם, וְהַלֵּב
אֵינוֹ מָלֵא. אֵל מָקוֹם שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים, שֵׁם הֵם עוצרים
מלֶכֶת.
כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים,
גַּם אֲנִי אוֹמֶרֶת.
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ בְּתוֹךְ יָמִים דַּקִּים וְעֶצֶב
נָע וְנָד, וְאֵין זִכָּרוֹן לְרִאשׁוֹנִים
וּבָאַחֲרוֹנִים צָף ועוֹלֶה וְשׁוּב
שׁוֹקֵע.
וְאֵי מִזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ.
(תודה רבה לרוחה שפירא על העמדת השיר מחדש)
מקסים ,עצוב ופיוטי ,איריס ,הקוהלת הפרטי שלך
בקר אור
ויש זכרון ,יקירה ,רק תחת שמש הלב
– שם הדברים לעולם אינם יגעים
תודה רבה, חנה טובה. בוקר ושמש וזיכרונות טובים.
איריס יקרה!
הגעגוע שלך עושה לי את זה. פתחתי את קוהלת לראות מה הוא אומר. חזרתי אליך הסתובבתי בין המילים ומצאתי את עצמי משנה את הקצב והנשימה. כך:
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ אֶל הַנְּחַלִים וְאֶל הַיָּם, וְהַלֵּב
אֵינוֹ מָלֵא. אֵל מָקוֹם שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים, שָׁם הֵם עוֹצְרִים
מִלֶכֶת.
כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים.
גַּם אֲנִי אוֹמֶרֶת.
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ בְּתוֹךְ יָמִים דַּקִּים וְעֶצֶב נָע וְנָד,
וְאֵין זִכָּרוֹן לָרִאשׁוֹנִים
וּבָאַחֲרוֹנִים צָף ועוֹלֶה וְשׁוּב
שׁוֹקֵע.
וְאֵי מִזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ.
לילה טוב! רוחה
היי רוחה יקרה,
תודה רבה על תגובתך.
אני גם חשתי שיש מקום לשנות את המבנה. אני אשן על ההצעה שלך עוד קצת, ונראה לי שאקח אותה בשמחה.
שוב תודה ממש.
זה מופלא.
ואת יודעת שאני לא בא לפה הרבה ולא כותב ככה סתם.
ארז ארז אחי, אייכה? תודה רבה, מתוק. ובדיוק חשבתי עליך השבוע, כי געגועים ואמריקה תמיד הולכים יחד.
חיבוק חזק, ממש מקווה שאתה בטוב.
איריס הי,
כמו שכתבה חנה: מקסים, עצוב ופיוטי. וגם מבטא כמיהה מטאפיזית לטוב כשלעצמו.
שבת שלום — צדוק
תודה גדולה, צדוק יקר. שבת טובה גם לך.
איריס יקרה ונהדרת. השיר יפה מאוד. ובא לי לשלוח אותך אל השיר שלי בבלוג , "שיר יום הולדת" שמעלה את אותו פסוק בקוהלת, ועולה מחוזות געגוע וחלום והעולם שמעבר. חיבוק. ושבת שלום מחיה אסתר
היי חיה אסתר מפעימה, תודה רבה ושבת שלום.
ולטובת המבקרים בבלוגי, הנה קישור לשיר שיוצא מאותם פסוקים בקוהלת:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=21951&blogID=360
יפה מאד
אני לא זוכר איך נראתה הגרסה הקודמת (שורות ארוכות נדמה לי), אבל אין ספק שהכוראוגרפיה של רוחה תרמה לשיר.
נהדר השילוב האלגי שלך ושל קוהלת.
אם כי, בתור קטינה, יש לך עוד זמן להירהורים קוהלתיים.
היי גיורא יקר,
האמת היא שחיכיתי לאישור שלך. שמחה מאד מאד בתגובתך. שבת שלום וחיבוק.
אה. ואני כבר מזמן (עשרים וארבע שנים, אם לדייק) לא קטינה:)
וואללה, אולי לא קטינה, אבל קשקשנית!
אישור שלי? למה ,מי ומה אני?
אני לא אומר את זה בהצטנעות מזויפת.
כבר ראיתי (לא מכבר) איך בצד תגובות נלהבות על שיר שכתבתי, היו גם כאלה שלא. הרבה עניין של טעם ומצב רוח של הקורא והכותב.
בואי נאמר (בלי הצטנעות) שרוב אלה שכותבים כאן אינטיליגנטיים, ולכן הכתיבה ברובה לא מעליבה את הקורא.
כיף לקבל אישור מאחרים, שהרי אנו כל הזמן בטוחים שעוד שניה מישהו יגלה את הבלוף שאנחנו. אבל בסופו של דבר. הקול הפנימי הוא הקובע.
שבת מנוחה
גיורא
עלית עליי גיורא. קשקשנית זה נכון. לא סותמת את הפה והלב לרגע:)
ועדיין יש אנשים שחשובה לי דעתם, מה לעשות? ואתה ביניהם.
יפה הגעגוע הזה איריסקה. ויפה אמרה חנה: "מקסים, עצוב ופיוטי".
תני לשמש לעלות 🙂
תעלה תעלה, תלמתי, בעיקר אם השמש בעצמה מאירה לי את הבלוג. תודה רבה, יקרה.