שחרחורת סופרת ומשוררת
אספי שוכב במיטה, קצת עייף
בספר מזמן כבר חדל לדפדף,
שמע עוד סיפור ועוד שיר עצוב,
ודקלום של אותו משורר, שוב ושוב.
אימו (זו אני) פותחת חלון,
מסיטה לצדדים את שולי הווילון,
מתבוננת בלילה, מדליק ת'ירח,
ואחרי לחישת "לילה טוב ושמח"
מתכוונת לצאת, לכבות את האור,
בשקט בשקט, ת'דלת לסגור.
אך לפתע אספי קורא: "רק דקה.
"את צריכה עוד לתת לי את ה– נשיקה."
"את ה-נשיקה? בשמחה!
(במיוחד אם זאת ה-נשיקה בשבילך.)
"אבל יש לך?" חוקר אותי בני קטן,
"בטח! יש לי המון ה– נשיקות במחסן."
"במחסן?" מביט בי אספי, מודאג,
"בטח ישנות. מלאות באבק…"
"חלילה וחסה! חס וקציצה!
את כולן קניתי אתמול במבצע.
ובלי שום סיבה, תאמין לי, כך סתם,
קיבלתי את כל ה– ה– ה– בחינם."
אספי מביט בי, חצי מנומנם,
"אז תתני לי אחת? אני תיכף נרדם."
"אבל איזה? תבחר. יש המון המונים…
מכל הסוגים ומכל המינים.
יש אחת שמנמנה, מתוקה, חייכנית,
שתתאים להפליא ליד ה-ימנית.
יש לוהטת אחת, כמעט חשמלית
שתשב מצוין על ה-יד השמאלית.
יש אחת ארוכה וקשה כמו הנצח
שכאילו נולדה לנשק את ה-מצח."
"בסדר, הבנתי." אספי עונה.
"תבחרי את אחת. זה כבר לא משנה"
"רגע… יש אחת ערמומית, לקצה של ה-אף
תתנשק ומיד תיעלם בחטף.
ואחת שובבה, מאד מבודחת
שתוכל לנשק לך גם את ה-תחת…"
"טוב, אימא, מספיק." אסף ממלמל
"אם הייתי יודע, לא הייתי שואל."
"יש לבטן, אחת, לא רעה, לא טובה,
שבאופן קבוע, תמיד רעבה,
אז נראה לי… בעצם, אני בטוחה
שכדאי שתבחר בה אחרי ארוחה.
ואחת לכתפיים, אחת לצוואר,
לשתיהן יש מרקם צעיפי, נהדר.
בשביל ה-אמה, ה-קמיצה וה-זרת,
יש שלוש נשיקות – טבעות לתפארת,
יש אחת מחודדת, ובלי שום ספק,
היא נראית לי מושלמת בשביל ה– מרפק.
בשביל ה-רגליים,
קניתי עוד שתיים,
שהולכות אוטוסטרדה גם בלי נעליים…"
"די, אימא נו די." אספי נושף,
"את לא מבינה שאני כבר עייף?"
"מבינה מבינה. פשוט משתגעת
מרוב אהבה, יוצאת מן הדעת…
לאספי שלי, ה– אחד מכולם.
ילד אחד ויחיד בעולם.
ועכשיו באמת, אני מוכרחה
בששון ושמחה, ברון וברכה,
במיוחד במיוחד, ורק לכבודך
אני לא מחכה,
אפילו דקה…
ונושקת לך את ה– נשיקה."
ויש נשיקה אחת של
צפור
ארוכה כמו תרועה
ויפה כמו מזמור
ויש אחת רטובה על
הלחי
המזמינה את האור
ומגרשת כל
בכי
תוציאי מהר את
כו…ל..ן
מהמחסן
ותשלחי אותן מחר
עם אספי
לגן
שיר מתוק
הנה הדבקת אותי לחרוז איתך
ים של נשיקות
היי חנתי, חייכת אותי על הבוקר. מזל שהתגובות נשמרות, כשיצא ספרך לילדים, אוכל להצביע על תרומתי בגאווה. תודה יקרה, ים של נשיקות בדרך אלייך. וחג שמח שמח.
חמוד מאוד
כבר ממש אפשר לדמיין איורים מתוקים מסביב
היי הדס יקרה, שמחה מאד לפגוש בך בבלוגי. תודה רבה!
איזה שיר מתוק ומרגש!!!!!
איריס את אמא מקסימה
את יכולה להוציא ספר שירים וסיפורים לילדים
יש לך את זה איריס!!!
היי דוד יקר. תודה רבה רבה! איזה תגובה משמחת על הבוקר. יש לי שאיפות כאלה. אני עובדת על זה:) חג שמח ושנה הכי טובה.
אני הראשון שאקנה ואציע לביתי שיש לה גן פרטי לקנות מתנה להורים
בהצלחה איריס
ניניניניפלא!
מוזיקה נהדרת שנעצרת בה-נשיקה וממשיכה…
וכמובן איורים תואמים
יש לנו כבר ספר למאיה כשתהיה בת שלוש ותדע עברית כי כרגע היא יודעת…אנגלית
יהיה לח כיף לחבר מנגינות
מירינקה אהובה, שימחת אותי על הבוקר. מקווה שאת בטוב.
דוד יקר, תודות גדולות, מאד מאד אהבתי את קולך ואת הלחנים שלך. כבוד!
איריס זה מדליק מאד, כל הרעיון של ההיפוך בתפקידים.
חייכתי ונהניתי. תנסי את זה על ילדים.
היי רקפת מתוקה. תודה רבה!
היפוך תפקידים די טבעי. אני אימא מעייפת:)
איריס אני בטוב . נו יאללה
לא היית אמורה לעשות הפסקת כתיבה? טוב זו כתיבה.
אויש מירי, נשמה. מה זה הצחקת אותי שתפסת אותי. אבל ככה זה מכורים. עזבתי את הפייסבוק, חזרתי לבננות. אבל סתם… בחיי. באמת שכותבת.
חיבוקים חיבוקים.
את משפריצה ספרות גם כשאת בהפסקה….
חחחח…. הכל מכתוב, אהובה.
איריס יקרה,
שיר יפהפה,המשקל והחרוז קלילים ומוזיקליים. יש בו הומור והרבה אהבה. נהניתי. מתי את מוציאה לאור את ספר שירי הילדים שלך?
היי עקיבא יקר, תודה רבה רבה. שמחתי מאד לקרוא את דבריך. אני מאד מקווה שיסתייע, כי זה חלום ישן להוציא את ספר ילדים, והלוואי ויתגשם. חג שמח ורק טוב לך.
ח-ח-ח-חמידות רבה. מקסים ביותר, איריסקה. ותוסיפי למצאי נשיקת חג שמח לך, ולילה טוב לאספי.
היי תלמתי, כמעט החסרתי את תגובתך. משום מה אינן מגיעות אל התיבה. כנראה מרוב רוח. נשיקות, נשיקות.