לפני כמה ימים סגרתי בעצב את הכריכה האחורית של "מכתוב" שהייתי צמודה אליו, גם כשסביבי צעירים וקשישים עירומים על שפת אגם בברלין. כמו יונית נעמן, שכתבה ביקורת טובה וחשובה על הספר, שבעקבותיה קראתי אותה, כך חששתי גם אני להזדהות יתרה עם גיבורת הספר. אבל כיוון שאני לא שחורה, יש בו הרבה חוויות שזרות לי. לעומת זאת, יש הרבה חויות דומות, כמו בכל רומן טוב, ועושר הדמויות מבטיח אפשרויות הזדהות שונות….