שחרחורת סופרת ומשוררת
שידור חוזר בשבת, העשרים ותשעה לינואר, בשעה 16:00
זה הלינק: http://www.iba.org.il/media/?recorded=117&starting=siman
שידור חוזר בשבת, העשרים ותשעה לינואר, בשעה 16:00
זה הלינק: http://www.iba.org.il/media/?recorded=117&starting=siman
יופי של ראיון.
איזה קטע, אירוסית, כל כך הופתעתי מקולך… יש לך קול של נערה, כמעט ילדה…
לגבי הבושה. אני חושבת שהיום היא הפכה לגאווה. בייחוד בקרב הצעירים. בת אחי, שהיא חצי אשכנזיה, רבע פרסיה ורבע תורכיה, מאוד גאה במרכיב הפרסי, ואומרת לכולם בגאווה שהיא פרסיה. היא בת 34 בקרוב.
ואני זוכרת את אבי שומע מוזיקה ערבית, כי כילד גדל עם הערבים בירושלים, וזו היתה תרבותו (יותר מאשר התרבות הפרסית), וכילדה התפדחתי (הוא דווקא לא התפדח, היה שומע את זה בקול רם בשכונה האשכנזית בצפון תל אביב). אבל מזמן שכבר איני מתפדחת, ומצאתי שאני אוהבת את המוזיקה הערבית הקלאסית שהוא שמע, ונהנית ממנה.
אכן, בצעירותי התפדחתי מהמוצא "השחור" שלו, אבל היום כבר לא. היום אני גאה. לכן אני חושבת שאיזה שינוי חל בכל זאת, והתרבות המזרחית לא נמחקה, אחרי ככלות הכול. אדרבא, אף התחזקה. מראה שלא כל כך קל למחוק תרבות.
איריסקה, הלכתי בעקבות הלינק… לאיבוד. לא הצלחתי למצוא ולא לשמוע. מה עשיתי לא בסדר?? אנסה שוב.
הי איריס.
אני מקשיבה עכשיו – שוב קולך המקסים והמתגלגל.
והקריינית אומרת "אחסאן" בעגה מאד אשכנזית (במילרע).
יעלה אחותי.אני מסכימה איתך לגמרי, אלא שזאת פריחה מאוחרת, לפעמים מאוחרת מידי. שפת הורי עתידה להימחק. הסיכוי שמישהו ידבר מליאלם עוד עשר, עשרים שנה, אפסי. ועדיין יש את ה"שחורים מאד", קרי, קהילת יוצאי אתיופיה בארץ, שעדיין סובלים מגזענות צרופה ומיחס דומה לזה שספגו העולים מארצות צפון אפריקה בשנות החמישים. בריאיון דיברתי ארוכות על הפערים הנוראיים, שעדיין שרירים וקיימים, בין הפריפריה, שמאוכלסת רובה ככולה במזרחים עניים, לבין המרכז העשיר, שהוא עדיין אשכנזי ברובו.(ואגב, גם משכיל יותר, בהתאמה)
ותודה שהאזנת:)אנחנו צריכות לפגוש קול בקול.
תלמתי, שמש הלילה, הצלחת? נשיקות בין אם ככה ובין אם ככה.
רוניתה, איזה עונג היה לדבר, וקולך נפלא, את יכולה להיות שדרנית. (רק תזכרי את חברותייך מקדמא דנא)
אפרת שושני, אישה מקסימה ביותר, הוגה נכון את השם! זאת אני ששוגה שוב ושוב. חבר ערבי שלי אמר לי שזאת בושה ממש, אבל אני לא מצליחה:)
נשיקות הרבה, תודה רבה על ההאזנה:)
איריסית יקרה,
התענגתי וכאבתי ושוחחתי ביני לביני איתךוהופתעתי מהעוצמות והמנעד שבין הקול הצעיר כל כך והתבונה וההתבוננות העמוקה והחשופה.
יופי של מסע פנימה ואל העולם
הי איריס, במקרה הקשבתי אתמול בבוקר לרשת , ככה באופן אוטומטי בבוקר הרדיו מכוון לרשת א' והרגשתי את המליאות שלך בספר מקצה אל קצה. ניפלא, ניפלא שאפשר לדבר על המקום הזה של הצבע והשפה והתוויות, מה שפעם נחשב ללא ראוי לשיח הופך לראוי . אני מציעה לך להקשיב לשיחת נפש עם טל גבאי היא מדברת על זה מאותו מקום שאת העלת בסיפרך הניפלא.
איריס יקירתי,
אני כל פעם מנסה לשמוע את רשת א' באינטרנט ואני הולכת לאיבוד. קראתי אני חושבת, את כל הביקורות ושמעתי ראיון איתך, ובדיוק אני תקועה בדיאלוג בין עירית לבין אבא שלה שמתרחש כמעט רובו ככולו בערבית.
איני מבינה ערבית, אף מילה, אולי חוץ מאיווה, ומסביבי הרבה אנשים מדברים ערבית, למרבה התמיהה אני מבינה כמעט כל מילה ואפילו כל מילה, אולי זה בשל הדרך הכל כך מוכשרת שבה כתבת את הדיאלוג ואולי בשל הקצב שבו הספר כתוב, שאני מבקשת לעקוב אחר סיפורי האב ותגובות הבת ובכלל האוירה בבית.
השפה הערבית נתפסת גם כשפה שבה מדברים אנשים ואולם היא עולה קף והופכת להיות שפה מאוד סיפורית-ספרותית ואין זה משנה באיזה משלב היא כתובה. היא חלק אינטגרלי מן הספר.
צר לי איריס יקירתי שאיני יכולה להתקדם מהר יותר בקריאה, אבל אולי אני צריכה איזה מוש שימושי פונקציונלי כזה, שילך לדואר, שישלח פקסים, כדי שאני באמת אוכל לשקוע והרבה שקט נפשי. בחודש ההיסטרי הזה.
רק שתדעי, שאני עוקבת אחר כל ביקורת, ראיון, מכירת הספר בחנויות ומלווה את לידתו בשעה טובה ומוצלחת.
שלך חוה
משה יקר, התגובה שלך כל כך מרגשת. תודה ממש. רק לפני שבועיים נדהמתי אני מלפגוש את קולך שלך במנעד של שחקן גדול. אולי לטובת הדרומיים תעלו כמה קטעים ליו טיוב?
אורה אהובה, איזה כיף שהאזנת לי במקרה. חושבת עלייך הרבה. איפה אמצא את שיחת הנפש עם יעל גבאי?
חוה'לה יקירה. זאת פיקציה. השיחה עם אבא בכלל לא בערבית. ואם לבנות על הערבית שלי, טוב שלא:) ותודה שאת מקדישה למכתוב שלי זמן ואהבה. מתנת הולדת יקרה מאד, ובכלל שאת באה לבקר.אותי ואותו. תודה ממש.
לסיגל,
זו פיקציה סיפרותית מזהירה.
חוה
לאיריס, הכוונה,
ואני יכולה לצטט כמעט שני עמודים עטירים במילים ערביות.
טייב, טייב
שיהיה
חוה
הי מתוקה, הזמנתי את הבן שלי לשמוע אז הוא שאל: "זאת החברה שלך עם הפיל?" נראה לי שאם תגיעי אלי יום אחד הביתה הם יתאכזבו לגלות שאת לא מסתובבת עם פיל צמוד, אבל את יקרה בהחלט מסתובבת עם משהו גדול צמוד. המשיכי בדרכך המסחררת ורק דברים טובים עוד ועוד.
סיגלי, מה זה הצחקת אותי. זה רעיון שיווקי מזהיר לספר שלנו… נעשה מסעות על פיל ברחבי הארץ… ומה זה "אם אבוא". ברור שאבוא. מכתוב לי שאבוא. רק צריכה לחזור לעצמי. זה יקרה בקרוב מאד.
תודה ענקית שאת תמיד פה ושם בשבילי. משמח אותי מאד. נסי להגיע להשקה, טוב? נשיקות הרבה.