שחרחורת סופרת ומשוררת
| ספר הביכורים של איריס אליה כהן, מכתוב, הוא מסוג הספרים שמראשית הקריאה בהם אתה מבקש פשוט שהספר יימשך עוד ועוד. אם ניתן להסיק מסקנה אחת מהספר הזה היא שכהן פשוט חייבת להמשיך ולכתוב. |
| 12:48 (09/01/11) book watch |
להמשך קריאה:
http://www.bookwatch.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=118838
לביקורת של תמר משמר: ב"הקוראת"
huph huph
זה יופי יופי בלטינית
גאים בך 🙂
בצדק..
תודה ממש, אבנר יקר מאד. איזה כיף שאתה גאה בי. מרגישה כמו במסיבת סיום, מחכה לראות את החיוך של אבא. תודה ממש.
ביקורת מצוינת, אך לא הצלחתי לזהות מי עומד מאחוריה.
היי גיורא יקר, גם אני לא מכירה את מי שעומד מאחורי הביקורת המרגשת (והמלחיצה, חייבים להודות) הזאת. אבל יודעי דבר שמחו בה מאד, וקישררו אותי אליה. תודה רבה וארוכה כאורך הפירגון והחיזוקים שלך, תודה ממש.
הצלחתי לפרסם תגובות בבננות היום, אולי אצליח גם אצלך הפעם?:)
אז הנה…
וכמה שהוא צודק מתוקה,
מרגישים את זה אצלך בכתיבה, יש בך דחף חזק, הוא סוחף את הקוראים וכמו שידעתי לפני שקראתי את הפרקים שפרסמת, כך אני יודעת לפני שקראתי את כל הספר…את חייבת לכתוב…כי זה מכתוב לך:)
הצלחת!!!! סיגלי. איזה כיף. לא יודעת אם סיפרתי לך, אבל גם ליחצ"נית המדהימה של ההוצאה קוראים סיגל. גם לאחותי סיגל. גם לחברה טובה טובה שלי. מכתוב או לא? תגידי לי בעצמך.
תודה רבה סיגל חמדתי. כמה מחזקת את, מיום שדרכת על אדמת בלוגי. תודה נשמה.
קראתי והתרשמתי יפה מאוד איריס יקרה
תודה חנה מקסימה וטובה. את בצניעותך, ככה נדמה לי, לא עשית קישור אל האתר הזה, שפירסם ביקורת נפלאה גם על "לאורה" שלך. אני כמובן צריכה ללמוד ממך. עוד לא מאוחר. אני פשוט תוהה אם כל הביקורות האלה לא יילכו לאיבוד בתהום הווירטואליה.
מקווה שאת מתודלקת וכותבת. מחכה בכיליון לספרך הבא, חיבוק חזק.
שאפו איריס !
איזה יופי !!!!
ריקי מתוקה, תודה רבה. (רק שאף אחד לא הולך היום עם כובעים:) תודה ממש.
לבנות עולם אמין – זה הבסיס לכל יצירה ספרותית. נשמע שעשית את זה בגדול (וגם מהטעימות פה בבלוגיה אני יודע שאת עושה את זה באופן טבעי לגמרי). יופי על הפרגון, איריס, ושיימשך בהצלחות.
היי אמיר יקר מאד, תודה ממש. מאד שמחה בדבריך, אולי כי זוכרת שכתבת לי פעם שלקחתי על עצמי משימה לא קטנה, ואם זו תחושתך כרגע, אז דייני. מאד מאד מקווה שתגיע אל השלם ותמשיך להחזיק במחשבה הזאת, תודה גדולה ושבוע מעולה.
נדמה לי איריס שהפסגה כבר לא אי שם למעלה. עכשיו יש להתפלל למיליון משוכנעים – לרכוש ולקרוא. יהיה…
ענתי אהובה, הפיסגה רחוקה רחוקה ובכל מקרה היא לא מעניינת אותי. האוויר שם דליל והנוף ערפילי ואני בכלל ילדה של שדות. כמה שיותר מרחבים. כמה שיותר פתוחים. מיליון משוכנעים אני לוקחת, (קוטפת) בשתי ידיים:)תודה ממש יקרה.
נחמד, נחמד, המשיכי, איריס!
איריס יקרה,
איני רוצה לעורר דובים מרבצם אצלך בבלוג. מה שהיה לי לומר הגבתי בגוף המאמר.
אני מצוייה כעת בעיצומה של הקריאה בספרך ואני נהניית ממנו בצורה בלתי רגילה. לא בגלל התאנה, ולא בגלל הרומן, ולא בגלל המין, אחת הסיבות שאני נהניית הוא מן התיאורים הנהדרים על ימי ילדותך ועל יחסיך עם הוריך.
זכית איריס, בהרבה אהבה מן ההורים, ומי שמקבל אהבה בילדות – יכול להכיל אהבה גם בהמשך חייו. יתרה מכך, הוא מקבל אהבה באופן טבעי ועל כך אני מקנאה בך.
אני אומרת לך שאפו איריס והגדלת עשות, לא כמו אחרים שלא קראו ולו עמוד אחד מספרך והם מברכים אותך. איני רוצה לעורר מהומות אלא לומר לך דבר אחד.
אני קוראת בספרך ואני מאוד נהנית, וכל יום של קריאה הוא אצלי חוויה. אין בספר משום "שיקוף מציאות" מכיוון שאין זה מושג שמשתמשים בו היום.
יש בו הרבה מציאות, וזוהי המציאות שלך איריס את כותבת הרומן, ותודה לך על שאת מתירה לנו – הקוראים להציץ אליה.
המשך כתיבה נפלאה
חוה
אכן, כהן חייבת להמשיך ולכתוב. אם לשפוט לפי עשרות העמודים שקראתי עד כה בספר. ושמחה שיש עוד עמודים לפניי.
שלא ייגמר לך לעולם, איריסקה. ובהצלחה בהשקה.