נִימוּס הִיא תְּכוּנָה הֶכְרֵחִית לְנֵרוֹת. נֵרוֹת בְּלִי נִימוּס, זֶה מַתְכּוֹן לְצָרוֹת. ומֵרֶגַע שֶׁמַּגִּיעַ הַחַג וְנִכְנַס, נֵר חַיָּב לִהְיוֹת אף יותר מְנֻמָּס. אָדִיב, מִתְחַשֵּׁב וְנָעִים הֲלִיכוֹת, עֵד הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל הַחַג, לְפָחוֹת. לפיכך זה ידוע, מוּבָן וּבָרוּר, לְכָל מֵאֵן דהו וּלְכָל מֵאֵן גַּפְרוּר, נֵר חַיָּב לְהַקְפִּיד עַל תַּרְבּוּת הַדִּבּוּר. עָלָיו להשתמש בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה. (זֹאת אוֹמֶרֶת, לִבְעֹר עַל אֵשׁ קטנטנה.) וכמובן שלֹא לְהַכְרִיז בְּקוֹלִי קוֹלוֹת, שֶׁהַלְּבִיבוֹת מגעילות, תְּפלּוֹת אוֹ לֹא אֲכִילוֹת. ואותו כנ"ל לְגַבֵּי הַסֻּפְגָּנִיּוֹת. שֶׁלֹּא יִפָּלְטוּ לוֹ מֵהַפֶּה כֹּל מִינֵי אֲמִירוֹת שטותיות. כְּמוֹ לְמָשָׁל, שֶׁהַסֻּפְגָּנִיּוֹת קָשׁוֹת. אוֹ יְבֵשׁוֹת. (צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁסֻּפְגָּנִיּוֹת הֵן נָשִׁים רְגִישׁוֹת.) וְלֹא לְקַטֵּר עַל כַּמּוּת הַשִּׁירִים… כן. מה לעשות שֶׁבָּחֲנֻכָּה הֵם אף פעם לֹא נִּגְמָרִים? ובְּשׁוּם אֹפֶן אסור לו לריב על הסביבון. אֲפִלּוּ אִם הִבְטִיחוּ לוֹ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן…. אה. וְרָצוּי שייתן לַקָּטָן לְנַצֵּחַ. שֶׁרַק לֹא יִצְרַח וְשָׁעוֹת יתייפח… בְּקִצּוּר, אסור לו לנר, לְקַטֵּר, לברבר, למרמר. רצוי וכדאי שפָּשׁוּט ינרנר. שיָאִיר פָּנִים, שיראה מְאֻשָּׁר. שיְפַזֵּר חִיּוּכִים מַדְלִיקִים ככל האֶפְשָׁר. ומעל לכל, עליו לָדַעַת לְחַכּוֹת. אֲבָל, לֹא יוֹתֵר מִכַּמָּה דַּקּוֹת. כי אִם הוּא יִהְיֶה חולמני דַּוְקָא עַכְשָׁו… הַנִּימוּס עוֹד עלול לַעֲלוֹת לו בְּחַיָּיו… אז לדעתי, (זאת כמובן רק הצעה. תמיד טוב לשמוע עוד דעה) לִקְרַאת סוֹף הָעֶרֶב, בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר מתאימה וטוֹבָה, בעיקר אִם אֵין אִישׁ או שמש בַּסְּבִיבָה. כדאי שיקטין אֶת הָרֹאשׁ, ינמיך לֶהָבָה… ויברח.. כן. כך. מהר ככל האפשר. שחלילה לא יהיה מדי מאוחר. אַחֶרֶת לְמַרְבֶּה הַצַּעַר וְהָאַכְזָבָה, הוּא עָלוּל לִגְמֹר בְּתוֹר סתם שְׁלוּלִית שַׁעֲוָה.
עוד פטפוטי חנוכה:
שודדי הסופגנייה האבודה, http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14254&blogID=290
סופגנייה יהודית http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14295&blogID=290
הנימוס של הנר בא לו מבפנים
לכן הוא מאיר פנים
אין חשש שיגמור כשעווה
הוא עשוי מאהבה
כי הנר הוא נשמת אדם
הבוערת לעולם
חג אורים נפלא, איריס
טיב השמן ואיכותו הוא הנס האמיתי
לכן הספיק לשמונה ימים
ואם נרצה אף ליותר
נמסתי
חג שמח לכן
אב נר
🙂
חמוד ביותר
ואני מנרנרת בהנאה. יופי, איריסקה וחג שמח מאוד. ומואר.
שיר-סיפור וגם משל (כי יש מוסר השכל), מתוק כמו סופגניה לחג.
תודה רבה חברים טובים ויקרים. חנוכה הזה התחיל ונגמר לי, כמו לכולנו, אני חושבת, עצוב וכואב ומבולבל, וברור שלא אשכח אותו. יש לי קטע ב"מכתוב", בו אני כותבת, "איזה מזל שעצים לא יכולים לקום וללכת", ובזה מדברת הגיבורה אל התאנה שלה, שנשארת איתה בטוב וברע, בניגוד לבן זוגה, מחייכת אליה מן החלון בכל בוקר. ופתאום קיבל המשפט הזה משמעות מצמררת. כמה עצוב שעצים לא יכולים לקום וללכת. כמה עצוב שהעצים על הכרמל לא יכלו לשאת רגליהם ולהסתלק.