שחרחורת סופרת ומשוררת
דימויים מתוך הספר, והטריילר לספר "מכתוב". עבודה משותפת של לילך הברמן ושלי.
דימויים מתוך הספר, והטריילר לספר "מכתוב". עבודה משותפת של לילך הברמן ושלי.
שום עלה תאנה לא יסתיר את היופי בדמוי, מעורר סקרנות ויפיפה
איזה יופי, איריסקה!!!!!!!!!!!
ולהתראות בקרוב בקרוב – איתך ועם הספר!!
יפה איריס
אהבתי יותר את התמונה התחתונה יותר מסתורית בעיני
יפה להפליא, איריס יקרה.
גם אני הכי אוהבת את האחרנה, המסתורית.
עדיין רואה אותך בדמיוני שותה קפה בעזריאלי, מחכה לרכבת.
לא אהבתי, ציור התאנה גדול וגס מדי והסדין הפרחוני מפריע.
מקסים ומסקרן
מתי יוצא הספר?
יופי! בעיקר המודליסטית…
יש כבר זמן לארוע ?
שלום איריס
האם את מוכנה להסביר מדוע צריך להעביר לשפת האומנות הפלאסטית "דימויים מתוך הספר"?
מאחר ו(עדיין) לא קראתי את הספר, אני לא יכול להתייחס לקשר בין הספר לתמונות המוצגות.
אני יכול לציין שהפרט הכי מעניין בעיני מבחינה אומנותית נמצא בתמונה עם תנוחת הידיים האקספרסיבית של בן הזוג.
בהצלחה
מחכה לספר
גיורא
היי גיורא יקר.
תראה, זה משהו שגיליתי על עצמי. אני בן אדם מאד וויזואלי, את זה אני יודעת משחר נעוריי, ואני מאד מאד נמשכת לאומנות הפלסטית, וגם עוסקת בזה כל חיי. זה בילד אין בי. ויחד עם זאת, הצורך הזה לשעתק את העולם הפנימי לקונקרטי, די חדש לי. הוא בא במקביל להתעסקות המאד אינטנסיבית שלי, בכתיבה. יכול להיות שזה דווקא מאזן אותי. אולי זה אפילו בריא לי, שזה ככה.
אני כבר הרבה זמן הולכת עם "מכתוב" כסרט, והטריילר, ממנו לקוחות התמונות האלה,הוא סוג של התחלה. ככה אני הכי מקווה.
מחמאה גדולה שאתה מחכה לספר. אמן שלא יכזיב ויאכזב.
חברות טובות ויקרות, תודה רבה רבה על התגובות החמות. אני מאד מתרגשת ושמחה בהן. אעביר אותן גם ללילך. היא בחורה מוכשרת ומקסימה, שאחראית לטריילר שנשחרר עוד שבוע בערך. הדבר שהכי רצינו לעורר, זה סקרנות. אז אם הצליח לנו, השמחה כפולה.
שירה יקרה, האמת היא שנגעת בנקודות שאכן התלבטנו בהן ארוכות, ובגלל זה ערכנו יום צילומים נוסף. ועדיין חבל לי שאת לא אוהבת את התוצאה, אני אוהבת אותה.
הספר יצא ממש בקרוב. עניין של שבועות, למיטב הבנתי.
שוב תודה גדולה וסופ"ש הכי הכי טוב.
איריס יקרה, גם אני אוהב יותר את התמונה השנייה. מאחל לך מקרב לב הצלחה עם הספר.
היי עקיבא יקר, תודה רבה רבה. מעניין אם זה עניין של גברים:)
מקסים !!! אין לך אף חצ'קון.
אויש, גליה. הצחקת אותי. חבל על הזמן. ואת יודעת, דברים שרואים משם, לא רואים מכאן… על פוטושופ שמעת? גם הכונפה הכי גדולה יוצאת מלכת יופי:)
אני חושב שקוי הגב שלך יפים ומפתים
גם אני הייתי מחליף לך סדין.
התמונה התחתונה , בה רואים רק את החלק הלבן של הסדין, מעוררת תשוקה לטפס
לענף ההוא שתלוייה ממנו התאנה המיוחלת,
הבשלה, זו שתמלא החיך בדבש.
סופו של דבר, אחרי מיטב החנדאלעך, שהקפדת לשטוף בהם את בלוגך, הצלחת לדייק ולהוציא ממך את מיטבך כאשה.
גידלת לך ענף והבאת אותך
כתאנה.
כמה קל לשכוח הכל
כשהכל כל כך מתוק
יאללה. אהבתי. למרות החנדאלאך:)
תודה רבה.
אני תוהה למה הכל צריך להגיע לסקסיזם הרי יש כאן בסך הכל התיעצות לגבי הכריכה
מה קשור הפיתוי והשטויות האלה
אין קונטרול על המקלדת?
היי,
יכול להיות שהתהייה שלך במקומה. אבל ראשית, אין פה התייעצות לגבי הכריכה. אם כי יש בהחלט סבירות שאחת התמונות תופיע עליה, כך או אחרת, מעובדת יותר או פחות. אבל זאת כלל לא הייתה כוונת הפוסט.
יש בהחלט וכמובן, התייחסות למוטיב התאנה, השזור לאורכו של הספר. יודע את זה כל מי שנכנס לבלוג שלי בשנה האחרונה. ועל כן, הדיון, כן או לא מפתה, כן או לא מתוק, והסימבוליקה של התאנה, די מתבקש, ככה לטעמי, וכמו שכתבתי, בעיקר אמור לעורר סקרנות. זו הייתה הכוונה.
בכל מקרה, תודה על התגובה, ושבת המלכה.
התגובה שלי לא מיועדת לכותב הפוסט כלומר לך איריס,הפוסט יפה מאוד בעיני , אלא למגיב מעלי שלקח את התמונות למקום סקסיסטי של פיתוי וסדינים, על כך אני מתרעמת ולא על הפוסט ותמונתיו היפות
אני לא אוהבת גישה שובניסטית גברית או נשית , אלא דיון לגופו האמנותי של ענין ולא לגופו הפיזי:)
לא אליך ,איריס, מופנית תהייתי
אני זה שאת קוראת לו סקסיסט ושובניסט
והנה ארחיב ברשותך.
אני חושב שאיריס היא אשה יפה וסקסית
באופן מכאיב
איני יודע איך היא כותבת כשכוונת כתיבתה אומנותית.
כשנכנסתי לקרוא מה היא כותבת
התאכזבתי למצוא דברים שאיתם או בלעדיהם לא משתנה כלום בעולמי. לצד זה,
גם שמתי לב שהיא מאוד נחמדה פה לכולן וכולן בתורן משיבות לה בנחמדות
מתקתקה שגובלת לעיתים בדביקות.
בתמונות הללו אני רואה דבר אחר
אני רואה אומנות שיש בה כוונה אומנותית, אומץ ומיניות,
שמרגשים בי את
קוטף התאנים שבי.
גברים נולדו להיות עבדים בעולם
ונשים נולדו להיות פרחים ופירות עסיסיים
כוחן יפה לכך בכל זמן ובכל גיל.
ההתרעמות שלך בנוגע לעניין המיני הנמצא פה בין הסדינים באה ממקום מזוייף.
מדובר באומנות ולא בשיח מגדרי.
ובהחלט, כאמור, מדובר גם ביופיה המיני המרגש של
האמנית
איריס.
היי,
במהלך סופ"ש הזה, קיבלתי כמה וכמה תגובות שהחלטתי לא לאשר, בגלל הרוח הסקסיסטית הנושבת מהן. זו אחת התגובות. ובכל זאת. כי אני חושבת שבמלוא הכנות, יש לי עצמי יד וחלק בדבר, בעצם פירסום הפוסט הזה, בצורה מודעת לחלוטין.
זאת אכן תהיה צביעות לנתק את התאנה מהסימבוליקה המינית שלה, כמו גם את התמונות האלו, כמו גם את הטריילר, כמו גם את הספר, שאני מאד מאד מקווה שתקרא, ואולי תשנה דעתך בנוגע לכתיבתי.
בלי שום קשר, נדמה לי שאתה שוב חוטא בשיפוט הסקסיסטי שלי ושל חברותי למטע.המטע הוא כוח מחזק, אדיר, ולא הייתי הודפת אותו שוב ושוב בטיעוני הדביקות ההדדית.קצתי בהתגוננות ובהסברים החוזרים ונשנים.
זה בלוג. זאת קהילה. מי שמרגיש שלא נכון לו להיות פה, מוזמן ללכת ולא לחזור.
ועדיין תודה על תגובתך. שבוע טוב שיהיה לכולנו.
איריס התגובה הנל של המגיב השובניסט מנציחה את האפליה נגד נשים וראייתם כאוביקט מיני
אמנם הנשים הם המין ,היפה אבל לא כל זה עצם מהותן זוהי תגובה המבישת את הצג(או הנייר) עליו היא כתובה!
גם בעידן המודרני בבלוגית יוצרים עאלק מתקדמים , קיימת התפיסה הבבונית של הגבר הציד.
לא נותר לך אלא לזעוק בקולו של סטנלי מ"חשמלית ושמה תשוקה" של טנסי ויליאמס:
"היי סט…לה.."
וחסר לה שלא תענה!
בוקר טוב,
את יודעת, ככל שאני חושבת על זה, אני חושבת שזה עוד מורכב מכפי שחשבתי. כבר כתבתי על זה בעבר. כי מחד, חשוב היה לי שהתמונות תצאנה יפות, אני מייחסת חשיבות רבה לאסתטיקה, וכבר כתבתי בעבר גם על כוחו של היופי, ומאידך, ברור לי לחלוטין שאני לא רוצה להיתפס כאובייקט מיני, ואני יוצאת, וכבר יצאתי בעבר, כנגד התפיסה הפטרנל-שוביניסטית של גוף האישה.
אבל זה מורכב. אני צריכה לחשוב על זה. כי השאלה היא איך עושים את זה. האם אני יכולה לשלוט על אסוציאציות ורמיזות העולות מן התמונות או מן התכנים בספר?
האם אני צריכה לצאת כנגדן?
ושוב אני אומרת, זה יהיה שקר, מבחינתי, להגיד שאין קשר בין התמונות לסימבוליקה המינית של התאנה.
טוב. אני באמת צריכה לחשוב על זה.
בכל מקרה תודה לך על התגובה, מקרב לב. עוררת בי מחשבות רבות, וזה לא מעט לשעה הזאת של הבוקר.
שבוע נפלא שיהיה לך.
לחשוב זה טוב, זה בריא.
לא יודע מה עולה בראשכן לגבי התמונות הנ"ל. לדעתי זו שקוראת לעצמה אני , פשוט רוצה להכניס את איריס לכלא מחשבתי.
כל אשה אוהבת לדעת שהיא סקסית ולקבל חיזוק לכך, לא כל שכן כאשר לטובת אומנותה היא יכולה לשמש כמודל.
לתמונה הזו אין שום סבטקסט שלא קשור במיניות בהיבט האומנותי אירוטי ובהחלט לא בפורנוגרפי.
אפשר לכתוב פה על האור ועל הסדין ועל החצ'קון הנעלם ועל המסתוריות שמשדרות תמונות א;ב;ג אבל אי אפשר לקחת מהתמונה
את השפע המיני הקורן ממנה .
התגובות הפמניסטיות שלכן "אני בהחלט" והשניה הן רק לכאורה פמניסטיות. בפועל הן פאשיסטיות בהחלט.
הייתי ממליץ לך איריס להשתחרר מחשיבה שאין בה כדי ליפות ועוד יותר מהתחשבות.
אלו שתי פעולות שלא קשורות לאומנות. אלו פעולות שקשורות בפאשיזם נשי נגד נשים.
אמן גדול מתרחק מקליקות ומהגבלים שלא מן העניין.
תבורכי איריס.
אלו תמונות נפלאות.
לאני ולאיריס,
אין לי שום כוונה לעודד את הוויכוח הזה, אבל לגופו של עניין.
הכותב מסתייג מן התגובות הדביקות.
אז ככה, אם תקרא היטב לא כל המגיבים אהבו את כל התמונות – הכוונה דווקא אולי אפילו המגיבות. די היו חילוגי דיעות.
אני דווקא כן אהבתי את כולן. אבל איריס יודעת היטב שכאשר היתה דביקות הערתי לה ואפילו בנמרצות יתר.
אין מה לעשות, אנחנו חיים בתקופה פטריארכלית, עד שהנשים לא יקומו לצעוק כנגד זה. התגובה שלך יש בה כדי לנכס את הגוף של האישה לעצמך. למה לא תושיט יד ותקטוף, השאלה אם איריס תענה לך, באם באמת קטפת או נשארת בתאוותך בידך.
מה פירוש אינך יוצא נגד בעלת הפוסט, אלא נגד התמונות? אולי גם אצלך אני מזהה דביקות, שהרי התמונות הן של איריס, כאשר הפכת אותה לאובייקט סקסיטי, הרי יצאת נגדה.
איריס, הדברים אינם כל כך מורכבים.
כאשר את מציגה תמונות מעין אלו קחי בחשבון שיהיו גברים שיתיחסו ככה.
אין אלו בהכרח אניני טעם בספרות. אולי מציצנים למיניהם ושאר חרמנים למיניהם שיזיחו את התמונות למקום המיני.
אבל זה בסדר. זה ממש בסדר, העניין הוא שפשוט לא צריך להתרגש מזה יותר מידי. אלא לסדר את המוח ככה, שזו החשיפה שלך בצורה שבה בחרת להציג את הספר ולהיות שלמה עם זה
מעניין, למה אני לא כל כך ראיתי כאן איזו סוג של פורנוגרפיה ובכוונה אני מושכת את הדברים אל הקצה.
אני בכלל הייתי רואה בזה מחמאה והדברים הסקסיסטיים מעידים בעצמם על שטחיותו של המתבונן.
חוה
חווה יקרה, אני חושבת שעירבבת בין שני מגיבים. היה את הגבר האנונימי. ואת האישה שבחרה לכנות אצמה "אני" ו"אני בהחלט", ככה למיטב הבנתי.
אני חייבת לצאת, אני שוב חושבת שאת לגמרי צודקת, אבל אגיב לדברייך בלילה שלי.
הכי מקווה שנפתח לך שבוע מעולה.
לאיריס,
רק בינתיים, הדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר.
נדבר בלילה.
רק קצת התקוממתי על התגובה של הגבר, ואסביר את דברי על הדיבור הנשי – בערב.
ביי
ידידי, אם להודות באמת, אני די עייפה, וגם אין לי שום דבר חכם לומר, אז מוטב שאשתוק. אבל רק בקטנה, אני חושבת שכולכם צודקים.
לגבר, אתה מאד צודק, אבל אי אפשר שלא לחוש בנימה הסקסיסטית של דבריך.
לאני, את גם צודקת, אבל שוב, אי אפשר לנתק את התמונות האלה מהסימבוליקה המינית שלהן.
לחווה, קודם כל, הכי שמחה שדברים הסתדרו, ומעבר לכך, את כמובן מדייקת באמירה שעליי להיות שלמה עם הדרך בה בחרתי להציג את הספר.
בכל מקרה, באמת תודה לכולכם, יותר מהכל אני מקווה שתואהבו את הטריילר ואת הספר.
לילה טוב טוב ועוד תודה.
חווה , אין בכוונתי לקטוף את איריס.
היא תאנה של מישהו אחר
וסביב העץ עליו היא גדלה להיות
אומנית בעלת תעוזה וחופש מחשבה והבעה (אומנותית),יש גדר של ילדים ובעל.
ומסתבר,
שעוד גדר.
גדר של נקבות ממין טיגריס
שיטרפו אותה אם יסתבר שהיא
תאנה שיודעת לעוף
לאט לך, סקסיסט ושוביניסט. ראשית, למען הסר ספק, אני לא מחבבת סקסיסטים ושוביניסטים, בטח לא כאלה שמאמצים את התארים המפוקפקים האלה לעצמם.
ושנית, אנא אל תשכח שאתה בעמדת מיעוט, פה, בבלוגי, ודעתי נוחה הרבה יותר עם חברותי, שכבר הענקת להן ולי, מחמאות על דביקות, חנדאלאך וכיו"ב…
אני בהחלט לט רואה בהן גדר, כפי שכבר כתבתי, אלא כוח אמיתי וחזק. שאם לא כן, לא הייתי משקיעה פה את מיטב זמני.
בבקשה לגזוז ציפורניים לפני התגובה הבאה שלך אצלי.
לפקודתך , היות שאת תאנה מלכה, אני מוותר על התואר שהרווחתי כגנאי.
אם כי שאר דבריי כוונו לחווה.
חוצמזה אני חושב שזה שיר אהבה שכולו מוקדש לך
ומוגש לך בציפוניים גזוזות לגמרי.
היי, תשתדל לא להפחיד אותי, כן?
יש לי לב חלש, ועוד תגובה אחת כזאת אני עלולה לגנוז את הטריילר.
ואם תקרא את התכתובת עם חווה, תגלה שיש לנו הרבה מן המשותף. זאת בדיוק הסיבה שעניתי כפי שעניתי.
יאללה. אפשר ללכת לישון?
אני מקווה שישנת טוב וכיסית את התאנה.
באמת אהבתי אותך הפעם.
מצר על כך שהדבלים סביב העץ
הוקיאו את עבודתך וראו בה חריגה מתביעות הג'נדר(ה"מחנה החזק" אם תרצי או ה"מטע" אם תעדיפי).
הייתי מעתיק לך לפה שיר שמספר על הממוצע.
אנשי הממוצע ליתר דיוק.
הממוצע תמיד צודק ותמיד שמרן ותמיד חכם
ותמיד אבל תמיד משעמם עד מוות.
רק תגידי, השם "מכתוב" , לא נראה לך
משומש?
לא היה כבר סרט כזה או משהו?
לסקסיסט ולשובניסטף
האמת היא שלכנות אותך ככזה, הרי זה ממש עלבון. לשובניזם עצמו אני מתכוונת. וגם לסקסיסטיות.
תראה, אין לי שום בעיה עם צילומים פורנוגרפיים מעבר לכך, שבעיני זה משעמם בטירוף, כלומר הסרטים וגם הצילומים אני מתכוונת.
אתה חמדן די קטן וגם מאוד זהיר בדבריך אני מתכוונת. רק שיש לי בעיה מאוד גדולה. אתה מזכיר כל הזמן שאיריס אליה היא אישה יפה, ואפילו יפה מאוד, ואולי אפילו יפייפיה.
להגיד לך משהו. אין לי מושג אם איריס אליה יפה. באמת שלא לא ראיתי אותה בחיים. מעבר לכך שמישהו אמרה שבחיים היא יפה יותר מאשר בתמונה. אני באמת לא יודעת. ונא לא להיפגע.
תאר לעצמך, שאתה רואה תמונות כאלה של אישה מן הגב, ועוד בתצלום שעבר ריטוש, ואחר – כך אתה משער שהאישה יפה ולבסוף מסתבר שלא.
אתה יודע באתרי שידועים, פעם יצא לי לראות תמונות של גברים – לא הרבה, ואפילו לדבר איתם ואחר – כך ראיתי אותם. זה פשוט היה איום ונורא. ומאז אני פשוט לא נכנסת ולא נפגשת. וכלל הבוחן שלי ליופי הוא מאוד קשה. כמו גם לחכמה.
כמוני כמוך לא אוהבת חיינדלך, אם תשים לב בשיטת הדיבור של איריס יש שיטה. היא יכולה להתנגד – בחן, היא יכולה לא להסכים בעדינות. זאת שיטה תקשורתית לעצמה.
אולי מה שמשך אותך הוא דווקא הציעוף הזה, הרעלה הזאת – המסתוריות של הדמות ואולי אתה בכלל מכיר אותה.
אני על איריס, למשל, לא יודעת הרבה. לא כל כך מחטטת וגם קורות החיים כאן עברו די הרבה צינזור.
אז תשמע, פעם לא היתה לי בעיה להצטלם לסרט פורנוגרפי ואפילו לקבל על זה כסף. לאיריס – בעיני זו היתה דווקא מחמאה. היום איני יודעת באם מפאת גילי זה יהיה מתאים.
מי שיודעת לקחת את עולם הפנטזיות המופרע של הגברים וללוש אותו כרצונה, לבסוף ידה על העליונה ותאמין לי במאבק הזה בין גבר לאישה – זו תחושה של כיף.
וזו לא בעיה כל כך גדולה לעשות את זה. אתם לא כל כך מורכבים. צריך למצוא רק את נקודת התורפה שלכם.
אצלך, ידידי, מה אומר לך זה די בנאלי ודיבורך הינו בבחינת קלישאה מהלכת. ולא אין בדברי אלה משום הגנה על איריס – אלא תשובה לפנייתך אלי. יהיה כינויי אשר יהיה.
בחיים אני מבינה, קצת
ופמיניסטית במדינה הזאת שדי מתפרקת לנו קצת קשה להיות.
אבל רק בקטנה ככה. אתה יודע.
בברכה ממעמקי לב להתבגרות מהירה
ודווקא נתנו לך קרדיט
חבל שלא לקחת.
עכשיו זה אבוד.
זהו!!!!
טוב, ידידי. ישנתי טוב באופן יחסי. אבל היום כל היום לא אהיה ליד מחשב, אז אני מכריזה בזאת על הפסקת אש.
למיטב ידיעתי אין ספר בשם "מכתוב". אני מאד מקווה שידיעתי לא טועה.
יום הכי טוב לכולנו.
איריס אני לא מאמינה לאן הדרדר הדיון כאן, איזו מקהלה עליזה! זה כבר לא אמנות ולא ספרות סתם רכילות צהובה , לדעתי כדאי למחוק תגובות המבישות את המטע כולו
ואין מה לעשות האינפורמציה זורמת דרך "חלון הראוה" של המטע
מה אנחנו באים להציג כאן של מי יפה יותר או של מי גדול יותר????! ראבאק די!
את יכולה לא לפרסם את התגובה הזאת , רק חשוב שתקחי לתשומת ליבך ותדעי מה שחלק מהאנשים שלא לומר נשים מרגישים
סנני תגובות דוחות
לא כל אשפה צריכה לצוף
ואת לא חיבת לענות לאף פאקינג שובניסט גברי
ציור עלה התאנה לא דומה לעלה תאנה
עושה תחושה שהספר – התפשטות רוח – הוא בעצם מסע למימוש שאיפה כמוסה – חשיפת הגוף, הכרה בגוף (קבלה?), חיפוש הכרה ביכולת הפיתוי (דווקא) של הגוף.
היי:)
מסקנה תמוהה שלא לומר משונה שלא לומר תלושה, שהרי לא קראת עדיין את הספר…
למיטב ידיעתי.
אבל נו. אם זה מה שהפוסט הזה עושה, עלי לקבל גם דעות כאלה.
שבת המלכה.
לא חושב שזה קשור לקבלה.
זה הפרעת אישיות – נרקיסיזם.
היי מר פסיכיאטר.
אתה חושב?
טוב, בסדר:)
איריס יקירה,
התגובה הראשונה היא להגיד יו, איזה מקסים. אבל במקום זה אכתוב – כמה יופי ואיזה עדינות. מעניין שעלה התאנה מודבק מאחור. הצבעים מאוד נשיים.
הבטחתי לך שיר של רתוש, אז תני לי רגע לחפש: מצאתי, ואביא את כולו. אני חייבת לך משירי התאנה של פעם.
אפריון
עלה תאנה לי כגפן
ועדן יתן ניחוחו
כל פלח תפוח לי יפן
ונח כל נחש נכחו
הוי, ראי מה-זה עוללתי
שובי ושכבת עמי
כי בעוון חוללתי
ובחטא יחמתני אמי.
עלה תאנה רד כאש בי
ועדן ירדה בנרדו
ופלח תפוח יוקש בי
ונח כל נחש במרדו
הוי ראה מה-זה עוללת
שובה ושכבה עמי,
כי בעוון חוללת
ובחטר יחתמני אמי.
עולים אלוהים מן הרעד.
ועדן חתם אפיריון
ופתן כרוך בטבעת
חומה כנחש וקדמון.
מתוך: יונתן רתוש, "שירי אהבה" הוצאת ספרים "חדר", 1983, עמ' 11.
זו תרומתי הצנועה – מקווה שמתאים.
אגב, בבית השלישי המילה עוללת אינו נקבה, אלא מתחת לת' יש קמץ – נדמה לי שהכוונה לאל או לאל.
שבת שלום לך
חוה
צ.ל. יונתן רטוש
היי חווה יקרה,
תרומה צנועה נדיבה ויקרה. תודה רבה רבה. כל כך מתאים לפוסט הזה, אולי כי העיקר בו הוא עלה התאנה ולא התאנה, את יודעת, לשניהם סימבוליקה שונה. גם חני ליבנה התייחסה אל הסימבוליקה של העלה דווקא, בתגובתה.
שוב תודה גדולה וחיבוק.
איריס יקירה
ראיתי את התגובה שלך כבר בשעה 900 בבוקר, כן, תתפלאי. פשוט לא היה לי כל כך מה לכתוב. כאילו הבאת השיר הביעה כמה יקרה לי היצירה שלך.
אני מסתכלת עכשיו שוב, בצהרים עברתי עוד פעם על התמונות.
אין לי ביקורת על תמונה שהיא. נהפוך הוא. שלא כמו האחרים אהבתי את כל התמונות (למה את מגלה שזה פוטושופ – מה קרה, את לא יכולה להיות מושלמת ככה?)
אז בעיני מצאו חן כל התמונות ואסביר:
בתמונה הראשונה רואים גם את הגבר (נדמה לי) מה שיוצר קומפוציזציה ואופוזיציה בין הדמות הנשית המצטנפת לבין הדמות הגברית שהיא גדולה יותר וגם קרובה יותר. אהבהתי.
בתמונה השנייה דווקא הסדין הצבעוני ממשיך את התמונה של התאנה ויוצר הרמוניה בין צבעים מאוד רכים ומעט פסטלים.
ובתמונה השלישית דווקא הנקיון של הסדין הלבן מדגיש את התאנה ואת התנוחה של האישה.
כמו שאמרתי, מאוד נשי, מאוד רך, עגול.
לי לא מפריעה אף תמונה נהפוך הוא שלושתן מאוד יפות בעיני כל אחת בדרכה היא.
וחוצמזה לא לגלות סודות מן האולפן או המטבח. תגידי שאת מושלמת ככה, (מה לכל אישה צריכים להיות חצ'קונים – איזו שטות). וגם כמה טרחה היתה בעיצוב התאנה.
מ'אכפת לך?
אהבתי, באמת
חיבוק בחזרה
חוה
טוב, חווה יקרה.
בטריילר הבא לא אגלה סודות מהמטבח:)
נורא נורא שמחה שאהבת את התמונות. עוד יותר אשמח אם גם הטריילר יהיה מוצלח בעינייך.
מאד שימחת אותי. שבוע הכי טוב לפנייך.
אה, וחווה. אחרונה קטנה. ה"סדינים" השנויים במחלוקת, הם בעצם סאריים שאחי קנה לי בהודו. זה היה בניסיון להכניס נופך מעט אקזוטי לטריילר:)
מסתבר שהאקזוטיקה של המזרח לא תמיד עובדת. אבל שוב, שמחה שאהבת.
איריס חביבה,
שמתי לב עכשיו שהתבלבלתי – הגבר מופיע דווקא בתמונה השנייה – לא כל כך נורא. את העיקרון תפסתי, וכן אהבתי בנוסף גם את האור הנוגה על התמונות – יפה ככה, לא. אבל אין לי מילה אחרת, מן בהירות, שקיפות כזאת, שמדגישה כל אצבע ואצבע בכף ידך הענוגה גם היא. ואת צניפת השער השחור.
בטח אפשר לדבר עוד על התמונות, את יודעת תקריב, אול/צל ועוד. אבל בעיני התוצאה הסופית היא ללא ביקורת.
איריס, את מכירה אותי, אני לא מזייפת, אולי לפעמים מתאפקת. אם היה כאן קיטש היית שומעת זאת בתרועה רמה, או אולי בקול ענות חלושה לא להעליב חלילה.
אבל אין. אולי גם אין נופך מזרחי – אבל גופך הניבט מן התמונה – שיערך השחור, מבנה גופך אולי קצת אומרים שאת לא פולניה. אני חושבת שיש לך אצבעות מאוד מעניינות. על כל פנים – הסוג הזה של בהירות נשמרת בכל התמונות כולן. ואם היה קיטש – נשבעת לך ביקר לי שהייתי אומרת לך
אבל, אין, פשוט אין
איך אומרים – יפה לך.
ועוד מילה, מסתבר שהתלבטויות יש לכולנו, לך ולאחרים, במיוחד אולי שאת רגישה, ככה נראה. הסירי דאגה מליבך. התמונות מאוד יפות.
באשר אלי, אני קצת עוברת תקופה קשה, ואולם אין זה פוגע בכושר השיפוט שלי.
מבטיחה לך.
וכן, אפשר לתרגם טקסט לתרגום תמונתי. וגם להיפך.
שלך
חוה
שוב תודה, חווה יקרה, מאד מחזק. נורא רוצה להאמין שתאהבי גם הטריילר, ויותר מזה, כמובן, את הספר.
ברור לי שהביקורת שלך כנה. לא חשבתי לרגע אחרת.
ואת יודעת, מרגש אותי מאד שהתייחסת לאור. האור בצילומים הוא אמיתי לגמרי. זה האור של החיים שלי האור הזה, והחלון הזה. לא יודעת איך הייתי קמה בלעדיו כל בוקר. התגעגעתי אליו מאד בשנה החולפת.הוא לא נמצא בשום מקום אחר, רק מול החלון שלי. והוא לא עבר שום עיבוד. וזה מחבר אותי לתקופה שאת עוברת. ושוב אני כותבת לך, יש לנו הרבה מהמשותף. ממש רוצה להאמין שיש גם לך, חלון כזה, בבית שלך, דרכו אפשר לנשום קצת אור. זה חייב לעבוד. אני נורא מאמינה בו.
שבוע מואר והכי טוב, יקרה.
לאיריס,
יש לי תכונה איומה, אני רואה המון, אני גם זוכרת די הרבה. וכן, שמתי לב לאור.
אחרי שקראתי את שני הפוסטים האחרונים שלך, אולי אפשר להגיד שאת גם כותבת טוב. למה אני מתכוונת. יש רצף כזה, כאילו את מדביקה את העט שרצה לך ביד. אבל את גם יודעת לשמור על פרספקטיבה. זה אישי, אבל זה לא רק אישי. זה נכתב בצורה שאנשים יכולים להזדהות עימה.
חשוב, מבלי לאבד הומור, ומבלי לאבד תום. וזה טוב. וגם לשמר משהו מן השורשים של הארץ הזאת – כמו עלה תאנה ועץ תאנה שהם מאוד יחודיים. גם בסימבוליקה, וגם כאובייקטים בפני עצמם. באמת אין פרי כמו התאנה. לא כתבתי את זה אולי אז. אבל מכל הפירות דווקא בתאנה. מקורי, כאילו לא בנאלי כמו תפוח, תפוז, ואפילו ענבים ותותים.
תאנה זו תאנה.
האמת, אני קצת מקנאה בך על היכולת הזאת לכתוב ככה. להתמסר ככה לכתיבה.
אצלי זה עובר דרך כל כך הרבה פיוזים של שכל, ושל מודעות – שהסיפור האמיתי אולי ילך שם לאיבוד. אז מה נשאר לי בינתיים להגיב.
מאמינה לך שהתגעגעת לאור הזה. את יודעת סופרים כתבו על אור. קניוק שהיה יקה כתב על השמש, שהיתה מסנוורת לו בעיניים, קופחת ומכה ללא רחם. היא היתה מזוהה אצלו עם ישראליות.
אור לגבי הוא משהו מאד מוזר. נכון, אני טיפוס של לילה – זה אומר שאור לא כל כך עושה לי טוב, ואולי הוא גם קצת סיפטום לדיכאון. אבל אגלה לך סוד. באור יום אי – אפשר להסתיר – הכל חשוף, הכל מונח. יש משהו בחשיכה שקצת מייפה דברים.
אני, אישית, אף פעם לא ידעתי איך נראיתי, חיצונית, אני מתכוונת, ולכן, תמיד רציתי את הלילה, את הדוק הזה. זה בכלל לא משנה לאיך אני נראית באמת, היום ואז, אבל אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי – כן, בדיוק כמו כלפי האחרים.
אם את מבינה אותי הלילה מצעף את הדברים.
אם דברת באיזה פוסט על נקיון, אז גם בזה היתה לי קצת אובססיה – בבית הקודם שלי, אני מתכוונת – הבית, בית ברמת-השרון, וכל יום הייתי שוטפת ואם הייתי רואה פרור על הרצפה, זה היה מחרפן אותי לגמרי.
כאן, בחיפה לא אכפת לי, אולי בהתחלה, אבל עכשיו ממש לא. כאילו אני בגלות שנראה שלא תגמר. כמובן שקצת סדר צריך, אבל לא מתעקשת נורא, שיהיה סדר ולא מלוכלך, והגיינה אישית ברור.
אז זהו גם בלילה את לא כל כך רואה פגמים של אחרים.
טוב, האור מן החלון שלך באמת מדהים – כל כך בהיר כזה, לא צהוב, לא מעורב מאוד נקי ואפילו נדיב.
אז קצת חשפתי קצת טפח, אבל אני חושבת שאת יכולה להיות מספרת טובה. וזו באמת מחמאה. לא מתחכמת, ישירה, רגשית ואת זה די אפשר לזהות לפי מה שקראתי. אין פלטרים כל כך שמסננים ואז מקשים על הכתיבה ועל הקריאה.
אני חושבת שזה טוב.
בסדר, הארכתי
אבל שיהיה לך באמת שבוע נפלא.
חוה
ואצלי, מקווה שיסתדר מה שבינתיים נתקע.
חיבוקים ועידודים
חוה
חווה, אני באמת חוזרת לכתוב. (ואל תקנאי בי. תאמיני לי שאין במה. זה לשיחה אחרת.)אבל רק רוצה להגיד לך שהתגובה הזאת שלך צימררה אותי. יש לך אבחנות מאד מאד מדוייקות, ואני לא מתכוונת למחמאות שהרעפת עלי. את כל כך חכמה. את זה כתבתי לך כבר כמה פעמים בעבר. אבל הפעם הדהמת אותי.
לילה טוב ושבוע הכי טוב.
לאיריס
שמחה שככה את רואה את זה. השתדלתי לברור מילים נכונות.
חכמה, חכמה, איריס, אבל עכשיו אני צריכה כסף, והאמת – גם לכתוב.
בשביל זה צריך אירוע מכונן. את יודעת, אם לא אכתוב, זה יהיה כאילו לא הייתי כאן. כי את מה שיש לי להגיד צריך להשאיר.
שיהיה לך המשך מקסים.
טריילר מוצלח !
רק שלי יש בעיה עם קעקועים, גם אם נעשו דיגיטלית על המחשב…
ישר כואב לי.
ובכל זאת האחרון מוצלח ביותר. משיג את התוצאה בעדינות, ברמיזה. בטשטוש דמדומי הבוקר. יפה!
לוסי יקרה, בל יכאב לך, מדובר באקריליקים שהוסרו מהעור בכמה שניות… בחיי.
נורא מעניין לקרוא איזה מהתמונות דיברה אלייך, כי אני את השלישית דווקא אהבתי פחות, ובכלל, מאד פחדתי שניפול לקיטש.
למרות שאני דווקא אוהבת קיטש. אבל לא כשהוא אצלי:!
שוב תודה, ושבת נפלאה אצלך ואלייך.
מצטרפת למתפעלים
תודה רבה, לאה יקרה. מאד מקווה שאת בטוב, ושספרך/ ספריכם – פוגש עיניים ולב מהסוג שכולנו מייחלים לו.
שבוע הכי טוב.
בשעה טובה יקרה
בהחלט , עוררת ..
סקרניUת,
רואים שהג'ט לג עבר,
נו פה זה לא אמריקA
–
שומעים היטב , עבור
🙂
היי יקר, טנק יו וורי מאצ'. הג'ט leg עבר, עכשיו רק תאחל לי שאשבור את ה leg
?
תודה לך ביג טיים.
תאנה שמצוירת על גבי תאנה אנושית.
איריס, יפה לך.
אנשים אפשר גם לדמות לפירות.
האור מקסים מאד.
וגם הסדינים והאור מתלכדים קצת.
שיהיה בהצלחה עם הספר.
רוניתה מתוקה,
אני מאד מחוברת לעולם הצומח, כמוך, אני חושבת. משתמשת הרבה בדימויים מעולם הצומח. בספר יש דימוי לקול של אחד הגיבורים, "הקול שלו פריך כמו אפרסק…" משהו כזה. אני לא ממש מדייקת, כנראה, אבל רק רוצה להגיד שאצלי "כי האדם עץ השדה" מאד נוכח בחיים. (גם זאת שורה מהספר.)
ושמחה כל כך שאהבת.
חוץ מזה, את מגיעה ל"שער"? תכתבי לי אם כן, ואנסה להתכוונן אלייך.
נשיקות וחיבוק, ושבוע טוב. (ובריא:)
אבל איריס,
את יודעת שאת דומה לתאנה ?
בגלל זה הצילומים כל כך מיוחדים – זה תאנה על גבי תאנה אנושית.
סוג של אסימילציה, כנראה, רוניתה. מתוך הזדהות עמוקה.
תודה כל כך. מחמאה שאני אוכלת בחום:)
הי איריס,
רואה שאת מתכוננת: מכתוב 1, מכתוב 2, מכתוב 3.
ספר אחד יש. שלוש כריכות יש. מתמטית זה עוד שניים לכתוב.
קטן עלייך:)
בהצלחה גדולה שתהא.
סיגל.
סיגלי, נשמה. אלה לא הכריכות.
אבל איפה את? חיפשתי אותך.
אכתוב לך בערב?
אמנם קראתי שאלו דימויים מתוך הספר אבל כנראה לא הבנתי. זה ספר עם תמונות?:) וחוץ מזה, מתנצלת על הבורות….מה זה טריילר לספר בכלל?
וכן, אני לא אמורה להיות עכשיו ליד מחשב…עדיף ערב. קבענו.
אין כמו עירום מרומז "למכור" ספר. ואיפה כל האמירות הפמיניסטיות הגבוהות שלך, איפה?!
במיטה.
והסופרת היא גם הדוגמנית…
מה יש לדבר, יפה לך. ועכשיו מחקי את תגובתי, כי אין לך אומץ להתמודד איתה.
נו.
רק בשביל ההתמדה ראוי כי אפרסם את תגובתך.
אתה רואה? ההשקעה משתלמת.
אין סוף הכניסות שלך לפוסט מוכיחות את זה מעל לכל ספק.
נראה לי שאתה תהיה מהראשונים "לקנות" את הספר שלי:)