שחרחורת סופרת ומשוררת
בין כמה תגובות שקיבלתי על הקטע האחרון מ"מכתוב", http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17803&blogID=290 קיבלתי את התגובה הבאה:
מאת: אמא מזועזעת
דואר אלקטרוני:
תוכן המסר: בתור מורה, מיד כשהילד פטר אזר אומץ ונכנס לכתה סוף סוף היית צריכה לחבק אותו ולהציג אותו לפני הילדים,ולא לחכות שיעשה את הדרך המפחידה פנימה לכתה לבד! ואז כבר לחטוף ממישהו…
ואחר כך את פתאום עוזבת כיתה שלמה, ורצה אחרי ילד אחד, שהוריו בחוץ!!! אני מבינה את הצורך שהתעורר עכשיו בעקבות חוסר הרגישות שלך והזריזות שלך, אבל על זה הוספת גם חוסר אחריות נוראית. וזה עוד מתוך רומן -רומן – אמיתי!!
מדהים בחוצפתו1
ומכיוון שזה קרה לי כבר כמה וכמה פעמים, ואני מניחה שיקרה עוד פעמים רבות, הריני להרגיע את האמא המזועזעת, ולהרגיע את הספקולנטים באשר הם, מדובר בחלקי זכרונות אמיתיים!
הספר אינו אמיתי!
אני לא מורה. אף פעם לא הייתי. מעולם לא חינכתי כיתה א', ובכלל, אני בקושי מצליחה לחנך את ילדי שלי:)
אני מרפאה בעיסוק, והיה לי ילד בטיפולי, מחבר העמים, והיינו מתבדחים שאנחנו ביחד "מילקי", ו"דמקה" וכיו"ב. זה דווקא הוא, שהיה נסער מצבע עורי, וניסה להבין, חזור והבן, איך זה שבישראל יש "כושים"…
וכבר היו לא מעט אנשים שקראו את הספר ושאלו אותי אם אני הגיבורה, ואני חושבת שזה בוודאי עניין למחקר רציני, על הקשר שבין הבדיה למציאות לסיפורת. אין לי ספק שהמון פרטים מתערבבים, גם במוחו של הכותב, וגם במוחו של הקורא, אבל מכאן ועד להאשים אותי בהפקרות… חוסר אחריות…. חוצפה.
אח. החיים מספקים לי סיפורים למכביר, בחיי.
והנה אזכור ל"מכתוב" ב"הארץ"… http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1187036.html
שלום איריס
שנה טובה וברכות לקראת יציאתו של הספר החדש.
ראיתי את שמו מופיע היום במוסף "ספרים" של "הארץ" מוקף בהמון ספרים חדשים.
אני מאחל לך שקולו של הספר שלך יבקע וישמע .
ולגבי תוכנו של הסיפור שהבאת:
גם אם הוא היה כולו אמת לא הייתי רואה בו פסול ,אלא מקור גאוה. הגיבורה היא יצור אנושי הפועל לעיתים מתוך איסנסטיקטים ולא כל צעד מחושב ומתוכנן עד הסוף.
אך גם הדרישה ש"היית" צריכה לחבק את הילד עם הכנסו לכיתה מצביעה על כך שהמעירה בעצמה חסרת רגישות ולא מבינה שהדבר האחרון שילד חדש צריך זה "חיבוק" פומבי לפני כל הכיתה.
שנה טובה
ובהצלחה לכולנו
גיורא
היי גיורא יקר, בדיוק בעלי התקשר לספר לי… הכנסתי קישור. איזה כיף!
תודה גדולה על הברכות, ועל הזווית שהארת, ושנה הכי הכי טובה לכולנו.
איריס יקירתי, כמספר האנשים שיקראו, כך מספר התגובות. אבל יהיה האדם אשר יהיה, נראה לי שיש דרך גם איך להגיב. אין צורך בבוטות וכעסים. גם אם זה אמיתי- שהרי אין מה לשנות את העבר.
אבל זה מעלה לי שאלה- עד כמה אנחנו כקוראים צריכים להרגיש שהסיפור הוא אכן אמיתי ונוגע, גם אם הוא נכתב מדמיונו של הסופר/ת.
המון, המון בהצלחה.
תודה רבה, טל יקרה. אכן מעלה הרהורים רבים ושאלות שאני מתמודדת איתן לראשונה. וכבר אמר לי מי שאמר, שאני גם יכולה לקחת את זה כמחמאה, את העובדה שהספר נקרא ריאליסטי לגמרי, ואמין. ובכל זאת, זה גם קצת מפחיד. ולו בשל העובדה שניתן יהיה לעשות מחיי הפרטיים מטעמים צהובים, שרבים, כך נראה לי, ישמחו לאכול, ברם אולם, אני אתקשה מאד מאד לבלוע:)
שוב תודה על התגובה. (טל איזה?)
לשאלתך- טולי
מזל טוב, איריסקה, על צאת הספר !!
את בטח מאושרת 🙂
תיהני.
וקראתי עכשיו את הסיפור על פטר.
הוא רגיש ויפה, ויש לי אחיין שהיום יומו הראשון בכיתה א' וגם אני מתרגשת ..
רוניתה מתוקתי, מה שלומך? יש מצב לפגישה?
את בצפון אולי, בקרוב?
תודה ענקית. אבל עוד טיפה מוקדם לברך. רק אחרי החגים יצא הספר לאור ולחנויות.
תכתבי לי אם יש סיכוי לראותך פנים!
מברוק!
תודה יעלולה אחותי הווירטואלית. את מופיעה ברשימת התודות:)
האם ספר כספר קריאה חייב להיות מוסרי ואחראי? אחרת כל הספרים היו משעממים ועוברים למרכזיה הפדגוגית… וזה לא מזעזע?
תודה רבה לבנה יקרה. בהחלט חושבת כמוך, למרות ההצטדקות המהירה. זה נפל עלי די בהפתעה, למרות שכבר נזפו בי, באופן אישי, גם על קטע אחר, על איזה סיפורונצ'יק שהתרחש בבית מרקחת, כתבו לי, "התנהגות מבישה" זאת אומרת זיהו את הגיבורה איתי….
טוב, שוב תודה גדולה, ושנה נפלאה.
מצויין שאת מזעזעת את מערכת החינוך, מראה שהספר עושה משהו לקוראים, ועוד כבר עכשיו לפני שיצא. האזכור בהארץ יפה ותמציתי. אנחנו עוד נשמע עלייך רבות, מקטעים שקראתי מתוך הספר, הוא נקרא מבטיח.
גליה מתוקה, כמה את מחזקת. תודה גדולה. אמן ואמן, כמו שכתב גיורא, שהספר יצליח לצוף בים הספרים…
מהפה שלך לאלוהי הקוראים.
מזל טוב יקירה
שיטפלו קודם כל בשדה הקרב הממשי שלהם בכיתה,אחר כך במה שמתרחש בשדה הכתיבה הפיקטיבימצטרפת לדברי לבנה
בהצלחה
תודה חנתי חמדתי. מי כמוך יודעת.
איריס יקירתי, שיהיה בהצלחה רבה וישאיר לך בפה טעם לעוד ספרים
אמיר יקירי, לא יודעת לגבי הטעם, אבל אין ספק שתיאבון בריא תמיד היה לי:)
נשיקות ושבת שלום ושנה הכי טובה.
עצה: קבלי את התגובה כמחמאה גדולה. כי אם "שכנעת" את הקוראת הנכבדה שסיפורך אישי סימן שכתיבתך עוצמתית ומשום כך רבת שכנוע. מחכה לחגיגה
ענתי, הלוואי הלוואי וזאת המסקנה המתבקשת.
ושנה טובת לב ורוח ונשמה. כמוך.
איריס, מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת! הרבה הצלחה עם הספר החדש. האמת, קראתי את התגובה של האימא המזועזעת כמה פעמים ולא הבנתי מה היא רוצה. הצעה שלי: אל תחפשי הגיון היכן שאין הגיון. אל לך להתייחס לדעתי.
כרמית מתוקה, כמה טוב לראותך, יפהפיה (בתמונה הימנית), וזה רק בגלל שחזרת לשוטט במטע. כיף כיף. ותודה גדולה.
בסופ"ש אקרא את המשך המחזה.
שנה טובה טובה של סיפוק ואהבה.
איריס, יש לי הרגשה שמעכשיו אני באמת אחזור קצת לעניינים. שמחתי לקרוא את הערותייך לפוסט שלי, ואת מוזמנת לקרוא את המענה שלי לתגובתך.
שנה טובה, מתוקה, מוצלחת, שנה של אור ואהבה…
איריס יקרה, הייתי אומרת"אוי אוי אוי אוי אוי" או צ..צ… צ… מתחסד, לא חסרים אנשים טפשים, בהצלחה!!!! ושיהיה רב מכר אינשאללה!!
חניל'ה.
רב מכר, כומר מכר, בודהא מכר, לא משנה… העיקר מכר:)
תודה נשמה. ושנה טובה ומגניבה וחביבה.
איריסקה, ואני אהבתי מאוד את 'סיפור המילקי' שפרסמת כאן. מרגש ומקורי, ומעורר סקרנות לקרוא את הספר.
איזה יופי להתחיל שנה עם ספר חדש. שיהיה בהצלחה רבה, ברכות ונשיקות.
ואגב, אני לא מתפלאה על 'הביקורת' של הפונה ('הפקרות' וגו'). אין גבול למה שאנשים יכולים להבין מן הכתוב. פעם לפני שנים, עשיתי כתבה על אספן פרפרים וכתבתי שבטבע לעתים קרובות הזכר יפה מן הנקבה, וקיבלתי מכתב ממישהי שאכלה אותי על שהעזתי להגיד דבר כזה והסיקה מזה מסקנות על הפקרותי וחוסר אחריותי וגו' :))
תלמתי אהובתי, הספקתי עוד לקרוא את התגובה שלך אלי, וצחקתי. איך את תמיד מצחיקה אותי.
איזה ילדה איזה. אבל בלונדה ושחורה זה בהחלט זיווג שיכול לאתגר את הגוואטה. קבענו?
ואיזה כיף לי שאהבת.ואת החוכמולוגית שמתווכחת עם הטבע את מוזמנת להפנות לוויקיפדיה.
וזה מזכיר לי עוד סיפור מצחיק. אולי אעלה את זה כפוסט.
אולי אחרי שאנשום:)
שנה טובה שבטובות. אהבה בריאות ויצירה.
🙂
משעשע.
ואני בעד מילקי. תמיד.
שנה טובה, איריס היקרה, ובהצלחה עם הספר.
ואת יודעת מה? כן ירבו מכתבים כאלה. זה אומר שהספר נוגע.
תודה שחר מריו יקר, גם אני אוהבת מילקי, רק צריך לזכור שזה משמין:)
נשיקות וחיבוק לשנה טובה במיוחד. לדעתי גם מרגשת במיוחד.