שחרחורת סופרת ומשוררת
גַּעְגּוּעַ
תְּאֵנָה אַחַת שֶׁנִּשְׁכְּחָה
עַל הָעֵץ
בְּסוֹף הַקַּיִץ,
מַזְכִּירָה לִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לִהְיוֹת פֹּה
גַּן עֵדֶן.
אני מאד מאד אוהבת תאנים. מאז שהייתי ילדה. וכאישה, זה רק הלך והתעצם. הכי אני אוהבת תאנים. לא דבלים. תאנים. לא יבשות. רטובות:).
העץ הראשון ששתלתי בגינה שלנו, היה עץ תאנה. והתאנה הזאת מככבת ב"מכתוב", הספר שלי. מאז, אני כל הזמן מחפשת יצירות ספרותיות שמתייחסות/מאזכרות/משתמשות בתאנים. אז זאת הבקשה: כל מי שזוכר או מכיר או נתקל או כתב משהו שמתייחס לתאנה/תאנים, ובא לו לעשות את המאמץ ולתת לי קישור או הפנייה או אפילו להביא את היצירה בשלמותה, (אם זה שיר), יבוא על התודה והברכה.
אני מצרפת קישור לביקורת של ארז שוויצר על ספר שיריה של נעמי שיהאב, "אומנות ההיעלמות", שתירגם משה דור. הספר הזה יכנס ללא ספק לאוסף הזה שלי. יש שם לפחות שיר אחד שמתייחס לתאנה. ובלי שום קשר, עושה לי חשק (!) שיהיה לי אותו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179565.html
אלה הקישורים לפוסטים האחרים: תודה ענקית לכל החברים המקסימים שטרחו והביאו:
גיורא לשם: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17223&blogID=228
גיורא פישר: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17200&blogID=236
אמיר אור: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17218&blogID=182
יודית שחר http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17232&blogID=268#
לוסי אלקויטי http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=233&itemID=17235
יהונדב פרלמן http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17234&blogID=231
בתגובות אפשר למצוא גם שירים של שרון שלי ברעם, נעמי שמר,אלי אליהו, סבינה מסג, יוסי גמזו, אריאל להמן, פרץ דרור בנאי
השיר שלך יפה מאד.
יש לי שיר שיש בו תאנה. את אחת הגרסאות הראשונות שלו העליתי כאן בראשית דרכי ב"בננות".
בינתיים, לקראת יציאת הספר, השיר עבר "כתיבה מחדש".
אביא אותו בבלוג שלי.
גם אני התרשמתי משירתה של המשוררת נעמי שיהאב
סוף שבוע טוב
גיורא
תודה רבה, גיורא. אולי עד אז תיתן לי הפנייה לשיר שפירסמת בהתחלה? האם השיר המשוכתב נמצא בספר שיצא? ואם כן, אחרונה, באיזה עמוד?
גם לך סופ"ש נפלא.
מצרפת קישור לפוסט של גיורא פישר
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17200&blogID=236
אהבתי מאוד את השיר קצר וקולע
בביתי הקודם היה עץ תאנה ,האמת העץ מלכלך ומושך צפורי לילה, עטלפים אני זוכרת
אישי רצה לכרות אותו ואני זוכרת שצעקתי ואמרתי ספונטנית מהבטן: אם אתה נוגע בתאנה אתה נוגע בי
התאנה מהפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ואצלי בגן חבר לה עץ הזית
וכשהאדם יהיהומתוקן שלם גם הטבע יהיה וזה גן עדן, כך שבהחלט יש למה להתגעגע
ואת המאמר קראתי אתמול במוסף ספרים הארץ
תודה
חנתי חמדתי, קודם כל לגבי התאנה יש לי תיאוריות שלמות, אבל בקטנה, באיזהשהו שלב הגיבורה שלי אומרת: "עצים לא מלכלכים, מי שמלכלך, אם כבר, אלה בני האדם", ואני מאד מאד מאמינה בזה. ובאשר לסיפור הכמעט כריתה, שאני אשכרה מסוגלת לבכות ממנו, זה יהיה ספוילר רציני ביותר לספר, אבל סצנה מאד מאד דומה מתרחשת בו, אם כי בנסיבות אחרות.
סופ"ש נפלא ונשיקות.
"ובתוך הפרי כל געגועי"
איזה שיר יפה היא אלופה נעמי שמר!
שלג על עירי (פירות חמישה עשר)
מלים ולחן: נעמי שמר
שלג על עירי כל הלילה נח
אל ארצות החום אהובי הלך,
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר/
דבש התאנה, מתק החרוב
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב
הֵנָה שׁוֹב יָשׁוּב שמש לבבי
ומשם תפוח זהב יביא.
שלג על עירי נח כמו טלית
מארצות החום מה הבאת לי?
שלג על עירי שלג על פני
ובתוך הפרי כל געגועי.
חנה טובה ומתוקה, תודה. לרגע חשבתי שהבאת לי שיר שלך. יכול להיות שאין כזה?
ממש קשה לי להאמין.
ופתאום אני שמה לב, ראית שגם אצל נעמי הזאת (לא נעמי שיהאב) בתוך הפרי נמצא הגעגוע?
🙂
אני לא משוררת ,איריס ,רק כשאני רוצה להתפלל או לבטא תחושה רגעית , פוחדת שתחלוף ,אני כותבת שיר
כל השאר ספורים קצרים או רומאנים אני צריכה אורך נשימה בכתיבה אני כנראה הרץ למרחקים ארוכים, כשיש לי קוצר נשימה משתמשת במשאף השירה
אולי אכתוב פעם איזה קצרצר בנושא כשתצמח בי תאנה אכתוב תאנה
איריס יקרה
תודה על השיר.
אני חולקת איתך אהבה גדולה לתאנים
אבל הפטיש הרציני שלי הוא רימונים.
בצעירותי תמיד אמרתי שכשיהיה לי בית יהיה בו עץ תאנה.
תאנה קשורה אצלי לבית למקום.
אני מצרפת את השיר שלי עם תאנה
מפתח
יש
מפתח מונח
על אדן הלב
לא סוגר
לא פותח
לא מרפה
לא עוזב
לא תגיע הביתה
את הכבסים על החבל
ילבשו אחרים
סברס,תאנה ורימון
ישארו כאן
מתפקעים
וזוכרים
שיהיה בהצלחה עם אוסף התאנים
שימיתיקו ימים
שרון יקרה, תודה רבה. שמחה בביקור הביכורי שלך אצלי (תרתי משמע)
מאד נהנית לקרוא אותך, הכתיבה שלך מרעננת ביותר!
מקווה שהקרסול בטוב. אחרת איך תוכלי לטפס על העץ לקטוף ת'תאנים שלמעלה?!?
היכנסי פה ל"עזוב אותי מקרמים": http://www.ariellelehmann.com/153275
ואיזו תמונה יפהפייה שלך!
תמונה יפהפיה צודקת לי גנבת לי את המילים מהפה
תודה גדולה, לי יקרה. איך את זוכרת!?!
למרות שקראתי חזור וקרוא כמה פעמים, לא הצלחתי להבין.את התאנה והרימון הבנתי. אבל איך היית מפרשת את האקליפטוסים? הם מטאפורה למה?
אגב, גם אקליפטוסים מאד קרובים לליבי.
שוב תודה, וסופ"ש נפלא.
ומחמאות גנובות תמתקנה…
תודה גדולה גדולה.
האיקליפטוסים קשורים לקרמים, קרמים בריח איקליפטוס.
ולמה גנובה המחמאה? הרי ניתנה באופן חוקי לגמרי :)).
איך אני זוכרת מה?…
היי לילוש, אחזור ואקרא.
נראה לי שאת לא רק קוראת המון, אלא שאת זוכרת המון. זה בא כתגובה להרהור שמהדהד אצלי כבר הרבה זמן.
את זוכרת המון. מעריצה אותך על זה, ובכלל.
נשיקות וסופ"ש נפלא.
נשיקות, מותק 🙂
זו הבחנה מרגשת, איריס, וכמה נכון להבחין בצורה שבה אנחנו מבחינים בדבר רק כשהוא כמעט כבר איננו ("רק תאנה אחת"), כלומר, מרוב תאנים לא רואים את העדן.
השיר הזה מקבל משנה תוקף עכשיו, כשפה זהו דווקא שיא העונה 🙂
אעלה לך בהמשך גם רשומת תאנים מיוחדת אצלי 🙂
אמיר יקר יקר, הכי מחכה לשיר שלך. הייתה לי הרגשה שיהיה לך משהו שאני לא מכירה. ותודה גדולה על הדברים.
וסופשבוע מצויין.
הנה:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17218&blogID=182
אני לא אוכלת יותר תאנים, כי אחי אמר לי שהן מתולעות ברמות.
אך הגעגוע לגן- העדן שריר וקים.
וגם אני התפעמיתי מנעמי שיהב ושירתה.
אוי אביטלי. לא יכול להיות! זה משבעת המינים!
טוב, אנסה לשנות את רוע הגזירה כשניפגש:)
אהבתי מאוד את שיר התאנה יש בו את הטעם ואת הגעגוע, תאנים זה הפרי הכי ישראלי בעיני עם טעם של געגוע
נ.ב. התמונה שלך מקסימה, כמו שיר
חני יקרה. מסכימה איתך לגמרי. כל כך ישראלי. בגלל זה מדהים התרגום של גיורא לשם ללורנס. חייבת לבדוק את זה. פה יש תאנים שאין מילה מזעזעת מספיק כדי לתאר אותן. בכל מקרה, כשניפגש, אינשאללה, זה יהיה עם התאנים מהעץ האמור.
תודה רבה יקרה, גם על התמונה שיר… האמת היא שציירתי פורטרט עצמי בעקבות הצילום הזה, אם לא אגמל מפרץ הנרקסיזם ששטף אותי, אעלה בקרוב.
נשיקות ושוב תודה.
כן, כן יכול היה להיות כאן גן-עדן, אם חוה לא הייתה אוכלת מהתפוח. לפחות לחלק מאיתנו יש גן-עדן פרטי, לאחרים לצערי גיהנום.
נ.ב.
תתחדשי על התמונה, מקסימה!
תודה גליה מתוקה, תודה רבה. גם על דברייך אצל אמיר.
נכון, איריס, צודקת בשירך.
אם כי כל המציאות שלנו נובעת מזה שהתגלגלנו החוצה מגן עדן.
הנה לינק לפוסט שלי של תמונות מאזור ירושלים, ביניהן תמונה של עץ תאנה מיוחד אחד…
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12272&blogID=62
פוסט מהמם במהממים רוניתי. לדעתי כולם ישמחו אם תעלי אותו שוב, לטובת אלה שלא היו במטע, אז כשפורסם.
הגבתי לו גם אצלך.
נשיקות, יקרה. וסוף שבוע נפלא.
היום אכלתי ארבע תאנים
שתיים בשבילי ושתיים
בשבילך הגולה מ so called
גן עדן
!
ומה היה טעמן, מירוש מתוקתי? ספרי לי. כי לא רחוק היום בו אוכל אני ארבע תאנים. ואלי גם חמש או שש…
אבל זה יהיה לנגד עינייך.
סוף שבוע הכי טוב ואהבה הרבה.
אוי, מירוש, רק במקלחת הבנתי את סימן הקריאה… הוא היה בעקבות התגובה הנרקסיסטית שלי לחני?1?
אז הוא מגיע לי. זה כל כך נכון. את יודעת, איזה יוצר מצייר את עצמו כשיש לו ארבעה מודלים קטנים ומוצלחים בהרבה… זה היה בהחלט צעד נרקסיסטי, לצייר את עצמי. אם כי מאידך זאת הפעם השנייה בחיים שלי שאני עושה את זה…
זה נסלח?!?
נשיקות:)
חס וחלילה איריס מה פתאום!
פשוט חיכיתי לתגובתך על ה SO CALLED שיר. אני פשוט מגיבה מעט כיום בגלל עומס החום בחדר המחשב שהוינטלאטור מתקשה להדוף וחיכיתי שתקראי את תגובתי. אנחנו באמת כל כך מקטינים את עצמינו בציפייה או בקריאה המוטעית של תגובות ידידינו. כל כך מצער. ראי אותי. ראי אותך. מי חשב על לבקר אותך בכלל. את יפה מוכשרת אמא ואישה שנראה שכולם די מרוצים ממנה. די לכיבוש של האני העליון המבקר ללא ררחמים!
והתמונה שלך יפיפיה! משדרת עוצמה . זה טוב לצייר ולהבין את עצמינו – אולי- קצת יותר טוב דרך הדיוקן. סוג של שידור החוצה אבל גם מחקר פנימה. נרקיסיזם כן לא -לא מעניין בכלל , חשובה היצירה. נקודה. אנחנו בורכנו ביכולת לטפל בעצמינו דרך היצירה. מישהו אמר את זה. נדמה לי סארטר ומישהו כתב את זה פה בבלוגייה.אולי גיורא פישר…זכרון וחום מייבש מוח. יאללה למקלחת
אוייש מירי, את טובה אלי. הייתי בטוחה שהגזמתי.
גם לי לוקח קצת זמן להגיב, כי אני באמצע משהו אחר, ורק קשיי הקשב והריכוז שלי דוחפים אותי לפרסם פוסט כל יומיים. תודה תודה, נשמה. שבוע הכי טוב ונשיקות.
תגידי יקיריאה, איזה נחמד כאן, גם אני דבלים אין תואנות , ואם זה לא פרסום תגובה אוטומטי שפצי לי מעט , לפני שאת מפרסמת . נשיקות
שכחתי את שמי מעלי :-))
התכוונתי שזה אני כתבתי בעילום שם 🙂
כיף שאפשר להגיב אצלך סופסוף.
אבנר יקירי, תודה רבה.
כועסים עלי שאני מחלקת נשיקות:) אז שולחת לך חיבוקים ועוד תודה.
:)))
אני מביאה את השיר של אלי אליהו, משורר אהוב עלי ביותר ביותר:
לא מאלוהים
וּבָאנוּ אֶל הַנַּחַל אִישׁ
וְאִשָּׁה עֲרוּמִים מִבּוּשָׁה בִּסְבַךְ עֲלֵי הַתְּאֵנָה
הַמְּרַשְׁרְשִׁים עַל הַגָּדוֹת.
זוֹכֶרֶת? צִפּוֹרִים פָּרְחוּ בְּבֶהָלָה
פְּרָחִים נִפְקְחוּ
בְּפֶלֶא. אִישׁ וְאִשָּׁה
מִתְפַּתְּלִים
כְּמוֹ נָחָשׁ עֲנָק.
"שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ," אָמַרְתְּ.
וְלֹא מֵאֱלֹהִים פָּחַדְתְּ, סְתָם מֵאֲנָשִׁים.
מתוך "אני ולא מלאך" שיצא בהליקון ב 2008
היי איריס את ערה בארבע לפנות בוקר ?!
מי המתוק שעשה את החישוב המהיר?
אכן. קמתי לכתוב בשקט:)
מעריצה אותך גם מאחרת בנשף וגם רעננה ושופעת אני אם אחסיר כמה שעות בלילה אני שפוכה למחרת
אשת חיל וירטואוזית שכמותך!!!
אני בהחלט מארגנת לעצמי מצעד גאווה:)
אם אני לא אתפוצץ עד אז מרוב מחמאות אני אערוך מצעד ברחובה הראשי של טבעון. כולם מוזמנים:):)
איריס,
עוד עובדה מוזרה: ספר שירי הראשון שראה אור בהוצאת "עקד" ב-1966 נקרא "הוא ולא מלאך".
כנראה שצריך העזה מיוחדת לקרוא לספר בשם "אני ולא מלאך", והעזה כזאת לא היתה לי.
היי גיורא יקר, אתה יודע, אני שמתי לב לזה, שיצא לך ספר בשם דומה לזה של אלי אליהו, אבל מוקדם יותר. קראתי את זה איפשהו, אולי בביוגרפיה שלך. והוא מאד מסקרן אותי. ארכוש אותו כשאגיע לארץ. וזה בהחלט מעניין. ואגב, אני חושבת שבביקורת שנתן ל"אני ולא מלאך" יצחק לאור, שוב, לא בטוחה, אולי זה היה אלי הירש, הוא התייחס לאמירה המאד חזקה שבכותרת הזאת. מומלץ ביותר להכנס לאלי אליהו, לשמחתי הוא איתנו פה בבננות, בצד ימין למטה הוא שם קישורים לביקורות שקיבל.
ובכלל יש לי סנטימנטים עמוקים לאלי ולספרו, אז אני ממליצה בחום לוהט.
טוב, בחיי שאני מתחפפת, אבל הנה הקישור לבלוג של אלי אליהו
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=127
הוספתי הפנייה בגוף הפוסט:
אלה הקישורים לפוסטים האחרים: תודה ענקית לכל החברים המקסימים שטרחו והביאו:
גיורא לשם: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17223&blogID=228
גיורא פישר: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17200&blogID=236
אמיר אור: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17218&blogID=182
בתגובות אפשר למצוא גם שירים של שרון שלי ברעם נעמי שמר ואלי אליהו
לאיריס,
תודה מקרב לב על ההערות הנדיבות.
זאת ועוד, יש לי סיפור נחמד על תאנים בארה"ב. ב-1995 ביקרתי את בתי שהתגוררה בסן פרנסיסקו באותם הימים. יום אחד נכנסתי לסופרמרקט ונתקלתי בסלסלות תאנים שהיו על דוכן אחד ובסלסלות צדפות שהיו על דוכן אחר.
משקל הסלסלות היה זהה אך מחיר התאנים היה גבוה פי שלושה ממחיר הצדפות!
כישראלי בכל רמ"ח איברי הבדל המחיר הדהים אותי וקניתי מיד שתי סלסלות מלאות בצדפות!
זה של סבינה מסג, בטח יש לה עוד. צריך לחפש
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=205&itemID=5409&PHPSESSID=022732ec9153d50c8d42b0e7729a0788
זה של פ"ד בנאי:
על משוכות צבר… / פרץ־דרור בנאי
עֲדַיִן הַשְּׁבִיל לוֹפֵת אֶת הָהָר
וְגֶדֶר הַמַּעֲרֶכֶת רָצָה סָבִיב
דִּמְדּוּמִים וּנְבִיחוֹת כַּלְבֵי הַכְּפָר
מִפַּחַד צוּק שֶׁהֵטִיל צֵל כְּלָבִיא
עַל מְשׂוּכוֹת צַבָּר
עֲדַיִן תְּאֵנָה חוֹבֶקֶת פִּרְיָהּ
וְצֹאן רוֹבְצוֹת בֵּין מִכְלָאוֹת וְדִיר
זֵיתִים גַּם נְשִׁירִים מְלֹא כָּל הָרָמָה
כְּעֵינֵי הַיָּעֵל צָלוּל הָאֲוִיר
נוֹשֵׁק לַשִּׁקְמָה
עֲדַיִן מַתְלוּלִים כְּמוֹ גּוּף אִשָּׁה
בְּאֶרֶץ גְּפָנִים וְעַלְמוֹת חֶמֶד
שָׁמַיִם עַזֵּי תְּכוֹל וּמוֹרָשָׁה
קִבְרֵי צַדִּיקִים צִיּוּנִים לַמֵּת
בִּכְתֹבֶת לְטוּשָׁה
יוסי גמזו
תְּאֵנָה אַחַת…
תְּאֵנָה אַחַת בֵּין שְֹפָתַי לִשְֹפָתַיִךְ
בְּוַאדִי לָמוּן עוֹשָֹה לִי
יוֹתֵר אַהֲבַת צִיּוֹן בִּפְנוֹכוֹ מִכָּל
הַמִּצְעָדִים הַצְּבָאִיִּים, שִירֵי הַלֶּכֶת
וְהַתֻּפִּים הָרוֹעֲמִים
בַּכִּכָּרוֹת.
וְאֶת "הַתִּקְוָה", כַּזָּכוּר, חִבֵּר הַהִיפִּי
הַבַּרְדָּקִיסְט נַפְתּוּלי-הֶרְץ וְלֹא עַסְקַן-
סוֹכְנוּת-מִטַּעַם, מַה שֶנּוֹתֵן בָּהּ אֶת כָּל טַעַם
הַשְּנַאפְּס הַפְרַאיֶרִי
שֶל זֶה שֶאֵין לוֹ גַג.
וַאֲנִי פַּחְדָן אֲנִי: אֲנָשִים, סִסְמָאוֹת, אָקוֹרְדִים
בְּמַקְסִימוּם ווֹלְיוּם אֶצְלִי הֵם חֵרְשוּת אַלִּימָה. בְּגוּף
רִאשוֹן רַבִּים אַתָּה אַף פַּעַם לֹא שוֹמֵעַ
אֲפִלּוּ קוֹל צִפּוֹר אַחַת
בַּהֲמוּלָה.
וְעַכְשָיו כְּבָר מֻתָּר לְגַלּוֹת: מֵעוֹלָם לֹא תָפַסְתִּי מַה זֶּה
6,000.000. תָּמִיד הָיִיתִי בּוּר גָּמוּר
בְּמָתֶמָטִיקָה, אֲבָל
שַרְווּל-פַּסִּים אֶחָד מִדַּכַאוּ
עוֹשֶֹה בִּי יָד וָשֵם שָלֵם
בְּלִי יָד,
בְּלִי שֵם.
עַכְשָיו תָּבִינִי
לָמָּה לֵב זֶה לֹא קוֹמְפְּיוּטֶר,
לָמָּה הַשִּיר סַרְבַן-גִּיּוּס, אֵיךְ זֶה קוֹרֶה
שֶאִם הוּא לֹא אוֹמֵר פָּשוּט מְאֹד מוֹלֶדֶת
זֶה רַק מִפְּנֵי
שֶשּוּם מְאֹד
אֵינוֹ פָּשוּט.
(נדפּס בּ"הליקון", גליון 42)
איריס, שיר נהדר ובגלל שאת מקסימה, חיפשתי כי זכרתי, ומצאתי. תיכף מפרסמת.
אבל אספר לך גם שלאחד מימי ההולדת של בעלי קניתי לו עץ תאנה שגודלת על מרפסת הגג (בקושי מסכנה…). בשנה הראשונה והשנייה נתנה פירות שחבל על הזמן! ומאז השיפוץ (כשבניתי את החדר על הגג), היא לא מתאוששת. אבל אני לא מוותרת. היא עוד תתאושש!
לוסי מתוקתי, את יודעת שהיא צריכה תאנת בר בסביבה? ז"א, היא חייבת תאנה "זכר", אחרת לא יהיו פירות. אולי הזכר נפגע בזמן השיפוצים? ועוד דבר, אני חושבת שאם אין לה לאן להכות שורשים אז זה ממש בעייתי. אבל זאת מתנת יום הולדת נפלאה. לדעתי, אומרת הכל עלייך. תודה יקרה, רבה רבה.
אני מצרפת את השיר של יודית שחר, שאני חותמת עליו בשתי ידיים,
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17232&blogID=268#
שיר מתוק יש לך למעלה. לא הייתי מודעת לפרוייקט התאנים שלך. יש לי כמובן עוד שירי תאנים, מתה על תאנים, זה כל כך ישראלי.
אא"מ (איריס אליה מתוקה)
ראשית השיר המקסים שלך מזכיר לי שלא רק היה יכול להיות פה גן עדן אלא אולי עוד יהיה 🙂
ושנית קבלי את השיר הכי טעים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3294282,00.html
ר"דמ (ריקי דסקל המקסימה) נשמה, יש לי את זה במועדפים. חייבים להיכנס, נכון?
האמת, אולי הייתי צריכה להכניס את התמונה לפוסט, בחיי. טוב, אולי עוד אעשה את זה. שוב תודה, ליל מתוקין יקרה.
רד"מ – אני קוראת לך מעתה רד"מ בהמלצת אירוסית :)))))
אירוסית, רימונים גם הולך? יש המון כאלה ברומן רשת שאני ונולי כתבנו.
תקשיבי אחותי, אני בדיוק הולכת לעלות על זה פוסט, הייתי כרגע בג'וגינג, וכל הדרך אני חושבת לעצמי, למה שלא נוציא חוברת, הראשונה תהיה על התאנה, הבאה על רימונים…
יאללה, מה את אומרת?
נקנה את הזכויות או איך שזה הולך, מהמשוררים, בננות ואת תקחו חסות, ונצא לדרך…
מה את אומרת יעלולה אחותי?
רעיון מגניב, לא?
יש יצירות מהממות שעוד לא הספקתי להכנס אליהן.
יונה על אפיקי מים/תאווה היא לעיניים
איילה על צוקי הרים/מבטה רך כשירים
גפן מעל משכב אוהבים/צילה כשמחת רביבים
תאנה בין שפתי ידידים/תהפוך לקלים הכבדים
בית אחרון מתוך שמונה, מתוךליהודה הלוי, במילותיו/אלמוג בהר
מתוך חוט מושך מן הלשון ע"ע, 2009
עמ' 115 – 116