שחרחורת סופרת ומשוררת
זה קרה לי היום
עוד אני יושבת לתומי, מחכה לרכבת, אני שומעת שתי נערות (אני עושה איתן חסד, יש מצב שהיו סטודנטיות) משוחחות. האמת היא, אחת מרצה בהתלהבות, השנייה מאזינה בנימוס. אז המרצה מדברת ומדברת ואיכשהו משתרבב לדבריה, "המונדיאל בדרום אפריקה" אז המנומסת קוטעת אותה ושואלת "איפה?" אז המרצה אומרת "בדרום אפריקה" והמנומסת, "כן, אבל באיזה מדינה?" אז המרצה, "דרום אפריקה" והמנומסת שוב, "כן, אבל באיזה מדינה בדרום אפריקה?" וככה זה חוזר כמה פעמים. המנומסת לא העלתה על דעתה שדרום אפריקה היא מדינה. וזה כמובן היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. וזה הזכיר לי את הסיפור של גיסי, שסיפר לטקסני אחד שהוא בדיוק סיים טיול "מחוף אל חוף", אז הטקסני אומר לו, "כל הכבוד! כזה צעיר וכבר היית בכל העולם!"
אמיתי. אמיתי.
כמו שזה נכון לגבי האמריקאים, גם אנחנו הישראלים משוכנעים שאנחנו העולם. אבל אצל האמריקאים זה לפחות עם כוונות טובות.
הנה הלינק: