שחרחורת סופרת ומשוררת
יכול להיות שזה קשור גם ליציאת הספר, זה ממש ממלא את ימי, לילותי וחלומותי, ואני מוצפת מאד, לא רק בדמעות, אבל נתקלתי בתמונות האלה של אספי, על הכרמל, ובא לי לבכות. מה, יכול להיות שזהו? בגלל גפרור אחד ובגלל שמיים גחמניים, חסרי רחמים, רק הילדים של אספי, עוד איזה עשרים או שלושים שנה, יוכלו לשוטט, ככה, בצד השני של ההר?
התמונות צולמו בפברואר 2008
זה באמת עצוב, אבל כל כך הרבה פעמיים משמים נמנעו שריפות שם, שלומר שהם גחמנים זוהי פרשנות לא נכונה.
האם משמים לא מנסים לומר לנו משהו ואנו האטומים. אנו תמיד בסדר.
כמו שבששת הימים היינו באופוריה ואמרנו הכל כוחנו ועוצם ידנו ואז בא יום כיפור. כי שכחנו דבר אחד להודות והתחזק בהודיה הזאת. צריך להחליט אם מאמינים בהשם או לא. אם לא מאמינים בו אז הוא לא אשם בכלום. כי מראש לא מאמינים בו. אם מאמינים בו לומדים עליו, מכניסים תוכניות חינוך עליו לבתי הספר. וכדומה. ואז מרחיבים התבוננות.
לאכול ולהשאיר צלחת מלאה, בכך איני מאמינה. אספי מקסים. ואומרים ששריפות גם עושות טוב לטבע קראתי על זה. ההרוגים זה הסיפור הקשה.
אביטלי, בדיוק כתבתי לך מייל. אני מאמינה קטנה, בכל המשמעויות המתבקשות, ויש בינינו פערים גדולים בנוגע לתוכניות הלימוד הרצויות, אבל מסכימה איתך לגמרי לגבי האשם שאנחנו נושאים. אין לי בכלל ספק שחטאנו, עיווינו, מררנו, גזלנו, בעיקר בפשעים שבין אדם לחברו, לטעמי.
איריס אני מסכימה עם מה שכתבת לאביטל
תמונות יפיפיות
2008 בכרמל היתה יפה במיוחד
תודה איריסים, חורף 2010 מתאחר, אבל אולי גם הוא יהיה יפה במיוחד? האמת היא שכל חורף נראה לי יפה במיוחד…
סופ"ש נפלא, איפה שלא יהיה.
אהבתי את התמונות והילד היפה שלך וגם את השיח ביניכן את ואביטל. קצת ניקח ממנה תקווה אה?
טוב, מירינקה אהובה, נשתדל.
והחלונות שלך יפיפיים. אפשר להפוך את זה למיזם, בחיי.
צ"ל יפהפיים:)למרות שהם יפים בכל איות…
תודה איריס על הביקור.
איריס שלום,
התמונות יפהפיות והעלו חיוך על שפתיי.
אם זה מנחם- נשארו לנו עוד הרבה פינות ירוקות כאלו בארץ.
הכרמל יישאר ההר הירוק תמיד. הוא צריך זמן להחלים
שבת שלום
גלית
היי גלית יקרה, תודה על הביקור והתגובה והנחמה. את יודעת, הכל יחסי בחיים, תקופת ההחלמה בכלל לא נתפסת, ולי נדמה שנשארו כל כך מעט פינות ירוקות, מה גם שהחורף הזה גם הוא לא עושה עבודתו נאמנה, ואני, שכבר הייתי אמורה להיות מוקפת ירוק, עדיין מחכה לו…
אבל אולי האופטימיות שלך תדבק בי. שוב תודה על הביקור, ושבת שלום.
ארץ מזערית כשלנו לא יכולה להרשות לעצמה מותרות כאלה, אסון לאומי. הילדים והפרחים נראים כל כך טריים ורעננים, והשמש הכזבנית הזו באה כאן בלטיפות ערמומיות. אז היא הייתה כה אכזרית…
יופי מרטיט ,איריס,הן של הקטנים ובמיוחד אסף והן של הכרמל
שפרושו- כר מלא
מותק של ילדים, לפני השרפה הנוראה.
מתוקים, ואל דאגה יהיה שם יפה
מהר משאת חושבת ..
🙂
אבנר, גליה, חנה ולבנה, תודה על הביקורים והתגובות. שבת טובה וחמה לכולנו.