שחרחורת סופרת ומשוררת
היום באמצע הריצה פגשתי איריס. ולא יודעת. אני בטח לא הראשונה שחושבת ככה. אבל האיריס הזאת נראתה לי הכי ארוטית בעולם. ניסיתי לצלם אותה. אבל היא יצאה לי חיוורת, והתשוקה המתפרצת שלה נבלמה בעדשה. והמשכתי לרוץ. וכל הדרך חשבתי לעצמי שזאת הפעם הראשונה בחיים שלי, וזה למרות שאני מסתובבת עם השם הזה כבר ארבעים ואחת שנים, שאני מקשרת בין ארוס לאיריס, ושזאת הפעם הראשונה בחיים שלי שאני מרגישה שממש ניתן לי השם הכי נכון.
במיתולוגיה היוונית הייתה איריס אלת הקשת בענן, ועל פי אותם סיפורים הייתה זאת איריס שקישרה בין השמיים לאדמה. וזה די מתאים לי. חברות שלי אוהבות לצחוק שאני הרחפנית הכי מקורקעת בעולם.
אבל תשוקה. זה ממש זה. אני באמת יכולה למות בלעדיה.
ניסיתי לצבוע אותה במחשב. ועדיין נותרה התשוקה בחוץ.
