שחרחורת סופרת ומשוררת
כשטיילתי עם אחותי ב"נתיב החרות", שזו דרך אדומת לבנים שמקיפה את מרכז בוסטון ועוברת בכמה נקודות היסטוריות וסתם תיירותיות של העיר, חלפנו על פני האנדרטה לחללי הצבא האמריקאי בעיראק. זאת אנדרטה מצמררת. כמה עמודי עץ רבועים, בגובה שני מטר, נטועים באדמה, ביניהם מתוחים חבלים, ועל החבלים האלה, תלויות, כמו שתולים כביסה, דסקיות החיילים המתים. בגלל שהדסקיות ממתכת, כל משב רוח קל, גורם לכמה אלפי הדיסקיות האלה, לצלצל.
כן. כמה אלפי דסקיות.
כמה? לא יודעת. ניסיתי לחפש בגוגל, ומצאתי את הכתבה שלמטה. אין לי מושג ממתי היא. והפכתי אותה לשיר.
בכירי הַמִּמְשָׁל אָמְרוּ כי
יַּגְבִּירוּ אֶת הַמַּאֲבָק במורדים בְּעִירַאק
יוֹם לְאַחַר שֶׁמִּסְפָּר האמריקאים שֶׁנֶּהֶרְגוּ
הִגִּיעַ לְאַרְבָּעָה
אֲלָפִים
הַבַּיִת הַלָּבָן הִגְדִּיר אֶת זֶה כ
"רֶגַע מפכח"
ג'ורג' בוש אָמַר שֶׁהוּא
חוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם עַל אֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ
בִּקְרָבוֹת.
"הוּא נוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לָהַחְלָטוֹת שֶׁקִּבֵּל",
אָמְרָה דוֹבֶרֶת הַבַּיִת
הַלָּבָן.
כַּמָּה חַיָּלִים אמריקאים נֶהֶרְגוּ שִׁלְשׁוֹם
|
|
||||
|
|