שחרחורת סופרת ומשוררת
וזה במיוחד בשבילך, אהובה. הוכחה שתפילות ותקווה ומחשבות טובות מביאות את הוורוד הזה. אם אפילו אלי, אז בטח ובטח אלייך.
.jpg)
וזה במיוחד בשבילך, אהובה. הוכחה שתפילות ותקווה ומחשבות טובות מביאות את הוורוד הזה. אם אפילו אלי, אז בטח ובטח אלייך.
וואו
ועל זה נאמר ווא ווא וויא ווא!
איזה עץ זה? מדהים
האמת שאין לי מושג. אבל בפארק הגדול של בוסטון יש פריחה מדהימה של עצי דובדבן, באמת מראה מהסרטים. אולי גם זה דובדבן? בכל מקרה, נחכה לקיץ, זה הכי קל. את הפרי קרוב לוודאי שאדע לזהות.(רצוי, מה?!)
בוסטון או קיימברידג'?
I the Woddland
, The SmallT alk of the Leaves
VIII/6
The trees watch the lake,like lashes the eye
they watch the seasons' game,
the autumn brings the death's dance
then life comes with a song of spring
.
במקום בו את נמצאת גם אני הייתי פעם,
מבקבוקי אביב חלצתי את השעם,
אך אם יום אביב בהיר , פתאום יכני רעם,
שוב אחזור להיות כמו שהייתי פעם .
:-))
A CHOIR OF TREES WEARING LOVELINESS OF SPRING
תגיד אבנר, על איזה כמויות ידע אתה יושב? מאיפה הספקת להביא את זה? מקסים.
מכיר את בוסטון? כי לפארק קוראים: "הבוסטון קומון", באמת על הגבול של קיימברידג', אז יש מצב שזה שייך רשמית לקיימברידג'.
חג שמח יקירי הנדיב.
אבל אבנר, שכחתי לציין שהעץ שבתמונה הוא ליד הבניין שלנו, בברוקליין.
זה שלי ( כמעט בע"פ רק הצצתי בספר ישן שלי יש חלק "בארץ העץ " מהתקופה שגרתי שם,
אגב הנה החורף של ניו-אינגלנד http://www.youtube.com/watch?v=s6KUl8CC-xg
ושיר מתנה ( לפתוח רק בסתיו 🙂
נ ב עץ לא דודבן, יש לי שיר עליו אבל השיר עצמו מזכרוני, יש לו ריח של פרחי לילך.
חג שמח 🙂
אני הולכת להריח אותם היום! תעלה עוד דברים מהתקופה הזאת? מתה מסקרנות לראות מה שאני רואה דרך עיניים אחרות. החורף בוידאו היה עצוב. ואני מבינה שזה אתה שכתבת לי את התגובה בפוסט למשה יצחקי, על מי שזוכר את בוסטון… לא?
ולגבי העץ אני אברר. אולי תהיה לי תשובה, אספר לך.
שבוע טוב טוב!
זה פשוט נפלא א.א. כדאי לעבור את כל השלגים והקור כדי לשטוף את הנשמה בחיזיון אביבי כל כך. התחלתי כבר להתפלל: לשנה הבאה בבוסטון:)שבתון. יש לי חברים טובים בניוטון.
ומי היא האהובה?:)
אוף. משה, נמחקה לי תגובה שלמה אליך, ואנחנו יוצאים, אז אכתוב לך כשנחזור. נשיקות. זה קטע ע נ ק אם אנחנו מתחלפים.
נשיקות.
אז משה יקר יקר, כתבתי לך מגילה לפני שיצאנו לטיול היום, והיא נמחקה. גם לנו יש חברים בניוטון, שם ערכנו את הסדר השני. אבל יש לך פרטים? מה הסיכויים? מה הסיכויים שאני אוריש לכם את המיקסר ואת המתכון לעוגת הבננות… וואו. זה קטע ענק אם נתחלף. בכל מקרה, כל שאלה, בירור, וכו', אני מאד מאד אשמח לעזור, להיות אשת הקשר!!
ורגע, מה על החמישה עשר באוגוסט?!? טוב, נו, אני אחכה… שבוע נפלא!
אז ככה א.א יקרה, דבר דבור על אופניו: הם גרים
ב 22 Roosevelt Rd
Newton Center
הסיכויים: כרגע בבדיקה, מוצעים לי עוד שני מקומות, אחד בלונג איילנד ושני בצפון קרולינה.ומדובר מהאביב הבא, כך שהחמישה עשר באוגוסט לא מתבטל – אלא אם כן כבר אין מקום מרוב מוזמנים:)
ותודה רבה על הנכונות לעזור ולקשר, אזכור זאת מאד
משה יקירי, אם זה מהאביב הבא אז הכי הלוואי שזה יהיה בוסטון. אבל רק שתדע שאני לא אוכל להוריש לך את המיקסר ואת הספה מאיקיאה….
וחסר לך להבריז מפאת צפיפות. שומרת לך כסא כבוד! וגם נשיקות.
איריס איריס, ופתאום נזכרתי שאני ומשפחתי שהינו שני קייצים בבוסטון לפני כעשרים שנה לרגל לימודיה של אישתי. קיץ אחד גרנו בניוטון ובשני בקיימברידג'. אני זוכר חום ולחות של 80%, רכיבה על אופניים, השתכשכות במי אגם סמוך לעיר, מסעדות דגים, שייט לצפייה בליוויתנים, נהגים עצבניים וכן סופת הוריקן בשם Bob שפקדה את העיר בעת שהותנו
אהוד אהוד יקירי,
נהגים עצבניים?!? הוריקן?!? אתה בטוח שהיית בבוסטון?!?
אבל כל השאר מוכר. ולא סתם צמח הסיפור על איתן והליוויתן. ליוויתנים הם מאד "אין" בבוסטון.
סוף חג שמח!
איריסקה,
שקדיה בבוסטון,
זה גם מה שאת,
כמה יפה.
ומי האהובה ?
רוניתה!!!!! נו. ספרי איך היה. או שתכתבי לי, בשתי מילים. פליז! מתה מסקרנות.
והאהובה היא מירי. (אהובה משותפת לשתינו, אני יודעת)
נשיקות מותק. מקווה שהספיק לך המאגר…
את גרה בתוך גלויה ,איריס, וכמה יפה המחווה להכניס אהובים לתוכה
חנת יקרה שלי, אכן גלויה, יפה פה להדהים. כל עונות השנה מצטלמות פה לפי הספר. אבל את יודעת, ברוח, "נדבר גלויות" של איריס קובליו, זה דווקא מה שסמוי מן העין שהכי נפלא, כמו הלב של סבא ברם. את בטח גם מרגישה שגם אני מרגישה יותר טוב, אני בטוחה. ואמן אמן גם מירי שלנו.
צילום מקסים. את בלב ברכת האילנות בלי להתאמץ.
שלא לדבר על זה שרק פותחים את החלון ואלוקים בנמצא.
בבני- ברק סיטי שלנו קשה יותר לראות עץ מלבלב לרפואה . והאלוקים מושתל רק בלבבות.
הרבה אור לכולם.
אביטלי, איזה מקסים "בלב ברכת האילנות" ובכלל, לאחרונה אני מגלה את המשוררת שבך, עד עכשיו הכי התחברתי לפרוזה שלך. אולי זה אומר שאת צריכה להעלות עוד שירים?
אולי.
המשך שבוע טוב, יקירתי. והצחיק אותי "בני ברק סיטי", זה כמו שחבר מהצבא היה קורא לקרית מלאכי עירו האהובה, "לוס אנג'לס".
אכן עץ מדהים! אם את בברוקלין אז החינוך של ילדייך בטח דתי, רפורמי לא?
גליה יקרה, תודה רבה! העץ אכן מדהים.
לגבי שאלתך, את מתבלבלת, כמו כולם כולל אנחנו, בין ברוקליין, שזה בבוסטון מאסצ'וסטס, לבין ברוקלין בניו יורק סיטי שבמדינת ניו יורק. בסה"כ יוד אחת מפרידה, אבל חמש שעות נסיעה. ובכלל, יש בארה"ב המון המון ערים בעלות אותו שם במדינות שונות… המשותף לברוקליין שלנו ולברוקלין של ניו יורק, זה שגם פה וגם שם יש ה מ ו ן יהודים. אבל כאן הרבה פחות אותודוכסים.
תודה על התגובה ושבוע נפלא!
מקסים, איריס. ושמח.
ובוסטון, עיר כבדה במיוחד (מין ירושלים אמריקאית) שאני זוכר דווקא מן הסתו המרהיב לא פחות, זקוקה לזה ביותר…
אמיר יקר מאד, עוד בפוסט "מפתחות" הזמנתי אותך אלי, ההזמנה בעינה עומדת. אומרים שבשבועיים הבאים יהיה פה מהמם. אז אתה מוזמן להווכח שבוסטון רחוקה מאד מירושליים… אבל נכון שהיא לא ניו יורק…
ותביא איתך את הקפה, בבקשה. אני אחמם את עוגת הבננות… או שאני אעשה חדשה. מה שתבחר.
את יודעת, איריסקה, בתור נערה גרנו בארצות הברית ושהינו בבוסטון כמה ימים.
זה בדיוק מה שאמרתי עליה – שהיא דומה לירושלים !!
ואז לא היינו ירושלמים עדיין אלא שדה בוקרים.
נראה לי שירושלים דווקא פחות יבשה מבוסטון, עירנו התעוררה לחיים בשנתיים האחרונות.