בננות - בלוגים / / מפתחות
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

מפתחות

 

  

     

היה לו צרור מפתחות כבד שנשא תמיד בכיס מכנסיו, מאחור, והיה מצטלצל בשוכבו ובקומו ובלכתו בדרך. "כל כך הרבה מפתחות," אמרתי כשהתיישבנו אל הדלפק והוא הוציא אותו מהכיס, בלחש, כאילו החזיק סודות נעולים משנים. "כן, די הרבה." ענה. 

המועדון לגם את הלילה על בטן ריקה והתנדנד מולי… או שמא הייתי אני השיכורה? 

"זה של הבית," ידו האחת כמסה בגב חולצתי והאחרת מיינה ובודדה אותם, אחד, אחד, "זה של המשרד, זה של המחסן… זה של המכונית שלה, וזה של המכונית שלי, וזה," נשם בעורפי חשק, "של הדירה שמשכיר אבי, ומפעם לפעם מצלצלת אלי הדיירת." וצחקתי גם אני וניסיתי להזדקף.
המלצרית רמזה לנו להסתלק בנטלה את כוס הקפה שהפך את דעתי ואת בקבוקי הבירה שהתרוקנו ואת עיניו שפסעו בעקבותיה בהשיבו את צרור המפתחות אל הכיס. ועדיין הכי קיוויתי שיפתח אותי. 

 

 

 

 

 

 

 

 

33 תגובות

  1. אבנר שטראוס

    מפתחות הן הבטחות
    🙂

    • איריס אליה

      אבנר תשמע, זה קטע שאתה מגיב לי ראשון כי היה לי עליך חלום הלילה. ושתבין שאין לי מושג איך אתה נראה, חוץ מהתמונה בדה מרקר, מהפוסט של תום. ראיתי אותך יושב על מיטה, ומודיע לכולם שאתה לא תהיה בזמן הקרוב כי אתה נוסע. ואני שואלת אותך, לאן?, ואתה אומר לי, מה זה משנה? הכי חשוב שנוסעים, שלא נשארים במקום…
      מה אתה אומר?
      אני אחזור בלילה, אני חייבת להתמאמא כרגע, חג שמח…

      • כתבת נהדר אני אוהב מאד את הספינים והטלטלות של הנושא לפני שאתעמק בפשר החלומות הרשי לי להעניק לך במתנה שיר מפתח 🙂
        http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14939&blogID=295

      • אני באמת אמרתי את זה למישהו לפני כ4 חודשים כותב שפרש מהבלוג שלו הפסיאודונים שלו היה " הנוסע המתמיד "
        אולי אפילו כתבתי את זה גם פה בתגובה לשיר שהיה קשור לעמיחי בשיר כאן
        "35862" אך לא בטוח .
        לפתור חלומות יכול רק בעל החלום אני סבור. לפרש יכולים יותר .
        ____

        חופש אינו שאלה של גודל הכלוב,
        אלא מי מחזיק במפתח.
        אי אפשר לתת את מה שהוא לא לוקח.
        ומפתח לא יכול לנעול את מה שהוא לא פותח.

        • איריס אליה

          טוב, אבל אני לא קראתי… זה בטוח. אבל זה באמת לא משנה. העיקר שאנחנו בתנועה, לא?
          תודה גדולה על התגובות ואם יהיה לו המשך, לחלום, אכתוב לך.

          • המפתח לאושר שלך לא נעוץ בצרור של אף אחד.

            הוא אצלך עמוק בפנים .
            🙂

            • איריס אליה

              אבל לך תדע, אבנר. אולי התעקמו לו השיניים? אולי הוא נתקע במנעול ולא רוצה לצאת…? אולי בכלל נמצא בבטן… אתה יודע, וצריך לחכות… (כמו שילד בולע מטבע)בכל מקרה תמיד טוב לעשות גיבוי. אני כבר זזה לחנות השכפול הקרובה.

  2. מרומז מאד, ויפה.

  3. השוני שבין הבריות ניכר-ברור בהכרעות קטנות, שמבלי-משים,לא פחות מבגדולות. למשל, האם אתה בין אלה שמוציאים את המפתח מכיסם לפני דלתם, או בין אלה שהמפתח בידם למן הרחוב?

    סבא אומר, על משקל סבתא אומרת 🙂 אל"ש בתרגום טוביה ריבנר .

  4. מסקרן ודורך. המשך יבוא?
    "להתמאמא" זה נפלא, איריס.

    • איריס אליה

      הי אמיר יקר, איזה כיף שבדרך לצפון זכיתי לביקור…(כמו שכתבה לך סיגל, כדאי לקחת מעיל, ואם זה ממש צפון, נגיד, צפון אמריקה למשל, נגיד צפון ארה"ב למשל, נגיד, צפון ניו אינגלנד למשל… בקיצור, נגיד אתה בא אלי, כדאי לקחת גם צעיף וכובע וכפפות.)

      להתמאמא זאת המצאה שצמחה בפוסט שתלמה סיגל אבנר ואני חוגגים עליו יותר מחודש, חובה חובה לבקר. "לשחק עם הפסנתר" http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15267&blogID=262

      והמשך? לא חשבתי. אבל עכשיו מששאלת, נראה לי שכן. תודה גדולה על הביקור.

      חג שמח ונפלא לך ולאהוביך.

  5. יפה וענוג.

  6. הי מתוקה, איש עם מפתחות וכמיהה שיהיה לו מפתח אלייך עדיף על איש עם שבילים בשיער וכמיהה שימצא את השביל אלייך.
    ומי צריך איש עם מפתחות בכלל שיש לו אישה ודיירת ומסתכל על מלצרית עוברת? את בטח לא רוצה להיות סתם עוד מפתח בצרור הסודות של חייו, את בעיניי אישה עם מפתח מאסטר, כזה שפותח את כולם, לראייה יש לך שיניים (ניחוש מושכל שלי) וכולם נפתחים ומתאהבים בך.
    והלילה הזה שלך שאת כותבת בו, מתי הוא בדיוק ביחס לשעון ישראל? תמיד כשאת מתייחסת אליו הוא נשמע לי מסתורי, לעולם לא יודעת מתי תצוצי.
    טוב, זה בטח עכשיו בערך, אז שולחת לך מפה לחישה לתוך החלום שיעביר בך חיוך.
    נשיקות,
    סיגל.

    • איריס אליה

      יפתי, אין בארסנל התגובות שקיבלתי מחמאות מחזקות ומחייכות כמו שלך. את רמבו ושייקה אופיר של התגובות. בעצם את סיגל וסיגל של התגובות. אין עלייך. ובעיקר אהבתי את המפתח מאסטר וצחקתי על האבחנה של השיניים.
      אוהבת אותך.

      • וכמו בפילון ככה עכשיו, אחרי שקראתי את הפוסט שלך, התחלתי לקרוא ספ ועל מי אני קוראת בספר? על איש עם מפתחות. אני בשוק או שאני בשוק?

        • איריס אליה

          אז מה זה אומר, יפתי? אני אומרת שיש לנו את המפתחות אחת לשניה. מהתגובה הראשונה שלך אצלי. וזה למרות שהדלת שלי, ככה תמיד חשבתי ואני עדיין חושבת, תמיד פתוחה לאנשים כמוך. ומזמן נכנסת אלי. נשיקות רבות.

  7. לי עברון-ועקנין

    ועכשיו את כותבת אותי.
    כואב כואב.

    • איריס אליה.

      אוי לי, מתוקה. אבל גם את כיווצת לי את הבטן על הבוקר שלי. אתמול זה היה הפחד על האהבה שלו, והיום זה הפחד על האהבה להם ושלהם. אבל את עוד צעירה ממני, והכי מאחלת לך עוד הרבה זמן של נפלאות ילדותיות כאלה.

      • לי עברון-ועקנין

        בגלל זה כתבתי "גם", שאנחנו כל אחת בתורה. ולגבי רגליים מתוקות – לא עלה על דעתי להיות עצובה או חרדה במחוזות ההם (בינתיים כרגע נכון לעכשיו) אך במחוזות מחזיקי המפתחות, זו תגובה כמעט אוטומטית.

  8. איריס אליה

    סליחה שמחקתי, לא שמתי לב שיצאו לי שני פוסטים באותו יום, אני אעלה את הפוסט מחר… זה בגלל הפרש השעות אצלי. (יאללה, התירוץ הזה עוד מעט לא יעבוד)

  9. יפה התמונה, מתח מיני עדין אבל שקוף. והמפתחות רק אלצו?

    • איריס אליה

      תודה רבה, לוסי מתוקה, והמפתחות, במקרה הזה, היו באמת רק אצלו. זה ברור שאת אלו שלה היא אפילו לא הוציאה מהכיס. לא רצתה, או לא יכלה. ככה לדעתי.
      והכי מקווה שהחג עובר לך בטוב וצבע ואביב.

  10. איריס חמודה
    מי שיש לו בכיס האחורי צרור כזה של מפתחות הוא בטח…סוהר

    אבל הסיפור טוב , קצר ועמוס

    • איריס אליה

      ריקי מתוקה, אוהבת אותך!!!!!!!! את לא מבינה מה עשית בהערה הקטנה שלך, את פתרת לי איזה דמות שנתקעה לי בסיפור אחר לגמרי. סוהר? את גדולה, גדולה גדולה. תודה נשמה! ובזכותך אעלה גם המשך לזה. תודה ענקית!

  11. המועדון לגם את הלילה והתנדנד מולי ושמא אני השיכורה
    משפט יפה
    אהבתי את משחק המשמעויות של המפתחות

    • איריס אליה

      חנתי יקירתי, אני חושבת שזה סימן מעולה אם את מצליחה למצוא זמן לבוא ולחזק אותי בעיצומו של החג. הכי מקווה שאת מוצאת גם זמן לנוח, ואחרי שסיפרת לי על הכלים החד פעמיים שלך, אני מאמינה שאכן כך. שמחה מאד מאד שאהבת ולכדת את כפל המשמעויות של הפתיחה. נשיקות וחג נפלא.

  12. המפתח בפתח

    בעיני הדמיון הלטושות כבר
    אפשר לראות אותך רוקדת טנגו,
    במפתח סול,
    כמעט רוקדים.

    באזני הדמיון הכרויות
    (אם תקפלי את הדף)

    מנגינת המפתחות
    מלאה הבטחות
    אך המנגינה
    אינה באה במקום האקורדים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן