בננות - בלוגים / / הולכים לקנות לוויתן!
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

הולכים לקנות לוויתן!

 

 

 

 

 

בחנות החיות, לוחש לי איתן,
"אמא, אני מאד רוצה ליוויתן."
"מה?" אני מצחקקת, "כחיית מחמד?"

"כן, לוויתן זה בעל חיים מאד מיוחד."

 "זה נכון," אני עונה עם הרבה סבלנות,

"אבל אין פה שום לוויתן בחנות…  
… אולי כדאי שתבחר דווקא צב?
עם שריון אבירי בסגנון מעוצב,
תוכלו לשחק כך בבית תופסת…
יש גם המון מקום במרפסת."
 "לא," עונה לי בעצב איתן,
"אני רוצה אך ורק ליוויתן."
 
"אז אולי חתלתול?" אני מצביעה,
"עם פרווה צמרירית ומאד נקייה?
הוא אמנם גורם לי לשיעול ונזלת,
אבל אפילו זאת, אפשרות די נסבלת."
 "לא," עונה לי בני הקטן,
"אני ממש רוצה ליוויתן."
 
"אז אולי שרקן, כמו שיש לנמרוד?
שרקן הוא יצור חינני עד מאד,
אמנם הוא אוהב לשרוק ולצרוח,
אבל בסוף הוא מפסיק. כשנגמר לו הכוח."
 "לא" משיב לי איתן בן השש,
"רק לוויתן אני מבקש."
 
"תראה איזה חמוד… יש פה ארנב!
עם אוזניים קצרות וכדור בזנב.
הוא שקט ושומר על כללי הנימוס,
ארנבון הייתי קונה בלי היסוס."
"לא" חוזר ואומר לי איתן,
"אני רוצה אך ורק ליוויתן."
 
"טוב, זה לא ממש מציאותי.." אני עונה ומבררת,
"אולי בכל זאת תשקול אפשרות אחרת?
הרי… ליוויתן הוא לא חיית מחמד,
אי אפשר לקנות לך כזה אחד!"
 "באמת?" איתני שואל ואחר כך אומר,
"את בטוחה? או שכדאי לשאול ת'מוכר?"
 "ברור שבטוח!" אני מיד מברירה,
ולאיתני בני לאט מסבירה:
"לווייתן ממוצע שוקל חצי טון,
אי אפשר להכניס ליוויתן לסלון…"

ואף מוסיפה בנימה מבודחת,

"גם לא לאמבטיה. גם לא למקלחת…

הוא צריך מים. הרבה הרבה מים!"
לצדדים כך פורשת את שתי הידיים.
"ומעבר לזה, הוא צריך מרחבים,
אוקיינוסים… זה מה שליוויתנים אוהבים.
והוא צריך לאכול… כמוך וכמוני.
כמובן שלא שניצל וצלחת מקרוני…
אלא דגים! ולא אחד. ולא שניים.
לכל ארוחה הוא צריך איזה מאתיים.
וזה לא הכל. לוויתן צריך גם הרבה אהבה,
ובשביל אהבה הוא צריך נקבה.
ואני אישית, לא רואה כאן אף לוויתנית בסביבה.
(ואתה יודע שיש לי ראייה מאד טובה!)
אי אפשר לפגוש לוויתנית, ככה… פתאום,
הן לא מטיילות ברחוב כל היום…
ואפילו אם נמצא אחת, נגיד, בלב הים,
לא נוכל להגיד לה…"אויש! יש לנו בשבילך בעל מושלם!
מדובר בליוויתן רגיש ואיכפתי,
אמנם קצת קטלן, אבל בכל זאת סימפטי…"
איתני צוחק, "הבנתי הבנתי,
אני מוותר."
חושב לו עוד רגע ואז הוא אומר,
"אמא! יש לי רעיון לגמרי אחר…
מה דעתך לקנות לי נמר?"
 
 

זה כמובן המשך של הפוסט הזה,
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15304&blogID=290

עוד סיפורים לילדים (לא רק)

 איריס בארץ הפלאות:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14821&blogID=290

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן