שחרחורת סופרת ומשוררת
אֲנִי סִינִית. לְגַמְרֵי סִינִית. קְטַנָּה וְרָזָה. עִם צַמּוֹת רָזוֹת קְשׁוּרוֹת בִּסְרָטִים רָזִים. לְבָנִים. כְּמוֹ שְׁנֵי פַּרְפַּרִים מֵתִים עַל הַכְּתֵפָיִם. וְיֵשׁ לִי חריצי סִירוֹת בִּמְקוֹם עֵינַיִם. וּמְעַט מְאד לְחָיַיִם. בְּעֶצֶם, אֵין לִי בִּכְלָל לְחָיַיִם. וְאַתָּה עוֹמֵד מוּלִי. בָּרֶקַע פּגוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת. עֲצוּבוֹת כְּמוֹ עוּגוֹת חֲתֻנָּה מִמַּרְגָּרִינָה. ומסביבנו הָמוֹן עֲגָלוֹת רתומות לאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פַּעַם אֲנָשִׁים. ומהפה, זאת אוֹמֶרֶת מֵהַשְּׂפָתַיִם, נִמְלֶטֶת לִי סִינִית. סִינִית שׁוֹטֶפֶת. חֲמוֹרִים. אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ. וְאַתָּה בּוֹכֶה. תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר אֵלַי סִינִית. אֲבָל אֲנִי לא יְכוֹלָה. אֲנִי לְגַמְרֵי סִינִית.
מקסים מקסים מקסים
פתאום גם אני מרגישה כל כך סינית הנה עזבתי את הג'יבריש והתחלתי לדבר אלף בית סינית
יפה הטקסט הזה איריס נגע בי כל כך
אני גוזרת ושומרת לי אותו יש בו ניחוח אחר
מעולם אחר
סליחה על ההשתפכות
כזאת אני
כמה שמחתי בתגובתך, חנה יקרה וטובה. תודה גדולה.
אוהבת מאוד . אנשים שהיו פעם אנשים.סרטים כמו פרפרים לבנים מתים. פרוזה טובה היא שירה לא?
הלוואי, מירינקה שלי. תודה רבה.
נהדר. אוהבת קצרצרים.
אני יודעת, אהובה. אז מתנה כנגד מתנה?
סתם….
אכתוב לך כשאחזור. נשיקות.
יפה ומכמיר
תודה רבה, לי יקרה. וסוף שבת טובה.
זה נהדר.
מאד מקסים כמו שיר, כמו שמירי אומרת.
דבר אחד מעט צרם לי – האם חובה שאדם שסוחב עגלה, חייו אינם חיים או שהוא מסכן ? תמיד ?
יותר מאיתנו נגיד ?
כל השאר – שירה צרופה.
תודה רבה רוניתי. מחמאה גדולה. ובקשר למה שהפריע לך, אני חייבת להודות שיש בתפיסה הזאת משהו מאד פטרנליסטי, וכנראה צורם, אבל ככה אני מרגישה. גם עכשיו, כשהייתי בניו יורק, היה לי כל כך קשה לראות את האנשים שה, למשל, שלטים מהלכים. מכירה את התופעה? אני כבר הולכת לעלות פוסט. אבל זה מטריף אותי שיש אנשים שכדי לחיות צריכים להיות שלטים.
לא יודעת. ממש קשה לי עם זה.
עוגות המרגרינה מזכירות עוגות פרווה כשרות מישראל, מה שמחבר אותנו לאחת שמדברת סינית, אבל הוא , הוא לא מבין. לא, לא היא באמת סינית.
את יודעת, גליה, עוגות מרגרינה זה לא זיכרון כל כך רחוק אצלי. יש כאן עוגות שממש נטעמות לי פלסטיק. בעיקר עוגות ימי הולדת, שכאן כולם כולם נוהגים לקנות. ליומולדת של איתני אפיתי עוגה, וההורים כאן התעלפו. זאת הייתה האטרקציה של יום ההולדת.
ובדיוק כמוך ראיתי זה. היא הרי לא באמת סינית. רק מרגישה סינית.
תודה רבה גליה יקרה, על התגובה, ושבת שלום ושבוע טוב.
גם אני הייתי פעם סינית. היו לי חריצי סירות במקום עיניים…ויכולתי להפליג רחוק..עכשו אין לי רשיון של סקיפר, בקושי רואה עם מפרסי המשקפיים…:)
איריס, תודה על הפואטיקה..
תודה רבה, תמי יקירה, על ההזדהות. את תפליגי אלי. ואני אפליג אליכם.
נשיקות.