בננות - בלוגים / / תחרות כלבים
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

תחרות כלבים

 

 

 

 

לאוויר היה מזג טוב הבוקר. התעורר עם חיוך. מה זה חיוך. צחוק. צחוק גדול במושגים של ניו אינגלנד. השמיים זרחו תכלת. העננים ליבלבו. הרוח החמימה העירה לנו ברכות שצריך בכל זאת לקחת מעילים. 
אי אפשר להאמין שבשבוע שעבר ירד פה שלג.
מאות אמריקאים יצאו מבתיהם לחגוג את הלווין. גם אנחנו, אמריקאים לשבריר שנה, ירדנו למרכז העיר. 
גם הרחובות התפקעו מצחוק ואנשים ומקהלות עלים. דלועים ודלעות צהולי סבר ישבו על המדרגות ומפתני החנויות כאילו אין מחר ואין סירי מרק בעולם. כל החיים לפניהם. שקדים מקורמלים ובוטנים מסוכרים וערמונים פריכים שימחו את החיך וגם אני התחלתי להאמין שהחיים דבש. או מוטב, החיים מייפל. 
יותר מתאים.
ובכיכר המרכזית, פסטיבל. שירים וריקודים ותחפושות. ובאמריקה, כמו באמריקה, גם לכלבים תחרות תחפושות. 
מה שטוב לילדות בנות עשר, בטח טוב גם לכלבים.
אם כי יכול להיות שגם בעניין הזה אני טועה.

סינדרלי דוג.

אחותי כל(ב)ה


הוט דוג


היפי דוג

במבל דוג

מיס פיגי עושה אהבה עם כלב שחור (!)

פמפקינג פאי, ברוח החג


כיפה אדומה כבר לא כל כך תמימה

 

זוג תרנגולות מטילות את ביצי הזהב של קוקה קולה. (קצת ארוך. אבל זה מה שהסבירו לי.)

ספיידר דוג

טוב, די. אתה נראה כבר שלד עצמות.

 

 

 

 

17 תגובות

  1. איזה תמונות, איריס, הוא אשר נאמר: פני הכלב כפני הדור. מצחיקה במיוחד התמונה של הכלב הדוגר על פחית קוקה קולה ,ומצד שני אני די מרחמת על הכלבים שמלבישים עליהם את בגדי בני האדם , מילא אנחנו, אבל מה חטאם? אני באותה מידה מרחמת על חיות הקרקס המסכנות שאילפנו וסרסנו על פי רצונותינו ומידותינו
    לחופש נולדו!

    • איריס אליה

      מסכימה איתך, חנה יקרה, ובהקשר הזה כדאי להמליץ על "מים לפילים" של שרה גרויאן. ספר שנהניתי ממנו מאד.

  2. רעיון וביצוע מגניב לתחפושות כלבים…:)

    • איריס אליה

      תודה, תמי איריס ומירי יקרות, שאתן מבקרות אותי. אתן כמובן מוזמנות גם לביקור לא ווירטואלי. (אחרי התערוכה, איריס. אני אמתין בסבלנות) אני אכן משתדלת לנוח ולהנות מהשנה הזאת…שחולפת לה ביעף. הנה, אפילו הלווין כבר מאחורינו… וכבר החלו מנצנצים אורות קריסמס.

  3. למה להתעלל בכלבים?
    לא יותר טוב להתעלל בבעלים המוטרפים שלהם?

    • איריס אליה

      דני יקר,
      האמת היא, שאני האחרונה שיכולה לשפוט. מפאת אלרגייה קשה שיש לי לכל בעלי הפרווה, מעולם לא גידלתי חיות בביתי. וגם לא כלבים. אם כי, אני חייבת להגיד לך, שגם בראשי עברה איזה מחשבה של משהו שקצת חורג מפרופורציות… אבל כשאתה רואה את פניהם של הבעלים, (לצערי, חתכתי אותם בעריכה, וכבר מאוחר מכדי להחזיר) אתה רואה המון המון אהבה לכלבים שלהם, ואהבה הרי, אי אפשר לזייף.
      ככה נראה לי.
      ואולי כן אפשר לזייף. לא יודעת.
      כבר כתבתי לארז פודולי על סלוגן מוצלח שעלה בראשי,
      יונייטד פייק אוב אמריקה.אולי זה נכון גם לגבי התמונות האלה.
      תודה על הביקור שלך, בכל מקרה.

  4. איריס קובליו

    :))
    הוט הוט דוג-ויל אין לונג איילנד

  5. מירי פליישר

    בגדול להלביש אותם לא נראה לי סבל נוראי במיוחד כשקריר.
    כלבים צריכים חיבוק, ליטוף בשביל להרגיש רצויים ומוכנים לכל. אולי פה הניצול הרגשי שלהם…אולי.
    תמוחי , תהני , פה אותו מזג אויר אבל יש גם תמיד חדשות…

  6. חחחח, החיים מייפל בעיקר לכלבים המפונקים האלה, ככה זה נראה.

  7. רונית בר-לביא

    איריס, את מזכירה לי את ארצות הברית ואת האלווין (בתור ילדים הוא חוויה ממש),
    והתמונות נפלאות.

    • איריס אליה

      הי רונית, תודה שאת באה לבקר אותי.
      באיזה מדינה היית? ובאיזה גיל.. אם אפשר לשאול?
      פשוט אנחנו עוברים פה את גיל ההתבגרות עם הבת שלי, ומה אומר (דמי אנחה קלה) העניינים אינם פשוטים כלל ועיקר…
      אם כי גם הילדים שלי היו כל כך מאושרים אחרי ההלווין הזה, שכבר עבר בי הירהור להישאר עוד קצת, ואולי לחגוג פה עוד הלווין…
      סתם. אין סיכוי. אני מתגעגעת בטירוף לאהובי בארץ.

  8. גם הכתוב וגם התצלום(ים) משובבים ומעלים חיוך
    תהנו תהנו תהנו

  9. מעניין לחוות מבעד לעינייך את אמריקה, איריס!

    אני מטורף על כלבים, אבל…
    אירועים מסוג זה תמיד מזכירים לי את הסיפא של אחד השירים היפים של יהודה עמיחי. אביא את כולו (כי כולו מעורר מחשבה):

    ראש עיר \ יהודה עמיחי

    עצוב הוא להיות
    ראש העיר ירושלים,
    נורא הוא.
    איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?
    מה יעשה בה?
    יבנה ויבנה ויבנה.

    ובלילה יקרבו אבני ההרים מסביב
    אל הבתים,
    כמו זאבים הבאים לילל על כלבים
    שנעשו לעבדי בני האדם.

    • איריס אליה

      הי שחר מריו יקר, נוכחותך כל כך נעימה לי!
      תודה על השיר, לא הכרתי, והוא אכן מתאים מאד ומעורר מחשבה.(אם כי עגומה משהו, אני חייבת להודות)
      כתבתי בתגובה לדן את הירהורי בנושא. חייבת להודות שקטונתי.מעולם לא גידלתי חיות. אין לי ספק שעוד אשלם על זה לפסיכולוגים לילדי, בעתיד לבוא.עושה רושם שהם לא מאד מתרשמים מהאלרגיה שלי.
      ואגב, האם תעלה בפוסט את הדברים שכתבת לרות?
      אני מאד מאד רוצה לקרוא אותם.

השאר תגובה ל יעל ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן