בננות - בלוגים / / מנחוס, דימוי בצבע
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

מנחוס, דימוי בצבע

 

"… בכלל, כבר כמה ימים שהוא רובץ ככה, מול הטלוויזיה. עם רגליים על השולחן. בקושי מדבר. אפשר להריח את הייאוש שלו מקילומטרים."

(מתוך הסיפור הקצר "מנחוס, אפשר גם הומור שחור.")

19 תגובות

  1. מירי פליישר

    מצויין. באמת עיקר הסיפור. מדהים כמה דימוי יכול לספר כל כך הרבה. ומרנין.
    מה הטכניקה?

    • איריס אליה כהן

      מירי יקרה יקרה. תודה לך.
      פה, פגשתי בתצלום באינטרנט, שהרגיש לי כל כך נכון לסיפור, ועבדתי עליו. עם גירים ומגזרות נייר.
      אני מתה על מגזרות נייר. בארץ יש לי תיאטרון צלליות לילדים, שכל ה"שחקנים" הן בובות ממגזרות נייר שעשיתי.

      • מירי פליישר

        טכניקה מעניינת.

        • איריס אליה כהן

          תודה מירי יקרה. בקרוב אעלה פה עבודות של חברה שלי, ורד ליננברג שמה, (הן היו השראה לכמה סיפורים שכתבתי) אומנית נפלאה. ולה יש טכניקות עבודה מעניינות הרבה יותר. אספר לך כשאעלה אותה.

  2. יעל רוזן-בר שם

    חזק. מצחיק.

    אני אוהבת את חוש ההומור העדין שלך, איריס היקרה, ולא משנה כיצד את קוראת להומור הזה.

    • איריס אליה כהן

      תודה רבה, יעל יקרה. זאת מחמאה גדולה. "חוש הומור עדין" כי אני מתעבת הומור גס. והגבול ביניהם הוא מאד דק. אני מתה מפחד שיום אחד אמצא את עצמי בצד השני. תודה!

      • יעל רוזן-בר שם

        אני מכירה אנשים, כמה הם ישתדלו, חוש ההומור שלהם כל כך כבד, שזה אבוד מראש.

        נולדים עם זה או שלא. אל תפחדי.

        בהצלחה.

  3. רגליים של מישהו נחמד – בציור היפה הזה. מהארץ הוא לא נראה לי שמן בכלל.

  4. איזה יופי של חבור הקטע והציור!! מוכשרת מוכשרת

  5. עבודה יפה. מה זה בדיוק מגזרות ניר? ואיך את עובדת על זה עם גירים? תוכלי להסביר קצת? הסקרנות נשארב לי מימי האמנות שלי במדרשה לאמנות ברמת השרון. מאז אני מתעניינת בחומרין ובטכניקות, למרות שכבר לר עוסקת בכך.

  6. אוי, את יודעת מה זה מזכיר לי? בילדותי, לימדו אותנו לעשות מין ציור הפוך. היינו לוקחים תמונה מכתב עת צבעוני, מניחים אותה עם הפנים למטה על נייר לבן, ואז עוברים מאחור עם טינר. התוצאה היתה מין ציור כמו בטכניקה אכספריוסניסטית. זוכרת מהילדות? אז זה דומה לזה קצת.

    • איריס אליה כהן

      שלום ל"מלכה האם", ככה כינו אותך היום… זה כל כך הצחיק אותי.אני מקווה שזה מצחיק גם אותך. אני משערת שכן. התגובה שלך עם מניין התגובות הייתה גדולה.
      אז ככה, אני כעיקרון מאד אוהבת חומר. ועובדת עם כל חומר אפשרי.לא משנה איזה.(חוץ מחומרים מאד יקרים. גם לסבלנות של בעלי יש גבול. זה ברור.)אך מכיוון שאני כרגע בניכר, וכל החומרים שלי קבורים תחת הררי ארגזים בישראל, אני משתמשת במה שהכי זול
      והכי זמין. ניירות בכל הצבעים והמינים, וגירים. את לא תאמיני, אבל עברתי פה איזה שבע חנויות
      בניסיון למצוא קנבס, ושלחו אותי לאיזה חנות בדאון טאון שבסוף הייתה סגורה.
      טוב, לא משנה. אז המגזרות נייר האלה, זה פשוט נייר על נייר.יש לזה כמובן, פחות עומק, לפעמים זה מתאים לי לפעמים לא, אז אני מוסיפה מה שחסר עם הגירים. התאטרון צלליות שלי, עם כל הצניעות (בדיוק הטפתי לגיורא על צניעות.איזה פדיחה.) באמת מקסים.כי הוא משלב תנועה ואור וקול, והמגזרות נראות ממש כמו אנשים קטנים מהצד השני של המסך. כאילו את רואה באופק איזה הצגה.
      וכן, אני זוכרת את התרגיל הזה.היינו מכינים ככה שנים טובות, זוכרת?

      • איריס אליה כהן

        אחרי שקראתי, גיליתי שמרוב בירבורים, לא הסברתי. אז כפות הרגליים עצמן, זה מנייר ממוחזר (אני יכולה לשנות את השם של הבלוג ל "קרא לי ירוקה.")כל השאר זה גירים על נייר לבן.

        • מרתק, חבל שאני לא יכולה לראות את זה ממש, במציאות. כי קשה לקלוט את דקויות העשייה מצילום.

          חחח, מי קרא לי "המלכה האם"? לא ראיתי. טוב, בידור. הרבה בידור הולך השבוע בבלוגיה. שירלי בטח שמחה על הכניסות הרבות. כשיש אש, יש הרבה כניסות.

          • איריס אליה כהן

            יעל, לצערי, אין שום דקויות שתוכלי לפגוש בציור המקורי.העבודות האלה חד מימדיות לחלוטין. נייר על נייר. סיפרתי למירי פליישר שבקרוב אעלה עבודות של חברתי, ציירת מופלאה ואישה מבריקה, ורד ליננברג, שעובדת על בדים מטקסטורות שונות וחומרי בסיס שונים. הכל בהתאמה לנושא שאותו היא חוקרת בציור.למשל, ציורי כלות על בדי תחרה. נשים שחורות על בדים מנומרים וכו… מרתק.

  7. תנוחה אופיינית לרבים שהופכת לכל-כך פיוטית כשמעלים אותה על הכתב ובציור…

    • איריס אליה כהן

      תודה רבה, כרמית.מרגשים הדברים שכתבת על חנה. בל להכיר אותה היטב. גם אני חדשה הרי.

השאר תגובה ל איריס אליה כהן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן