שחרחורת סופרת ומשוררת
הלוואי שרק יימצאו בתוכנו הרבה דושינקות
בספרה החדש "דושינקא, נשמה", מחברת איריס אליה-כהן בין סיפורי הגירה וחיים, דורות ותרבויות, הקושרים את העיר התחתית של חיפה עם דימונה ואת הרי האטלס וקזבלנקה עם חרקוב שבאוקראינה. הרוסיות והמרוקאיות טבועות וספוגות בתוך הטקסט המרובד, מהוות מקום אשר אוסף אליו את הכאב והעונג של דימה, חנה, מואיז והדס
וכמו מתוך קנה של אקדח מזנקים אל השמים שני עורבים. האחד קטן, חותך את האוויר השחוק לאט ובהיסוס, כמו שריטה ארוכה, עדינה, והשני גדול יותר, ובטרם הוא נוחת אל סבך האזדרכת שותת מעופו כפצע בעורו של הלילה". כך בחלומה הכמוס של הגיבורה הדס יפרח נפתח ספרה השני של איריס אליה-כהן, "דושינקא, נשמה". כבר בראשיתו של הסיפור, כשעיניה של הדס נפקחות ואני עוקבת אחר קולה של המספרת, אני מוצאת את עצמי נכבשת בדמותה, תוהה על פשר ה"עייפות הכבדה שרובצת על גופה", מבקשת להתחקות אחר נבכי תודעתה, וככל שאני מוסיפה דף ועוד דף אני חשה תשוקה עזה להתקרב עוד.