בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / ריאיון בסל תרבות של מקור ראשון
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

ריאיון בסל תרבות של מקור ראשון

ריאיון במקור ראשון

איריס אליה כהן, סופרת ומשוררת, פרסמה עד כה 7 ספרים. כעת רואה אור ספרה הראשון לילדים: "סָבְתָא טוּרְבּוֹ וְאַלְפֵי הַתַּנִּינִים הַבַּכְיָנִים", ובמרכזו סבתא רבת תושייה, פרועה ומצחיקה, שמצליחה להכניע תנין רעב במיוחד.

זיכרון ילדות: בכיתה ג' כתבתי שיר קצר על גמד קטן שמתגעגע לירח. המורה ג'נט קראה והתפעלה ושלחה אותו לאיזו תחרות. כעבור חודש חיכה לי מכתב בתיבת הדואר… מסתבר שזכיתי בתחרות! ואני, בכבודי ובעצמי, מוזמנת לקבל את הפרס מידיו של כבוד הנשיא דאז, יצחק נבון! שמחה גדולה! אלא שאז גילינו שטקס קבלת הפרס נופל על הטיול השנתי לנהריה. אני ישר הודעתי, "לא נוסעת!" אימא הפצירה, ניסתה לשכנע, דיברה על ליבי, ובסופו של דבר סחבה אותי בכוח על אוטובוס 963 מקריית שמונה למשכן נשיאי ישראל בירושלים. עד היום אימא מזכירה לי שבזכותה קיבלתי את הפרס הספרותי הראשון שלי. ארבעים שנה אחר כך, קיבלתי את פרס "מורשת" על שם יצחק נבון ז"ל, על ספרי "גַּלְבִּי", ואני רוצה להאמין שזה לא מקרי.

ספר שקראת פעמיים: לספרי שירה אני תמיד חוזרת לקריאה שנייה ושלישית, אבל את "כל השירים-כרך ב'", "אני ולא מלאך" ו"תחינה על האינטימיות" קראתי עשרות פעמים, ובהתאמה, לאה גולדברג, אלי אליהו ואלחנן ניר, הם המשוררים שהשפיעו על הכתיבה שלי באופן העמוק ביותר.

דמות שמעניקה לך השראה: ההורים שלי והילדים שלי, שעליהם כתבתי שירים הרבה, כמו שאומרים. הנה אחד מהם. אֵשׁ : וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם קַר/ בַּפְּרוֹזְדוֹר מְפַעֵם / הַשָּׁעוֹן לְאִטּוֹ/ עַל סַף הַחַלּוֹן דְּרוֹר/ הַבַּיִת, כְּנָפָיו אֲפֹרוֹת// וְאֶפְשָׁר שֶׁהָרוּחַ/ חוֹרֵץ בַּקִּירוֹת/ כְּאִישׁ מְעָרוֹת// וְיֶלֶד בֵּן שֵׁש/ נִכְנַס אֵל חַדְרֵךְ/ וְאֵין לָךְ דָּבָר/ בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ // ואֶפְשָׁר שֶׁהִנַּחְתְּ אֶת יָדֵךְ/ עַל פָּנָיו, וְהֵחַמְתְּ אֶת לִבֵּךְ/ בְּלֶחְיוֹ/ וְאֶפְשָׁר שֶׁחָשַׁבְתְּ לְעַצְמֵךְ:/ הִנֵּה כָּךְ בְּדִיּוּק/ לִפְנֵי עִדָּנִים, גִּלוּ קַדְמוֹנִים אֶת // הָאֵשׁ. (מתוך "שְׁחַרְחֹרֶת")

יוצר/ת אהוב עליך במיוחד: הסופרת, המשוררת וחברתי הקרובה, מיה טבת דיין. פגשתי אותה אחרי שהתייתמה מאימה. עשר שנים לפניה, התייתמתי אני. שתינו היינו הלומות יתמות וצער, ובזכות היתמות הזאת, מצחיק לומר, התחברנו.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה/ קפה? עם מלאך המוות, לשיחת נזיפה. יש לו אמנם טעם טוב, אבל לאחרונה הוא באמת מגזים.

עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם אופרה ווינפרי. הייתי עושה לעצמי פרוטקציה וממליצה על "סבתא טורבו" שלי… (כשאני חושבת על זה, הן מאד דומות, אופרה וסבתא!) ובגלל שמילים יוצרות מציאות, אומר זאת באופן ברור: הלוואי וסבתא טורבו תתורגם!

באיזו סדרת טלוויזיה היית רוצה לשחק בתפקיד אורח? למה תפקיד אורח?!? אי אפשר לחמוס את התפקיד הראשי?!? סתם… לא רואה טלוויזיה בכלל.

שיר שאת אוהבת במיוחד: זה בא אצלי בתקופות, אז בשנה האחרונה זה "ענני" של נרקיס. אני חושבת שמדובר ביצירת מופת. שילוב גאוני של מילים, לחן וביצוע. מי יכול על השורות האלה? "אָנָּא, זוֹכֵר כָּל נִשְׁכָּחוֹת עַנְנֵי, כִּי אֲנִי רַבּוּ עָלַי אֲנָחוֹת." (רבי שלום קורח.)

מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו: כל מה שיוצא מהסירים של אימא שלי, הצדיקה, האהובה, שתהיה לי בריאה, אבל מעל לכול אציין את הדגים החריפים שלה, שהשבוע, בלחץ בלתי מתון של ילדיי, למדתי להכין בכוחות עצמי.

תודה לצוף צופי רוטנברג היחצ"נית העילאית, לתמר פרלשטיין העורכת הכה חכמה והנדיבה ולאריק סולטאן הצלם המופלא, שקיבל בהבנה איחור של כמעט שעה בגלל פקקים… שבת טובה ושמחה.מקור ראשון 2מקור ראשון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן