חֹשֶׁךְ וְלַיִל, הַבֹּקֶר רָחוֹק
גּוּרִי יָשֵׁן בַּמִּטָּה, בְּחַדְרוֹ.
כּוֹכָב מֵהַבְהָב, הָרוּחַ יְהוֹם
גּוּרִי שָׁקוּעַ בְּרֹךְ-הַחֲלוֹם
לָבָן הַחֲלוֹם, אַוְרִירִי וּמְלֵא תֹּם,
כְּמוֹ נְגִיסוֹת צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק
כּוֹכָב מְנַצְנֵץ, הָרוּחַ סוֹעֵר
גּוּרִי לְפֶתַע פִּתְאוֹם מִתְעוֹרֵר
עֵינָיו נִפְקָחוֹת, הוּא לְאַט מִתְיַשֵּׁב
בַּחַלּוֹן לְמוּלוֹ – שְׁחֹר הַלַּיְלָה נוֹשֵׁב
הֵיכָן הַחֲלוֹם? הוא חוֹשֵׁב מְנֻמְנָם,
לְאָן נֶעֱלַם הַחֲלוֹם שֶׁחָלַם?
מְגַשֵּׁשׁ כֹּה וְכֹה, אַךְ יָדָיו נִכְזָבוֹת
רַק שֶׁקֶט וְחֹשֶׁךְ רוֹבְצִים מִסְּבִיבוֹ.
מְאַמֵּץ אֶת עֵינָיו, גַּם אַפּוֹ מִצְטָרֵף
אַחַר כך נֶעֱמָד וְגֵווֹ מִזְדַּקֵּף.
הוֹלֵךְ כֹּה וְכֹה, צָד לְצַד, כִּי מֻכְרָח
לִתְפֹּס אֶת אוֹתוֹ הַחֲלוֹם שֶׁבָּרַח
אוּלַי מִצְטוֹפֵף הַחֲלוֹם בַּפִּנָּה?
אוֹ שֶׁמָּא נִבְלַע בְּנִבְכֵי הַתְּמוּנָה?
זֶה חֲסַר הִגָּיוֹן, הוּא חוֹשֵׁב מְהֻרְהָר
הֵן הָיָה כָּאן לִפְנֵי הֶרֶף רֶגַע קָצָר –
אוּלַי מִתְחַבֵּא בֵּין סִפְרֵי הַמַּדָּף?
אוֹ נִצְמָד לַתִּקְרָה כְּתִּיקָן מְכֻנָּף?
לְאָן הוּא הָלַךְ? מַדּוּעַ בָּרַח?
גּוּר רָצָה לֶאֱחֹז בּוֹ כָּל כָּךְ –
אֶת הַשְּׂמִיכָה גּוּר נוֹטֵל וּמְנַעֵר
גַּם בַּכָּרִית הוּא נוֹבֵר וְחוֹפֵר
חֲבָל, הוּא חוֹשֵׁב, וְנִגַּשׁ לַשֻּׁלְחָן,
חֲלוֹם שֶׁכָּזֶה, לֹא הָיָה לוֹ מִזְּמַן.
הַחֲלוֹם הוּא שֶׁלּוֹ, בְּזֶה אֵין לוֹ סָפֵק
אַךְ מָה אִם יָצָא וּמְאוֹד הִתְרַחֵק?
הֵן חֹרֶף בַּחוּץ, עֹדֶף גֶּשֶׁם וְסַעַר
וּמָה אִם נִכְנַס הַחֲלוֹם אֶל הַיַּעַר?
וּמָה אִם תָּפְסוּהוּ עֵצִים מֻרְעָבִים?
וּמָה אִם טָרְפַהוּ עֵדַת זְאֵבִים?
חֲשָׁשׁ הִתְנַדְנֵד בְּלִבּוֹ הַנִּרְעָד
וְאִם לֹא יִמְצָא חֲלוֹמוֹ עֲדֵי-עַד?
מִתְבּוֹנֵן הַיַּלְדּוֹן שׁוּב וְשׁוּב מִסְּבִיבוֹ
אוּלַי רַק הָלַךְ… אֲבָל תֵּכֶף יָבוֹא?
מְפַשְׁפֵּשׁ בַּמְּגֵרוֹת, בַּמִּתְלֶה, בָּאָרוֹן,
שׁוֹלֵחַ בַּחֶדֶר מַבָּט אַחֲרוֹן.
אחר כך הוא נוֹטֵל וְרוֹכֵס מְעִילוֹ
(רַק הִבְרִיא וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה לַחְלוֹת.)
בתוך כָּךְ הוּא נוֹעֵל מַגָּפַיִם שְׁחֹרוֹת,
צָעַד בְּצַעַד יוֹצֵא מֵחַדְרוֹ.
הַבַּיִת שָׁרוּי בְּשֵׁנָה חֲשׁוּכָה,
נָמִים הַפְּסַנְתֵּר, הַכִּסְּאוֹת, הַשֻּׁלְחָן.
נִרְדַּם הַכִּיּוֹר, הִכִּירָה הַסְּמוּכָה
גַּם הַשַּׁיִשׁ – עָלָיו שְׁיָרֵי אֲרוּחָה
רַק הַמְּקָרֵר נִשְׁמַע דֵּי עֵרָנִי
כָּל שְׁנִיָּה הוּא פּוֹלֵט נָהֲמָה קוֹלָנִית.
גּוּר נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת, פּוֹתֵחַ, יוֹצֵא,
צוֹעֵד עַל הַשְּׁבִיל עַד לְסַף הֶחָצֵר,
אֶת הַכְּבִישׁ הַשָּׁחֹר לְבַדּוֹ הוּא חוֹצֶה.
נִבְהָלִים כָּל עֲצֵי הַפֵּרוֹת וְהַגַּן,
גַּם שִׂיחִי הַיַּסְמִין וּפִרְחֵי הַשּׁוֹשָׁן,
לְאָן גּוּר הוֹלֵךְ? זֶה מְּאֹד מְסֻכָּן!
מִן הָרֶפֶת גּוֹעָה הַפָּרָה: תִּזָּהֵר
אַחֲרֶיהָ פּוֹעָה הָעִזָּה: תִּשָּׁמֵר
הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ, תָּמִיד הוּא מֻכְרָח
וּמִיָּד מִצְטַהֵל וּמַתְרִיעַ הַסְּיָח
בְּתוֹךְ רֶגַע קָצָר: בֶּחָצֵר מְהוּמָה
יְלָלוֹת וּצְוָחוֹת בֶּהָלָה עֲצוּמָה.
אִמָּא נֵעוֹרָה, נוֹתֶנֶת קְפִיצָה,
יוֹצֵאת בְּבָזָק לֶחָצֵר בְּרִיצָה.
גּוּר!" הִיא צוֹעֶקֶת לִבְנָהּ הַקָּטָן,"
"גּוּרִי, לְאן? בּוֹא חַזוֹרַה לְכָאן!"
כְּשֶׁאִמָּא אוֹסֶפֶת אֶת גּוּר אֶל חֵיקָהּ,
גּוּר מַצְבִּיעַ בְּאֶצְבַּע דְּקִּיקָה,
"הַחֲלוֹם," הוּא לוֹחֵשׁ, "הַחֲלוֹם…
הוּא עָזַב, כָּכָה סְתָם, בְּלִי לוֹמַר לִי שָׁלוֹם!"
"יֵשׁ חֲלוֹמוֹת, בְּדִיּוּק כְּמוֹ אוֹרְחִים,
בָּאִים רַק לְלַיְלָה אֶחָד וְהוֹלְכִים.
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת, (אַל תִּהְיֶה לִי מֻפְתָּע)
שֶׁגְּדֵלִים כְּכָל שֶׁתִּגְדַּל גַּם אַתָּה.
אֲבָל אִם בַּחֲלוֹם הַזֶּה עַסְקִינָן
נִרְאָה כִּי יַחֲזֹר אַחֲרֵי שֶׁתִּישַׁן – "
"בֶּאֱמֶת?" גּוּר שׁוֹאֵל, מְהַנְהֵן אֶל אִמּוֹ,
אַךְ עֵינָיו הַפְּעוּטוֹת זֶה מִכְּבָר עֲצוּמוֹת.
רוּחַ פָּסַק, נָטַל אַתְנַחְתָּא,
גּוּרִי יָשֵׁן בְּשַׁלְוָה בַּמִּטָּה.
חֹשֶׁךְ נָסוֹג, אוֹר בָּא מִקָּרוֹב,
הַבֹּקֶר הַזֶּה, יִהְיֶה בֹּקֶר טוֹב.
בהשראת ציוריה ויצירותיה המרטיטות של איילת שוורץ – Ayelet Shwartz