בננות - בלוגים / / השקת "גלבי"
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

השקת "גלבי"

בהשקה של 'שחרחורת' הייתה סערה, סערה מטורפת, רוחות שטלטלו את האוויר וקור זלעפות, זה היה אחד הימים הכי משוגעים בעולם, ובכל זאת מלא אנשים אמיצים באו, ואורלי חברתי, שהייתה כבר בשלהי חייה, חלשה ורזה אבל יפהפיה שאין דברים כאלה, הגיעה גם. על אף ולמרות הכל. היא לא החמיצה אותי אף פעם. לא העליתי על דעתי, כמובן, שזאת תהיה השמחה האחרונה שלנו יחד, ושכחתי לבקש ממישהו לצלם אותנו כמו שצריך, ויצא שמאותו ערב נותרה לי ממנה רק התמונה הזאת, שבה אנחנו נראות מחובקות. שלושה חודשים אחר כך יצא שאני החמצתי אותה לנצח. אם יש דבר כזה נצח. שהרי גם הנצח הוא זמני… (עוד כך וכך שנים ניפגש, אני יודעת, ביקום מקביל, שבו הזמן מתחיל מחדש.)
בכל מקרה, אתמול כשיצאתי מטבעון, והתחיל לרדת גשם, אבל טיפות חביבות כאלה, עגלגלות ורכות, לא יכולתי שלא לחשוב עליה, שהיא מסמנת לי מגבוה, קטן עלייך, איריסונת, כמה טיפות זה לא גשם, ויהיה בסדר. רק תצטלמי עם כולם, כי החיים וזה, את כבר יודעת, השאירה לי את חיוך מלכת היופי הזה שלה והבטחה שעוד רגע בוא יבוא שלום עולמי והגשם פסק.
והיה בסדר. היה יותר מבסדר, אני עדיין מעופפת מהתרגשות ודמעות ושמחות, לא לפני ששכחתי חצי מהכיבוד באוטו, וכמעט נקעתי את הרגל בריצה למגרש החנייה, כי הצלם כבר הגיע, ובגלל זה לא הספקתי לבדוק אם המצגת עובדת כמו שצריך, אבל הי, אלה החיים, מתבטלים לפעמים. וכמובן שגיליתי שלא כולם הצטלמו כמו שצריך. (איפה נוית? איפה יותם? טוב, אוציא מאוחר יותר מהוידאו.)
תודה עצומה שאין לה שיעור לחברות האהובות, לחברים, למכרים, לקוראות מקרוב ומרחוק, לקוראים, לכל מי שבא, ישב, טרח ולא ברח, הקשיב, צחק, מחא כפיים גם כשלא צריך, לנוית בראל העורכת הכי חכמה ואמיצה ביקום, שאלוהים יעזור לי, היא רהוטה, מדוייקת, ישרה וישירה, כמו גם שהיא מדברת, בלי דפים! איך אומרים כל כך הרבה דברים מורכבים ונוקבים חושבים וחשובים בלי להשהות את הפסיקים יותר מרגע? איזו זכות נפלה בחלקי שתהיי העורכת שלי, תודה לאלוהי הספרים והמזלות. תודה ליותם שווימר, מבקר הספרות האהוב עליי מכולם, המעמיק, היודע לבבות ובוחן כליות, בכתב יד סדור ובשש דקות בדיוק כתבת את כל מה שאי פעם רציתי שיכתבו עליי, תודת ליבי עליך, תודה לדינה ולירון לינדמן, אם עשרה קבין של יופי ירדו על העולם, אתן נטלתן אחד עשר, אין מילים לתאר כמה גדולות אתן בעיני, זכות גדולה לעבור בין קולותיכן, לגבריאל הדר הנהדר, המוכשר, מלאך עובר ושב, כל פעם מחדש אני מברכת את היקום שנפגשנו. תודה עמוקה' ללימור בן צבי, נפש אהובה, שעשתה ועושה ל'גלבי' נפשות, לבית ידיעות ספרים, הבית הכי אוהב, חם ומחבק שיכולתי לחלום עליו, זכות גדולה להכנס למשפחה הזאת, משפחה שכזאת, לראשי המשפחה, אבא ואבא, דובי ודדוש הנפלאים, לבית הסופר, לצדוק עלון, לאביחי קמחי, לצביקה ניר, אחים אהובים, ולשחר על הפירוטכניקה. ושוב, לכל מי שששמח איתי באולם, ובעולם, בקורנית (היי ורד) ובוונקובר, (היי מיה), לכל אחד ואחד, יש רבים כאלה, נשמות קרובות ואהובות, תקצר היריעה מלמנות את כולם, למשפחה שלי, ויותר מכולם, לאבא שלי, אהוב ליבי, מאיר אליה ז"ל, שאתמול חיכך ידיו בהנאה, מלמל משהו על זה שהייתי צריכה בכלל להיות עורכת דין, אבל גם סופרת זה בסדר, ואחר כך נטל גם סיגריה, עכשיו מותר לו, אוהבת את כולכם עד דלא ידע. מוזמנים לתייגני בכל מכל וכל.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏כולל ‏‎Gabriel Hadar‎‏‏, ‏‏‏אנשים על הבמה‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏‏
תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏
תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏
תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏בתוך מבנה‏‏‏
תמונה יכולה לכלול: ‏‏2‏ אנשים‏

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן