בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / גבר אישה ציפור – סיפור אהבה גדול
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

גבר אישה ציפור – סיפור אהבה גדול

טוב, כזה עוד לא היה לי, בחיי. כותבת לי קוראת: "איריס יקרה. כמו יואל ודליה שלך, גם אנחנו, גדי שלי ואני, מכיתה א' יחד. כשהוא חזר מהיום הראשון בכיתה א׳, הוא אמר לאמא שלו, "יש ילדה אחת בכיתה עם צמות, קוראים לה טובי, ואני אתחתן איתה." מאז אנחנו יחד. נשואים כבר 36 שנה. מתפעמת מספרך, טובי. " וצירפה את התמונה הזאת.

לכל הספקנים. יש אהבות גדולות מהחיים!
#גבראישהציפור

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏אנשים יושבים‏‏‏

Efrat Sokolik

כמעט בכל ספר אני מוצאת את עצמי או משהו מחיי כאילו כתוב בין הדפים שלו ולפעמים זה כל כך מוחשי שאני מרגישה את הלב שלי בוער בגופי ואת הנשימה שלי מעלה ומורידה את גבי בפראות כשאני שוכבת על הבטן וקוראת.

בדרך כלל שאני מסכמת את המחשבות שלי על ספר לוקח לי ממש מעט זמן והן יוצאות מראשי מהר אבל לא הפעם כי הספר של איריס אליה כהן, “גבר אישה ציפור״ התחבר אלי באופן מושלם שלקח לי כמה ימים לעבד את מה שקראתי.

דליה הגיבורה בספר מתאהבת ביואל וההתאהבות שלה בו הזכירה לי את עצמי כשזה קורה לי משהו שהוא גדול וטורף את נימי הנפש והיא מספרת עליו כפי שאני הייתי יכולה לדבר על מישהו שאני מאוהבת בו, הרגשתי שהלב שלי ושלה אחד הוא ושמה שהיא כותבת הוא עוצמתי עבורי.

יואל מזכיר לי כל כל כך את הגברים שאני מכירה, קשה להוציא מהם משהו וזה לפעמים מעצבן את דליה, התשובות הקצרות והעובדה שהוא אוהב אותה אבל לא ממש יודע איך להעביר את האהבה הזו, היא נמשכת לזה בצורה מדהימה.

תיאורי המין שבספר הוציאו אותי מריכוז כי הם נכתבו כל כך יפה וגרמו לגוף שלי להרגיש אותם כאילו שאני שם בחדר ״המקום שאליו נסחפו ענפי השמש״ הוא הפרק שכל כך הזכיר לי אותי, את המחשבות שלי וציירו לי גוף של גבר שאני כל כך רצה לגעת בו באותו הרגע וגם מה שדליה אומרת ליואל על חלקים מהגוף שלו ומה שהיא חושבת עליהם גרמו לי להבין שבדיוק כך אני מדברת לגבר.
כשדליה חושבת על יואל היא מסתחררת, היא מרגישה, היא נוגעת בעצמה וגם הכתיבה בנושא הזה מעוררת כל נקודה בדמיון.

בסופו של דבר זה אחד הספרים הטובים שקראתי כי בעצם קראתי את עצמי.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

בנים ובת גידלנו ורוממנו והם הסכימו להצטלם!

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏4‏ אנשים‏, ‏כולל ‏‎Naomi Cohen‎‏‏‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏אנשים יושבים‏‏‏‏

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן