סבתא אסתר הייתה אומרת:
בְּחֶדֶר מָלֵא בַּאֲנָשִׁים רָעִים
הִשְׁתַדְלִי לִהְיוֹת טוֹבָה
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת, בְּחֶדֶר מָלֵא בַּאֲנָשִׁים
רָעִים, הִשְׁתַדְלִי לִמְצֹא
יָדִית שֶׁל דֶּלֶת.
בתמונה, סבתא אסתר הטובה ונעמי שלי
פתאום אני מוצאת את התמונות האלה. סבתא אסתר, אמא שלי ואני (עם קוקיות ואוברול) כולנו בסגול, במעין מחווה שהקדימה את זמנה בארבעים שנה ל"גבר אישה ציפור".