קרן פרידור כותבת על "גבר אישה ציפור"

גבר אישה ציפור/ Keren Pridor
מאת איריס אליה כהן
הוצאת ידיעות ספרים

דליה ויואל. יואל ודליה. סיפור של שתי נשמות ששבות ונפגשות, שבות ונפרדות ומי יודע לאן סיפורם יתגלגל לאחר העמוד האחרון בספר.
דליה מתכוונת לצאת מבית הקפה, כאשר היא פוגשת את מבטו של יואל מציץ אליה מדפי העיתון.
בנקודה זו מתחילה ספירלה מרגשת הפורשת את סיפור האהבה והפרידה של השניים שהחל בחצר גן הילדים.
כותרות פרקי הספר וקטעים קצרים המובאים בסוף כל אחד מהם, מנוקדים כיוון שהם מובאים בשפת השירה הנפלאה של אליה כהן ומשלימים את שמסופר בפרקי הספר לכדי תמונה של חיים, של אהבה ושל כאב.
המוטיבים העדינים השזורים בספר הם של ציפורים וחלומות. שני אלמנטים מעולמנו שהם מוחשיים ונוכחים, אך יחד עם זאת חמקמקים. כפי שלא אנו מחליטים איזה חלום יבוא אלינו בשנתנו ומתי הוא יסתיים, לא נוכל לדעת מתי תבחר הציפור להמשיך במעופה אל המקום הבא.
ונדמה שכך מובל סיפור האהבה של דליה ויואל – אותו הנסתר שמביא אל עולמה של דליה את החלומות ואת הציפורים, לוקח ומשיב את יואל אל חייה.
ובתוך כל נפתולי החיים ופיתולי הדרך, המשיכה העזה שיש בין השניים, לא מותירה מקום לספק – הם נועדו זה לזו, נשמותיהם מחוברות בקשר בלתי נראה, חזק יותר מכל היגיון או נסיבות.
הספר הנפלא, העדין והעצמתי של איריס אליה כהן מביא אתו את הסיפור הכל כך מוכר לכולנו, אך הנסתר והחמקמק מהגדרה אחת – סיפורה של האהבה.