הקיץ של 1989 חם ועני. אני בת עשרים פחות שבועיים, ואני בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב. הצלחתי להגיע לעיר הגדולה בלי שהוצאתי עד עתה אגורה שחוקה! לא על אוכל. לא על שתייה. לא על נסיעות…
מאיציק, הטבח של הבסיס בירוחם (ביסלמ"כ) שבו אני משרתת, אני מקבלת, לפנים משורת הדין ומאחורי שורת המקררים, את מנת הפחמימות הדרושה לדרך. זאת בטח הייתה איזה עוגת קרמשניט בלי קרם או בורקס פטריות בלי פטריות או שניצל בלי עוף.. משהו. לא זוכרת. אבל הוא אהב אותי, איציק. אולי כי היינו שנינו שחורים ומרודים. מים, כדי להעביר את הטעם, אני שותה מהברזייה בשירותים הציבוריים. צריך מקסימום 10 א"ג כדי לעבור את הזקנה בפתח. הנסיעות הן חינם. כי אני חיילת. (את הזכות הפיננסית הזאת אני מנצלת עד הרגע האחרון. אפילו לבקו"ם, כדי להשתחרר, אני מגיעה על מדים). בקיצור. אני לא צריכה כלום. רק עשרים או שלושים שקל, לקנות לעצמי מתנת יום הולדת מוקדמת. אז אני עומדת מול הכספומט, מיוזעת, מתחננת לאלוהי המרשרשין שלא ישיב את פניי ריקם….
אני ממש לא זוכרת כמה הוא הסכים לתת לי, אבל על הספרים שקניתי באותה תקופה נהגתי לרשום את שמי, כדי שיחזרו אליי אחרי השאלה. (הפלא ופלא, זה כנראה קרה.) ואת תאריך הקנייה: חודש ושנה. המחיר עדיין רשום בעיפרון לא מחודד בדף הראשון של הספר. אז אלה הספרים שקניתי בשבוע הספר של 1989:
1. אינטימיות של ז'אן פאול סארטר : 16.60 ₪ (לא יודעת מה חשבתי לעצמי באותו יום, אבל חוץ מהנובלה הראשונה הנושאת את שם הספר, לא זכור לי שקראתי ממנו עוד משהו.)
2. וזרח השמש ובא השמש: ספר הצילומים של ליאור יונתן בעריכת נתן יונתן (הייתי יושבת וקוראת ובוכה. קוראת ובוכה. שעות.) ועוד עטפתי אותו שלא יתבלה. אין לתאר איזה סחית : 17.50 ₪
3. מה איכפת לציפור, של חנוך לוין. 29 ש"ח. (תראו בצילום!)
4. העלמה יוליה של א. סטרינברג (אז עוד האמנתי שאהיה שחקנית. עם אחד המונולוגים ממנו גם התקבלתי למשחק באוניברסיטת תל אביב, אבל אבא שלי ז"ל כמעט התעלף מהרעיון ושלח אותי בטיל לאוניברסיטה העברית, ללמוד מקצוע. וככה נעשיתי מרפאה בעיסוק) : קיצקוצ: 12.70 ₪.
אני אחסוך מעצמי את החישוב. אף פעם לא הייתי חזקה בחשבון. אבל אני לא יכולה לשכוח את האושר נח בתוך תיק הצד השחור, הצבאי, שתלוי לי על הגוף בהצלבה אופנתית. זוכרות שהיינו הולכות ככה?