שחרחורת סופרת ומשוררת
שניר פלג:
ידיעות ספרים
315 עמודיםיש אנשים שהם סופרים, יש כאלה שהם משוררים ויש כאלה שהם אמנים, אמנים הם אנשים שיוצרים יצירה חדשה וייחודית ואיריס אליה כהן היא אמנית, היצירה שלה נובעת ממעמקי הנפש, הכתיבה עבורה היא תשוקה, היא מתייחסת אליה כאמנות לכל דבר, כמקור לשורשים הכי עמוקים שמחברים את הנפש לגוף ויוצרים כתיבה פיוטית ורגישה להפליא.
בספר הזה איריס אליה כהן חיברה פרוזה עם שירה, זה נוגע אחד בשני, זה מחבר וזו אהבה, זו תשוקה, החיבור הזה כל כך טבעי ונכון אצל המחברת כמעט כמו חיבור בין אהבת גבר לאישה, חיבור בין בשר לבשר, שני עולמות שונים, נשמות שונות, אבל כשהחיבור קורה, כשהתשוקה פורצת זה נראה כל כך טבעי ונכון.
יש גבר, יש אישה ויש ציפור, הציפור היא החיבור, היא המקום שמסמל חופש, תשוקה, יופי, האי עפה מתי ולאן שמתחשק לה, היא יכולה להיות עדינה כיונה, אלגנטית כצופית ואכזרית כבז.
הסיפור הוא על אהבתם רבת השנים של דליה ויואל, דליה גרושה עם ילד, סופרת נזכרת באהבת חייה לאורך שנים מילדות, מהגן, שם נפגשו לראשונה ושם עוד אז ידעה דליה שיואל, לימים הסטוריון מוערך הוא הגבר של חייה.
בצורה מאוד ייחודית שאופיינית לכתיבה העמוקה ומלאת הרגש של המחברת היא מצליחה לגעת בקוראים ולחבר אותם לסיפור האהבה ארוך השנים שנע בין תקופות, בין ניתוקים, כעסים, חיבור רגשי, מיני, פיזי ובעיקר מיסטי בין שני אנשים שנועדו להיות ביחד.
מאוד נגע בי הספר הזה, אני יודע מהי אהבה ומהי אכזבה, מהי התחושה של להרגיש שמישהו נועדה עבורך ובכל זאת לדעת לפעמים להמשיך הלאה, כולנו יודעים זאת, כולנו חווים זאת בחיינו אבל להביא זאת לכתיבה כה פיוטית מעטים יודעים.
זהו ספר ששירה ופרוזה נוגעים זה בזה כמו זוג אהובים, נאהבים, ביחד אך לחוד.
ספר מקסים.
גבר אישה ציפור/ איריס אליה כהן
ה-ל-ל-ו-י-ה
שירת הלל לספר שכבש אותי.
בקריאה המעניינת הזאת שמתי הדגשים מעניינים למשחק בזמנים .לשמות..לשפה הפיוטית…ולנושא-העלילתי.
הזמנים-
יכולת הלהטטנות בזמנים מעבר להווה היה מפעים ביותר בשליטה מלאה במעברים..לי זה היה נראה כ'טריק' להטוטני מבריק שיצר יכולת ליצור חידה וגם לפתור אותה…
שמות-…אבימאיר ( צרוף של אבא מאיר ז'ל?)דליה יואל.. גדולטר-שם משפחה עורר בי אי אלו זכרונות מהישוב יסוד המעלה(ביליתי לא מעט בילדותי -ישוב שמזוהה עם סבי/סבתי..)זכרונות מאנשים שהפכו להיות אבני הישוב. התרפקות נוסטלגית על הילדות..?
הציפורים-וואלה גם אני לא ידעתי שניתן ל עשות אבחנות בין הצוצלות ליונים..לי נראה שחד הם..על הדרך התוודעתי לעוד שמות ציפורים ובכלל לבעלי הכנף..בהחלט עולם של בעלי כנף מרשים מאוד..
על הדרך עוד תובנות באשר לחיי אדם..
השפה והלשון הציורית-מתק שפתיים כזה ..עולם דמיוני אדיר להטוטי לשון..נדירים..לא ראיתי מזמן בכתובים..גילוי נאות אוהבת מאוד את השירה.של אריס…אבל להפגין יכולות כאלה בפרוזה… היה נראה לי כמשימה בלתי אפשרית..
ולהמתיק כל פרק בשירה מזמורית מלאה בשאר רוח. היה תענוג צרוף.
נושא העלילה-דליה ויואל בקשר זוגי?
רבות נכתב על קשרים כאלה ואחרים ולכולם קוראים 'סיפורי אהבה'
וידוי אישי ליבי נכמר על דליה שנמצאת בקשר הפרובלמטי הזה.. לא מעט פיתחתי אנטגוניזם כלפי ההתרפסות הבלתי פוסקת שלה מול יואל שנתפס כדמות 'עקרה' מרגשות.. אטום ובלתי אהיב…אולם הקשר הק-ש-ה הזה לא מנותק מהמציאות. אלא מראה ובבואה מרה לקשרים מציאותיים לחלוטין ..הקשר הבלתי מעוכל הזה בהחלט הפך לנחלת רבים..ואיריס היטיבה לתאר ברגישות רבה את ה'ריקוד' הלא פשוט הזה ביחסים בין המינים…
'אנחנו מזדיינות מאהבה בגלל שנולדנו עם לב.אתם מזדיינים בגלל שנולדתם עם זין'
איריס אמרת הכל
פשוט 'צפיחית בדבש'-רוצו לקרוא את הספר!
איריס אליה כהן
