איתן בלחסן ז"ל

אז אתמול בדרך לחוג, התחיל איתני שלי להתעניין בסיירת מטכ"ל וסיירת צנחנים. מסתבר שהראו להם בבית הספר סרט על אנטבה. הוא שאל ושאל והתרגש ומה צריך ואיך מתקבלים ומה זה גיבוש ועם כל נצנוץ בעיניים שלו הרגשתי איך הבטן שלי מתהפכת, חטפתי צירים, בחיי, רציתי לצרוח, אין מצב שאתה הולך למטכ"ל, מה נראה לך, אין מצב שתהיה קרבי בכלל, וחשבתי על היום שבו נולד, ידעתי שאקרא לו איתן, בפחד מוות, אבל ידעתי, זה השם הכי יפה בעיני, זה היה השם הכי יפה בעיני מכיתה א', אז התאהבתי באיתן בלחסן מרמות נפתלי, הילד הכי יפה והכי חכם בכיתה והכי הכי ואיך יום אחד, בפברואר 99, כמעט 20 שנים אחרי, שמעתי בדרך הביתה את השם שלו בחדשות. אבל לא סיפרתי לאיתני שלי על איתן בלחסן וגם לא סיפרתי לו שבגלל איתן בלחסן אני מתעקשת שכולם יקראו לו איתן במלרע, כי איתן בלחסן היה איתן במילעיל ובגלל זה פעם רבתי עם המאמן כדורסל שלו שלא קלט מה הסיפור שלי והמשיך לקרוא לו איתן במלעיל ומה הסיפור שלך, מה את כזאת היסטרית, הוא אמר לי, והתאפקתי לא לבכות ואמרתי לו, כי ככה, זה השם שלו ותפסיק, פשוט תפסיק, ולא אמרתי לאיתני שלי שאני מאחלת לו בפעם הראשונה בחיים שלי להיכשל בהגשמת משאת הנפש שלו כישלון חרוץ.