שָׁם/ שיר שכתבתי למיה טבת-דיין אחותי אהובתי (בבצורת הקודמת)
בתמונה: אני בגלות בוסטון מסאצ'וסטס
Maya Tevet Dayan
אַתְּ יְשֵׁנָה עַכְשָׁו
בַּצַּד הַקַּר שֶׁל הָעוֹלָם, סָמוּךְ
אֶל הָאֵינְסוֹף. לְאַט
יִתְפּוֹגְגוּ פִּלְאֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֹבֶן יֵעָרֵם
עַל סַף בֵּיתֵךְ,
גִּזְעֵי הָעֵץ יָנִיבוּ פִּטְרִיּוֹת עִנְבָּר,
הָעֲנָפִים יַצְמִיחוּ עַלְעַלִּים
צְלוּלִים כִּבְדֹלַח
צְחוֹקָן שֶׁל יַלְדוֹתַיִךְ הַקְּטַנּוֹת יִגְלֹשׁ
עַל אֲגַמִּים שְׁקוּפִים
שֶׁלֹּא מִכָּאן
(אֶצְלֵנוּ הַיַּרְדֵּן הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט
לְסֶדֶק סוּרִי צַר
אֲבָל,
אֵינִי מַאֲמִינָה עוֹד לַשָּׁרָב הַזֶּה
מִתַּחַת לִכְזַב חֶשְׁוָן הַצְּהַבְהַב,
בְּדוּתוֹת הַחֹם וְהָאָבָק
טְמוּנָה אֱמֶת גְּשׁוּמָה.)
*
וְאָז תִּתְעוֹרְרִי,
תֵּצְאִי אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית
וַאֲסֻפָּה שֶׁל אַיָּלוֹת, מִסְדַּר דֻּבִּים וְלַהֲקָה הוֹמָה
שֶׁל אַוָּזִים
יַזְכִּירוּ לָךְ, גַּם זוֹ גָּלוּת
כְּשֶׁתִּשְׁכְּבִי פְּרַקְדָּן
סְדִין הַשֶּׁלֶג יִתְקַמֵּט תַּחַת גּוּפֵךְ הַדַּק
שִׁמְשׁוֹת עֵינַיִךְ יֵרָטְבוּ מִן הַהֶכְרֵחַ
וּמִן הַכִּסּוּפִים לְשָׁם
כְּצֶמֶד מַגְּבִים
יָנוּעוּ זְרוֹעוֹתַיִךְ מַטָּה מַעְלָה,
בִּתְכִיפוּת גְּדוֹלָה,
בְּקֶשֶׁת רְחָבָה
אֵלֶּה הַכְּנָפַיִם
כְּמוֹ נֶבֶט רַךְ שֶׁל אֲפוּנָה מִתּוֹךְ מַצָּע
שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן לַח
יַפְצִיעוּ מַלְאָכִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג
אוּלַי תּוּכְלִי לִרְאוֹת אוֹתָהּ
לְהֶרֶף קַל
*
(אִשָּׁה צוֹבֶרֶת זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ אִשָּׁה
בְּתוֹךְ הַגּוּף, בְּמַסְקְנוֹת כַּפּוֹת יָדֶיהָ, בְּדָפְנוֹת
רַחֲמָהּ, בֵּין יְרֵכֶיהָ.)
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי, הַאִם הוֹרֵינוּ
נִפְגָּשִׁים בְּעֵבֶר הַנָּהָר הַהוּא?
גַּם אַתְּ יוֹדַעַת: אַהֲבָה הִיא
שְׁנֵי גַּעְגּוּעִים שֶׁנִּלְפָּתִים
בְּלֵב אֶחָד
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי
הַאִם הֵכַנְתְּ כְּבָר אֶת נַפְשֵׁךְ
לִקְרַאת הַחֹרֶף?