בְּדִמְיוֹנִי חוֹזֵר אֵלַי בֵּית יַלְדוּתִי
(אֲשֶׁר נִטְרַף
בִּידֵי הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל)
כְּמוֹ חָתוּל אוֹ כֶּלֶב
שֶׁאָבַד, וְחִפַּשְׂתִּיו יָמִים רַבִּים
לַשָּׁוְא
אֲנִי רוֹכֶנֶת אֶל הַשְּׁבִיל הַמְּעֻשָּׂב
מִצַּד יָמִין: עֲצֵי הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת וְתַפּוּזי הַדָּם
מִשְּׂמֹאל: הַלֵּב שֶׁלִּי
נוֹפֵל וְקָם
זְנָב הַשֶּׁסֶק מְכַשְׁכֵּשׁ
כְּשֶׁאֲנִי עוֹלָה במַּדְרֵגוֹת, לוֹטֶפֶת
אֶת הַמַּעֲקֶה הַמְּיַלֵּל
(גַּם הוּא סָפַג מַכָּה כְּשֶׁפִּינוּ
אֶת כָּל הָרְהִיטִים)
אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת גּוּפוֹ
אֵלַי, עֵינָיו טְרוּקוֹת
אֲנִי לוֹחֶשֶׁת אֶל אָזְנָי החַלּוֹנוֹת
(אִמִּי תָּמִיד פָּתְחָה אוֹתָם
כְּדֵי שֶׁנַּקְשִׁיב אֶל הָעוֹלָם):
"בַּיִת טוֹב אַתָּה
אֲנִי יוֹדַעַת
שֶׁבִּכְלָל לֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ."
צילום (אמיתי): מיכל רבינו אביב
לפני כמה שנים מיכלי בת כיתה שלי צילמה לי ושלחה, עד היום לא הצלחתי להעלות.