בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / ברלין, היום השלישי
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

ברלין, היום השלישי

יומני היקר,
אתמול קיבלתי עשרות פניות בפרטי ובציבורי מגרמנים, ישראלים גרמנים וסתם אוהבי גרמנית שהוכיחו אותי כי כתבתי את שכתבתי בגנות השפה הגרמנית מתוך תודעת שואה מפותחת מידי, מישהי אפילו חשבה שהתגזענתי על הגרמנים (אני?) ואחרים הזכירו לי שפול צלאן כתב בגרמנית. אני מצידי הוספתי גם את גינטר גראס, שילר, גתה, שייסורי וורתר הצעיר היו לייסוריי במשך כמה שנים טובות ואפילו את טוביה רובנר ועוד. כך או כך, את כל אלה קראתי בעברית צחה וזה בכלל לא מרשים אותי שכל המוזכרים לעיל אהבו את השפה הגרמנית. אז מה. גם אני אוהבת את ישראל ואת העברית בשעה שרבים רבים מתעבים אותה לעילא. עיין ערך הגאון רוג׳ר ווטרס סלאש כל מיני תומכי בי די אס וכו. מה זה אומר? זה כמובן לא אומר כלום.
מאידך, אני מודה ומתוודה כי ליבי קפוץ משהו ביחס לעם הגרמני, ובצדק כמובן, אם כי אני מבינה שעליי לשחרר קצת. אני בהחלט מתכוונת לנסות. מחילה מהנפגעים. הנפגעות בעיקר. אני חושבת שאני בכוון. הנה, אתמול למשל אזרתי אומץ ונכנסתי שוב לבית המרקחת והפעם קניתי קרם פנים מהסוג הנכון. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מרב המלצרים שעבר עם המתלמדת כוס כוס ובדק את ניקיון התחתית, כוס כוס, ראבק, באמא שלך, יחד עם זאת חייכתי לפקידת הקבלה מן היום הראשון למרות שנראה היה לי שהיא עדיין חושדת בי בגרמנית טיפוסית, ואף לא התייאשתי כשבארבע מסעדות רצופות לא הבינו מה זה ״וג׳טריאן״. ושיא השיאים…. לא צרחתי כשגיליתי בתוך הצלחת שלי גופות עקרבים וורדרדים.
איכשהוא הגרמנים לא מחשיבים עקרבים כבשר.
נו, טוף.
מה שכן, לא סיפרתי לך עדיין שהחלטתי לגנוז את הספר שלי על הודו לזמן מה, והתחלתי לכתוב נובלה…. אני לא יודעת כמה המו״ל שלי ישמח מזה, אבל דיה לצרה בשעתה.

בתמונה: אני מנסה לעשות סלפי במלון גרמני ובמקום זה מצלמת מנורת לילה גרמנית למהדרין.
שבת שלום ותודה וכל טוב.
איריס.

התמונה של ‏איריס אליה כהן‏.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן