בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / שרית פליין: "פלאי פלאות ונפלאות"
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

שרית פליין: "פלאי פלאות ונפלאות"

פלא פלאים ונפלאות

IMG_3497

 

אתחיל מגילוי נאות- איריס אליה כהן, היא העורכת המופלאה שלי וחברה אהובה. יחד עם זאת- אני ממש בטוחה שכל מילה שאכתוב בפוסט הזה מהשורה הזו ואילך היתה נכתבת גם אילולא כך, יתרה מכך, האהבה שלי אליה התחילה מהכתיבה.

 

בפוסט על ספר השירים הקודם שלה, ״שחרחורת״ ציינתי את העובדה שהיא זו שהחזירה אותי לקרוא שירה.

 

ספרה החדש כשמו כן הוא ״פלא״. בדיוק כמו הכותבת עצמה, הוא מלא בהשתאות. לא רק מיופיו של העולם, כי אם גם מכאביו, מעוצמת הרגשות,מדברי הילדים, ובעצם מכל רבבות הפריטים שיוצרים את הפלא שקרוי החיים.

 

נדמה לי שיותר מכל דבר מה שהופך את ספריה של איריס לפלאי פלאים, הוא שהפרוזה שלה פואטית, והשירה שלה מספרת סיפור.

 

זו שירה שמתבוננת, החוצה ומיד פנימה חזרה. לעונות השנה, לזוית הצמיחה של העץ, לצבע השמיים אין משמעות ללא ההשתקפות בתוך הנפש, וללא ההרהור על הנפש כחלק מאותו טבע.

 

השירה שלה, מבחינה היטב בכאב, ותעיד על כך הפואמה המיוסרת ומייסרת ״יולדות״ (אליה אתייחס בהמשך), אך היא אינה מצליפה במרירות, או מתעטפת בגלימת הציניות. היא מגישה את הכאב, כמו את האהבה, סומכת על הקוראים שלה, וסומכת על מושא הכתיבה שיש בו עוצמה מספיקה לעמוד בזכות עצמה, ללא צורך במחוות מלודרמטיות או התחכמויות.

 

היא מזמינה את הקורא לחוות את פלאי העולם דרך עיניה, גם כשהן דומעות בייסורים וגם כשהן בוהקות בתשוקה.

 

הפואמה ״יולדות״ אחת מתוך שלוש פואמות כפי שאמרו כבר לפני היא יצירת מופת, ומן הראוי לחלק אותה בכל קורס הכנה ללידה, לרופאים, למיילדות, במחשבה שניה ראוי ללמד אותה בשיעור הראשון בכל בית ספר לרפואה ובכל בתי הספר למגדר.

 

אני, שילדתי רק בניתוח קיסרי וחוויותי היו שונות מעט, עדיין מצאתי את עצמי מזדהה, דומעת,

להמשך קריאה: אוצר המילים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן