יולדות/ פואמה (גירסה עדכנית)

יולדות

א.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלוהים
את השמים ואת ההר
ואת בית החולים
אֲשֶׁר בְּרוֹם הַהַר.

ויַשֵּׂם לוֹ סָבִיב גְּדֵרוֹת
תמרות בטון
וְשַׁעַר כְּבַד בַּרְזֶל
וּמַנְעוּלִים
כְּחַיִץ, לְהַבְדִּיל בֵּין שָׁם לְכָאן.
ֹ
וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הֵנִיחַ
במַחְלָקוֹת כְּלֵי דָּם וַעֲצַבִּים, עֵינַיִם, לֵב-חָזה,
דַּרְכֵי הַשֶּׁתֶן
פֶּה וְלֶסֶת, עוֹר וּמִין, סַרְטָן,
יוֹלְדוֹת

בַּחוּץ עֲצֵי שָׁרָב וּסְתָו חוֹזֵר וּבָא
תִּשְׁרֵי,
וְרוּחַ יָם מֵעַל מַבְהִיל
שְׁתֵּי צִפֳּרִים רָפוֹת נֶעֱתָקוֹת מֵאֲדָנֵי הַחַלּוֹנוֹת
הַרְעוּלִים בְּוִילוֹנוֹת
המִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, אָפֵל כְּמוֹ הֶעָתִיד
ובסופו מלבן קירות, אַרְבַּע מִטּוֹת
וחֶדֶר שְׁרוּתִים זָעוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר
לְהִכָּנֵס אֵלָיו על בֶּטֶן מְלֵאָה
תִּינֹקֶת

תְּנוּעַת הַלֵּב אִטִּית, בִּלְתִּי נִרְאֵית
כְּקֶצֶב נְדִידַת הַיַּבָּשׁוֹת, תְּמוּרוֹת בִּקְרוּם כַּדּוּר הָאָרֶץ

מִשַּׁחַר יוֹם הָאוֹר צָהֹב וְהָאֲוִיר נָמוּךְ
כְּמוֹ בִּטְנֵךְ
וּבְכֵן, הִגִּיעָה עֵת,
הַזְּמַן מַתְחִיל.

ב.

"הַאִם סָבַלְתְּ בְּעָבָר מִקַּצֶּרֶת/ שַׁעֶלֶת/ אַדֶּמֶת/ צַהֶבֶת/ יַעֶפֶת? תרְשְׁמִי תַּאֲרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרוֹן," הִיא לוֹגֶמֶת קָפֶה,עוּגִיָּה, אוֹמֶרֶת, "תַּמְשִׁיכִי." אָז אַתְּ מַמְשִׁיכָה,
סֻכֶּרֶת/ כְּלָיוֹת/ לַחַץ דָּם/ עַרְמוֹנִית/ (אַתְּ מַתְחִילָה לְפַקְפֵּק) טְחוֹרִים/ פִיסוּרָה/ בֶּקַע/ שְׁבָרִים, מַלְּאִי אִם מִי מֵהוֹרַיִך כְּבָר מֵת
וּבְשֶׁל מָה, גִּדּוּלִים שַׁפִירִים/ מַמְאִירִים/ (הֵרָיוֹן זֶה מַמְאִיר?) דַּלָקוֹת – "סְלִיחָה, אֲנִי
לְיוֹלְדוֹת." "אַה" הִיא סוֹף סוֹף מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ: "מַצְחִיקָה," וְעוֹד עוּגִיָּה. "יוֹלְדוֹת זֶה יָשָׁר וְיָמִינָה."

ג.

תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה סָחַב הַגּוּף,
גָּלַקְסְיָה הוֹרְמוֹנַלִית, מִסְתּוֹרִית,
כְּבֵדָה כְּמוֹ נְבוּאָה.
וּבַלֵּילוֹת הִצְלִיחוּ רַק הַכּוֹכָבִים
לְהִתְהַפֵּך
לְהִתְאַזֵן

כְּמוֹ אֶבֶן בִּמְצוּלוֹת הָאֲדָמָה
נוֹתַרְתְּ שְׁקוּעָה בְּמִטָּתֵךְ
גִּזְעִי רַגְלַיִךְ נְפוּחִים
וְהַקִימַה – גַּרְזֶן

אֲבָל לִפְנֵי הַגֹּלֶם שֶׁהָפַכְתְּ לִהְיוֹת
אָמְרוּ לָךְ:

אִמָּא הוּא כִּנּוּי שֶׁל אֱלֹהִים בְּפִי עוֹלַלֵיהֵן

לֹא יָדַעְתְּ כִּי שְׁתֵּי דְּלָתוֹת
הָאִמָּהוּת, תִּבְלַעְנָה אֶת נַפְשֵׁךְ
כִּזְבוּב בְּמֶלתְעוֹת דְּיוֹנֵאָה

ד.

"תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיָּדַע מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת" (בתוקף תפקידנו, אלי אליהו)

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי
הָיִיתִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, צְעִירָה
צְעִירָה
גַּם עֲקָרָה לֹא הָיִיתִי, בִּיָיצְתי כַּדָּת
וְכַדִּין, הִשְׁתַּחַלְתִּי, חִיצְרַרְתִי, רִחַמְתִּי
(וְלֹא עַל עַצְמִי.) בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת
כְּמוֹ כֻּלָּן.

לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה אֲבָל
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי.
הָיִיתִי כָּל כָּךְ צְעִירָה
וּבוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי
בְּרֵרָה. וְאוּלַי לֹא הָיְתָה לִי.
הָלַכְתִּי לְאָן שֶׁאָמְרָה הַמַּזְכִּירָה
נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר, חִכִּיתִי לְבוֹא הָרוֹפֵא
יָשַׁבְתִּי יָפֶה, וּבְשֶׁקֶט, קָרָאתִי אֶת כָּל הַחוֹבֶרֶת
מִלֵּאתִי פְּרָטִים
בִּכְתָב יַד מְסֻדָּר. חָתַמְתִּי. אַחַר כָּךְ
פָּשַׁטְתִּי שִׂמְלָה. וְאָז
תַּחְתּוֹנִים. "גַּם חָזִיָּה?" שָׁאַלְתִּי
הָרוֹפֵא (לְהַלָּן ה-רוֹפֵא) נָד בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה.
נשכַבְתִּי הֵיכָן שֶׁהוֹרָה. סַד עִנּוּיִם אֵימְתָנִי.
"עוֹד קְצָת"
"לְאָן?" "לְמַטָּה"
יָרַדְתִּי.
פִּשָׁקְתי רַגְלַיִם. "רָחָב וְאֵין צוֹרֵךְ
לִצְעֹק."
"זֶה כוֹאֵב."
ה-רוֹפֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּהּ. אֲבָל
לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיִיתִי מְאֹד וּמִדַּי צְעִירָה
גַּם חֲכָמָה לֹא הָיִיתִי. הָיִיתִי טִפְּשָׁה.
תָּמִיד הָיָה אֵיזֶה
רוֹפֵא אוֹ פָּקִיד אוֹ
סְטוּדֶנְט מִתְמַחֶה סָנִיטָר אוֹ נַגָּר
אוֹ טֶכְנַאי
אוֹ זֶה שֶׁמַּדְפִּיס מַדְבֵּקוֹת
שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי
מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת.
ורָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּן
הִשְׁתַּנְּתָה וּבְקֹשִׁי זִהִיתִי אוֹתָהּ
מִקָּרוֹב.

ה.

מָה הָיָה שָׁם? מָה הִתְאַמַּצְתְּ לְבַתֵק?
אַתְּ זוֹכֶרֶת צְמִיד פְּלַסְטִיק עִקֵּשׁ
אַזִּיקוֹן, נִכְרַך אֶל שֹׁרֶשׁ זְרוֹעֵךְ, כמו
אֲסִירָה בִּתְנָאִים מַגְבִּילִים.
לְהַלָּן: הַיּוֹלֶדֶת
הַמִּין: נְקֵבָה
סִבַּת הָאִשְׁפּוּז: הֵרָיוֹן
ְ
אַתְּ חורצת קַוִּים עַל בִּטְנֵךְ
(סִימָנֵי מְתִיחָה)
סוֹפֶרֶת יָמִים לַשִּׁחְרוּר
ו.

בקושי הִנַּחְתְּ אֶת בִּטְנֵךְ
והתישבת עַל הַכִּסֵּא,
וּכְבָר הֻקַּפְתְּ רוֹפְאִים
גְּבָרִים
יוֹדְעי תּוֹרָה
וּנְכוֹנִים
טוֹבִים בְּמַעֲשִׂים

והנה הם עוֹמְדִים מֵעַל רֹאשֵׁךְ
וּבוֹחֲנִים אוֹתָךְ בּמַקְלוֹנֵי
זְכוּכִית, בְּנִיד גַּרְגֶּרֶת
פּוֹחֲזִים הִמְהוּם –

ז.

יְשּׁוּבָה עַל כסא בפינה,
נְזוּפַה כְּיַלְדָּה, אַתְּ חוֹשֶׁבֶת:
צִפִּיָּה, הַמְתָּנָה, שְׁהִיָּה, אַכְזָבָה
הַשְׁפָּלָה וּתְבוּסָה
כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה
אֲבָל הֵרָיוֹן – לֹא. הוּא גֶּבֶר.

ח.

חֲמִשָּׁה מַצְבִּיאִים נִכְנָסִים אֶל הַחֶדֶר:
הָרִאשׁוֹן, מְפַקֵּד מַחְלָקָה, בִּמְקוֹם אִשׁוֹנִים, אַתְּ רוֹאָה
דְּאָגָה עֲמֻקָּה. הַשֵּׁנִי, עַל תֶּקֶן הַסְּגָן, דַּוְקָא מְחַיֵּךְ
לוֹקֵחַ לָךְ זְמַן לְהָבִין: לֹא אֵלַיִךְ,
אֶלָּא לָאָחוֹת, שֶׁבְּדִיּוּק נִכְנְסָה
הַשְּׁלִישִׁי, (סְגָן הַסְּגָן) עומד כּמוֹ פִּיזַה, גָּבוֹהַּ
נָטוּי עַל צִדּוֹ
מט לנפול
אַתְּ פּוֹחֶדֶת. גַּם אַתְּ לֹא הֲכִי יְצִיבָה
וּמוּלֵךְ הַקִּירוֹת נוֹשְׁבִים כְּמוֹ רוּחַ
רְפַאי הַתִּקְרָה מַחְוִירִים כְּאוֹר נֵיאוֹן לָבָן
אֲבָל
אַתְּ שׁוֹכֶבֶת. (חֲצִי נֶחָמָה)
הָרְבִיעִי, צַוָּארוֹ מִטַלְטֵל
כְּיוֹנָה
מְהַנְהֵן בִּמְסִירוֹת כִּלעוּמַת סגן הסגן
מה הם אומרים? אַתְּ לֹא מְבִינָה.
וְשׁוּב מֵעָלַיִךְ שִׂיחָה
רְסִיסֵי מִשְׁפָּטִים, נְשֹׁרֶת מִלִּים
מְכַסָּה אֶת הַהַר שֶׁמַּכְבִּיד עַל בִּטְנֵךְ.
טַבּוּרךְ, הוּא לֹעַ הַגַּעַשׁ
וְעוֹד רֶגַע תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת
אַתְּ עוֹמֶדֶת לָמוּת
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, להפסיק לִחְיוֹת.
(הָיָה חֲמִישִׁי. טִפּוּס מְנֻמְנָם, כַּנִּרְאֶה,
הַמַּרְדִּים)

ט.

אִמֵּךְ דּוֹחֶקֶת סֵפֶר תְּהִלִּים זָעִיר תַּחַת הַכַּר.
עַל הַשִּׁדָּה הִיא מַנִּיחָה
בַּקְבּוּק תּוֹסֵס, צמד לבבות משׁוֹקוֹלָד
וְזֵר פרחים
כאילו יש לך יום הולדת

י.

חֶדֶר שֶׁבַע מִתְמַלֵּא במְבַקְּרִים, גְּבָרִים,
זָרִים,
מוֹהֵל טְרוּט אֶצְבָּעוֹת וְכַרְטִיסֵי בִּקּוּר
נוֹדֵד בֵּין כָּל הַחֲדָרִים
שׁוֹאֵל אוֹתך, "זָכָר?"
וְאַתְּ עוֹנָה לוֹ "כֵּן." (לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ נְקֵבָה)
דַּיֶּלֶת חִנָּנִית מַעֲנִיקָה לָךְ בַּחֲגִיגִיּוּת
שְׁנֵי טִיטוּלים, דְּגִימוֹת דַּיְסָה, אוֹמֶרֶת:
"שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בְּשָׁעָה טוֹבָה"

אַתְּ רוֹצָה לִבְרֹחַ לְהָרִים
הַחַבוּשִׁים עֵצִים וְעֶשֶׂב, קְנֵי סֻכָּר וַאֲבָנִים פְּרִיכוֹת,
לִפְגֹּשׁ נָשִׁים רָזוֹת, גּוּרֵי אָדָם זַאֲטוּטִים, חַיְּכָנִיים
תְּלוּיִים עַל צַוָּארן
(כּמו קוֹאָלוֹת עַל גזעֵי עֵצִים) רוֹצָה
לָרוּץ, לִרְקֹד, לְהִתְכּופף, לְהִשְׁתַּעֵל
בְּלִי לְהָקִיא אֶת הַכְּלָיוֹת
לִחְיוֹת

אָח שָׁחֹר כְּמוֹ פַּנְתֵּר נִכְנָס לַחדר, " טוֹב, עַכְשָׁו, כֻּלָּם-כֻּלָּם לָצֵאת, "
בִּתְגוּבָה אַתְּ מְנַסָּה לְהִתְרוֹמֵם,
והוּא, נִיבַיו הַלְּבָנִים שׂוֹחֲקִים: "לֹא, אַתְּ מַמָּשׁ מַמָּשׁ נִשְׁאֶרֶת."

את מְבִינָה שֶׁעַד שֶׁהַשָּׁעָה טוֹבָה תַּגִּיעַ
מְחַכּוֹת לָךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת רָעוֹת

יא.

רְדִיד שקוף שֶׁל ערב מְכַסֶּה את הרעשים
מבעד לחלון הַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד לְאָן
קַו הָאֹפֶק רַךְ כְּלֶחִי של פעוט, יָד נֶעֶלַמָה נִשְׁלַחַת
מְסִיטַה אֶת הַשָּׁמַיִם
מעליך הַמָּקוֹם

וַיְהִי-בֹקֶר, וַיְהִי-עֶרֶב יוֹם רִאשׁוֹן

יב.

אַתְּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לֹא לִשְׁאֹל
לֹא לְהַקְשׁוֹת, לֹא
לְמַרְמֵר, לֹא לְקַטֵּר
וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן

זֶה עֶרֶב חַג

כְּמוֹ מְרַגֶּלֶת אַתְּ קוֹרֵאת
בְּשֶׁקֶט אֶת הַגִּלָּיוֹן הָרְפוּאִי
וּמְגַלָּה כִּי כְּבָר קָצְבוּ עוֹנְשֶׁךְ
הוֹרִידוּ שְׁלִישׁ
בְּרָכוֹת,
אַתְּ מֻעֲמֶדֶת לְלֵדָה

יג.

בִּקְצֶה הַמִּסְדְּרוֹן
לְיַד עֶגְלַת הַמַּגָּבוֹת וְהַסְּדִינִים
לוֹחֶשֶׁת כְּתֹבֶת מן הַקִּיר:
יוֹלֶדֶת יְקָרָה, זִכְרִי
הָאוֹיֵב נִמְצָא
בְּתוֹכֵךְ

יד.

הַמְּנַהֵל, הַסְּגָן, סְגָן הַסְּגָן
וְהַיּוֹנָה מתגודדים סְבִיבֵךְ.
סְּגָן הַמְּנַהֵל שׁוֹאֵל: "נוּ, כַּמָּה?"
סְגָן הַסְּגָן עוֹנֶה: "חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ."
"שֵׁשׁ?"
הַמְּנַהֵל אוֹחז בְּסַנְטְרו,
"לֹא יכול להיות. יוֹתֵר."
הַיּוֹנָה מַבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ: "כְּבָר
שֶׁבַע, עוֹד שְׁנִיָּה נִכְנָס הַחַג"
"שֶׁבַע? לֹא, אַתָּה מַגְזִים"
הַמַּרְדִּים נִזְכַּר לְהִתְעוֹרֵר

לְפֶתַע סְגָן הַסְּגָן דּוֹחֵף יָדוֹ ֹ
בֵּין שְׁתֵּי רַגְלַיִךְ, כְּמוֹ לְשַׂק
שֶׁל קִטְנִיוֹת, אוֹ אֹרֶז, מֶלַח
גַּס וּמְפַשְׁפֵּשׁ
בִּפְנִים: "אֲפִלּוּ לֹא חָמֵשׁ"
הַמְּנַהֵל נִכְנַע, אוֹמֵר אֶל הַמרדים:
"נו, אֵין בְּרֵרָה
ִּתֵּן לָהּ עוֹד מָנָה."

טו.

בַּחֲלוֹמֵךְ אֲת מְיַלֶּדֶת אֶת עַצְמֵךְ
וְהִיא, וְהִיא, וְגַם אֲנִי וְאַתְּ, יוֹלְדוֹת אוֹתִי,
וּכְבָר אֲנַחְנוּ מִתְרַבּוֹת פִּי שְׁנַיִם וּפִי אַרְבַּע
וְחוֹזֵר חֲלִילָה, אֲת כבר
רַבָּה וַעֲצוּמָה וְגַם אֲנִי
ואַתְּ עוֹלָה עָלַי וְעַל גְּדוֹתָיך
חֶדֶר שְׁבַע מִתְמַלֵּא בְּשִׁטָּפוֹן שֶׁל כָּל מִינֵי אֲנִי
וְאַתְּ אַחַר כָּךְ כָּל חַדְרֵי בֵּית הַחוֹלִים,
אֲנַחְנוּ מֵצִיפות וּמוּצָפוֹת כְּשֶׁהאֲנִי שֶׁלִּי וְהָאֲנִי שֶׁלָּךְ
מוֹסִיף להִתְעֲבֵּר, נִכְפָּל וּמִצְטַבֵּר

בַּחֲלוֹמֵךְ אַתְּ מַטְאֲטֵא עָצֵל וְגַם אֲנִי כְּמוֹ מַקֵּל
נִשְׁבַּר וּמִתְפַּצֵּל נִשְׁבַּר וּמִתְפַּצֵּל
כָּל עַצְמוֹתינו ּמִתְקַצְּרוֹת וּמִתְרַבּוֹת
שׁוּב חֶדֶר שֶׁבַע מִתְמַלֵּא בְּכָל מִינֵי
מַקְלוֹת, מוֹטוֹת וַעֲצָמִים, בֵּית הַחוֹלִים
חָבוּט, מֻכֶּה, אֲנִי עַצְמִי וְאַתְּ עַצְמֵךְ
אֲנַחְנוּ רְבָבוֹת, אַלְפֵי כּפִיסִים הוֹלְמִים בְּמִסְדְּרוֹנוֹת
בַּחַלּוֹנוֹת, מִן הַתִּקְרָה
נוֹפל מַטָּח נָשִׁים הָרוֹת קְצָרוֹת
אֵלִי, אֵלִי, שֶׁנִּגָּמֵר

טז.

יֶתֶר הַמִּטּוֹת בַּחֶדֶר יְשֵׁנוֹת, רַק
אֶצְלֵךְ בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן מְשַׂחֲקִים
חָדֵי הַקֶּרֶן בְּתוֹפֶסֶת כְּאֵבִים, צְבָעִים
צִירִים וּמַחְבּוֹאִים

אַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ

יז.

ובַחֹשֶׁךְ, שוב ֶׁצִּירִים עָטִים עָלַיִךְ
כְּנְשָׁרִים עַל נְבֵלָה, סגן הַסְּגָן נכנס לחדר
וְנִדְמֶה לך שֶׁהוּא שָׁר:
דּוֹקְטוֹר מֵם בִּשֵּׁל אֶפּידוֹרַל
נָתַן לְזוֹ
נָתַן לְזוֹ
נָתַן לְזוֹ
וְרַק לְאִירִיס לֹא נִשְׁאַר

יח.

לְיַד עֶמְדַּת הָאֲחָיוֹת תְּלוּיוֹת
תְּמוּנוֹת מְמֻסְגָרוֹת
שֶׁל תִּינוֹקוֹת בְּרִיאִים, וּמִכתָבֵי תּוֹדוֹת
שֶׁל אִמָּהוֹת אֲשֶׁר שָׁפַר עֲלֵיהֶן מזלן
וְנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים

יט.

לַּיְלָה מְחַתֵּל אֵת חֶדֶר שֶׁבַע, קֹמֶץ כּוֹכָבִים
נוֹשֵׁר מִן הַשָּׁמַיִם
כְּמוֹ ממִילְחִיָה

דק דקיק צִנּוֹר הַפִּיטוּצִין
תָּלוּי מֵעַל רָאשִׁך כְּמוֹ מוֹבַּיְל, טִיף, טַף
טִיף, זַרְזִיף זֵרוּז וְזַיִן
הָעוֹלָם הַזֶּה
זֶהו שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁאַתְּ שָׁרָה לְעַצְמֵךְ
פִּי
טוּ
צִין
בּוֹכָה מִכְּאֵבִים כְּמוֹ תִּינֹקֶת

כ.

בלילה שוב אוֹרְפֵאוּס מְנַגֵּן בְּמִסְדְּרוֹן בֵּית הַחוֹלִים, צְלִילֵי הַשְּׁאוֹל נוֹפְלִים קַלִּים בַּחֶדֶר עַל מִטּוֹת הָרוֹת, בֵּין אֵשֶׁל שֶׁנִּשְׁכַּח עַל הַשִּׁדָּה וְצִנּוֹרוֹת עֵרוּי וּמַסֵּכוֹת חַמְצָן וְאַתְּ עוֹמֶדֶת עַל רַגְלַיך שֶׁקָּרְסוּ כְּשֶׁנִּסּוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַתְּעָלָה בְּכֹחַ בְּעֶזְרַת בָּלוֹן, חוֹשֶׁבֶת, סְדוֹם זֶה כָּאן, וְאַתְּ הוֹלֶכֶת לְפָנַיִךְ שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, שְׁחֹר הַלַּיְלָה בֶּעָרְפֵּךְ וְאֵין כּוֹכָב בּוֹדֵד מֵאִיר בַּחַלּוֹנוֹת שְׁלֹשֶׁת רָאשֵׁי הַפָּנָסִים עַל הָעַמּוּד כְּמוֹ קֶרְבֶּרוֹס מְבַקְּשִׁים לִטְרֹף אוֹתָךְ, נוֹבְחִים עָלַיִךְ, אַל תַּבִּיטי לְאָחוֹר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַצִּיל אוֹתָךְ

כא.

הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." וְאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, "אֶפְשָׁר לְפָחוֹת לִפְתֹּחַ חַלּוֹן?" "אֵין חַלּוֹן," הוּא אוֹמֵר, "רַק וִילוֹן." וְאַתְּ: "אָז וִילוֹן." "לֹא,
אִי אֶפְשָׁר. הוּא לְיֹפִי." "אֲבָל
הוּא כָּל כָּךְ מְכֹעָר." הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." הָאָחוֹת מַחֲזִיקָה מֶלְקָחַיִם, כְּאִלּוּ תִּינוֹק זֶה בּוּרֵקָס. "חַם לִי," "תַּפְסִיקִי לָזוּז." "כוֹאֵב לִי." "אַתְּ זָזָה." "אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלִּי?" "הִיא בַּחוּץ." הָרוֹפֵא: "תֵּרָגְעִי." הַמַּרְדִּים: "תִּנְשְׁמִי." "כּוֹאֵב לִי." "תַּפְסִיקִי לִצְעֹק." "חַם לִי, קָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם." "אֲבָל לְדַבֵּר לֹא קָשֶׁה לָךְ."

כב.

אַתְּ מְקַבֶּלֶת עוֹד זְרִיקַת זֵרוּז
(כִּי מָה שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ בְּכֹחַ
יֵלֵךְ בְּעוֹד יוֹתֵר וְכוּ')
שׁוּב אַתְּ מֻשְׁלֶכֶת אֶל הַגֵּיהִנּוֹם
מָה שֶׁלֹּא עוֹשָׂה הַזְּמַן
עוֹשֶׂה החִפָּזוֹן

והַשָּׂטָן

כג.

פִּתְאֹם רַעַם בָּרָק, הַסְּגָן צָעַק: נִתּוּחַ!
עֲזֹב שְׁטֻיּוֹת, עָנָה לוֹ הַמְּנַהֵל,
קָשֶׁה לִי כְּבָר לִנְשֹׁם, בָּכְתָה אָז הַיּוֹלֶדֶת,
נַסִּי לְהֵרָגַע, תַּפְסִיקִי לְיַלֵל

הָאֵשׁ כְּבֵדָה, כְּבֵדָה. קָשֶׁה קָשֶׁה לָנוּעַ,
וְצֵל עַל הַקַּרְקַע, וְהוּא רָדוּף צִירִים
תַּכְנִיסוּ אֶת אִמִּי, בִּקְּשָׁה אָז הַיּוֹלֶדֶת,
בְּשׁוּם פָּנִים, עָנָה לָהּ הַמּרדים

בָּרָד כְּאֵב נִתָּךְ, בָּרָד כָּבֵד קָטוּעַ,
וְהִיא נוֹתְרָה לְבַד, וְהִיא גְּלוּיָה לָאֵשׁ.
הַיּוֹם הוּא יוֹם מוֹתִי, בָּכְתָה אָז הַיּוֹלֶדֶת
רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ.

כד.

אַחַת לְשֵׁשׁ, אַחַת לְשֵׁשׁ
שׁוֹמְעִים אוֹתִי?
שֶׁמִּישֶׁהוּ יְחָפֶּה עָלַי
לֹא-מַשְׁאִירִים-פְּצוּעָה-לְבַד-בַּשֶּׁטַח

כה.

אִמֵּךְ צוֹעֶקֶת בַּחוּץ וּבוֹכָה:
"לֵדָה קָשָׁה, הֵבַנְתִּי, לֵדָה קָשָׁה,
אֲבָל אַתֶּם שׁוֹפְכִים אֶת הַמַּיִם
עִם הָאִשָּׁה!"

כו.

וַיְהִי-בֹקֶר, וַיְהִי-עֶרֶב
חַג.
הַמְּנַהֵל סִיֵּם מִשְׁמֶרֶת, גם הַסְּגָן, וּסְגָן הַסְּגָן
והַמּרדים

אֶצְלֵךְ נִמְשַׁךְ הַקְּרָב
מִלְחֶמֶת שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים

כז.

בהפוגה הגּוּף שלך מֻטָּל ְ
עַל הַמִּטָּה
תָּשׁוּשׁ וְרֵיק
כְּמוֹ מַבְחֵנָה עַל הַדֶּלְפֵּק

כח.

"תִּלְחֲצִי" "אַתְּ כְּבָר שָׁם." "תַּאַסְפִי אֶת עַצְמֵךְ,
אַתְּ כֻּלֵּךְ מְפֹרֶקֶת." "תִּלְחֲצִי" "כְּבָר הָיוּ פֹּה נָשִׁים
לְפָנַיִךְ, אַתְּ לֹא הַיְּחִידָה." "תִּרְאִי, זֹאת שֶׁהִגִּיעָה הַרְבֵּה אַחֲרַיִךְ,
יַלְדָּה, לֹא עָשְׂתָה בְּעָיוֹת." "תִּלְחֲצִי" "אַתְּ בְּלַחַץ,
תַּרְגִּיעִי"
"עוֹד תֵּצֵא לָךְ יַלְדָּהּ מְפַגֶּרֶת."

כט.

כַּלּוּ כֹּחוֹתַיך
גם גּוּפך אוֹזֵל
בְּעוֹד שִׁשִּׁים קְטַנּוֹת
תִּפָּסֵק גַּם הַתִּינֹקֶת

ל.

וַיְהִי-בֹקֶר, וַיְהִי-עֶרֶב, ְאת
אִבַּדְתּ כְּבָר אֶת תְּחוּשַׁת הַזְּמַן
הַזֵּר נָמַס
נָבְלוּ גַּם לְבָבוֹת הַשּׁוֹקוֹלָד וְהַשִּׁדָּה
הַחֲדָרִים שְׁקוּעֵי שֵׁנָה
הַמִּסְדְּרוֹן, הַיָּם וְהָאֲוִיר

דּוֹמֶה שֶׁהָעוֹלָם נוֹזֵל כִּשְׁעוֹן הַחוֹל
לַשְׁאוֹל

בַּגּוּף שֶׁלָּךְ
שׂוֹרֶרֶת דְּמָמָת מֵתִים ושֶׁקֶט הַס
אֵין יוֹצֵא וְאֵין נִכְנָס

לא.

הָיָה אָז בֹּקֶר הַיּוֹם הַרביעִי לַמִּלְחָמָה. הָאֹפֶק הִתְפַּצֵּל לַהַרְבֵּה אֳפָקִים קְטַנִּים. שָּׁמַיִם נִדְבְּקוּ אל החַלּוֹן כְּמוֹ פַּשְׁקְוויל שֶׁל אֱלֹהִים. הָיִיתי בְּעִיצּוּמוֹ שֶׁל הַקְּרָב עַל הַתִּינֹקֶת. הִשְׁתּוֹלַלְתּי שָׁם כְּמוֹ לְבִיאָה תְּלוּשָׁת גּוּרִים. זוֹ הָיְתָה לְבִיאָה בִּלְתִּי רְגִילָה, עם דָּם עַל הַיָּדַיִם .

בִּשְׁמוֹנֶה, שְׁמוֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים
רָאִיתִי כּוֹכָבִים שְׁחֹרִים
מָעַל רָאשִׁי, עַל הַקִּירוֹת
מְזַמְזְמִים כְּמוֹ זְבוּבִים
נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ הָיָה אָבִי צוֹלֵף
בָּהֶם בִּזְנַב מַגֶּבֶת

לַצִּירִים הָיְתָה שִׁיטָה, קֹדֶם הֵם תָּקְפוּ מֵאָחוֹר, אַחַר כָּךְ יָרוּ צְרוֹר, אַחַר כָּךְ נָחוּ.
אָז בֵּין צְרוֹר לִצְרוֹר, נִסִּיתִי לִנְשֹׁם. אֲבָל לֹא תָּמִיד זָכַרְתִּי מֵאֵיפֹה נוֹשְׁמִים

פִּתְאֹם הִשְׁתַּתְּקוּ לִי הַחֲצוֹצְרוֹת. הִפְסַקְתִּי לִצְרֹחַ. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁגַּם הַשַּׁחֲלוֹת לֹא יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד.
מִישֶׁהוּ הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתִי לְנִתּוּחַ, אֲבָל
לֹא הָיָה לִי זְמַן לִשְׁאֹל מִי מִתְנַדֵּב.

בְּתֵשַׁע, תֵּשַׁע וּשְׁלֹשִׁים,
רָאִיתי מַלְאָכִים מְזֵי רָעָב
עם דם על הידים
חוֹתְרִים מוּלי, לאורך היאור
כְּמוֹ לַהֲקָת כְּרִישִׁים
שֶׁלֹּא אָכְלָה שָׁנִים

בִּשְׁלַב מְסֻיָּם גִּלִּיתִי שנִשְׁאַרְנו רַק אני וַאֲנִי. עָלִיתִי מֵעַצְמִי בְּכֹחַ שֶׁל שְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת, עַד שֶׁגם הַתְּעָלָה נִקְרְעָה. שכבתי גמורה. לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן הָאֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁהַקֶּשֶׁר עִם הָרוֹפֵא נִתַּק עוֹד בִּתְחִלַּת הַקְּרָב.

בְּעֶשֶׂר, עֶשֶׂר וְעֶשְׂרִים
רָאִיתִי אֶת אֱלֹהִים
יוֹרֵד אֵלַי
כְּמוֹ מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי

אֲנִי הָיִיתִי עֵגֶל הַזָּהָב

דָּחַפְתִּי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וְהִתְרַחַקְתִּי כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי.
הָיוּ לִי אַרְבַּע שְׁנִיּוֹת לְתַמְרֵן, יָדַעְתִּי שֶׁנִּגְמַר לתִּינֹקֶת הדֹּפֶק
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם נִשְׁמַע קוֹל פִּיצוּץ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה הַסּוֹף.

מוּל שְׁנֵי רוֹפְאִים מְבֹהָלִים
וּדְוַי תִּקְרַת בֵּית הַחוֹלִים
אִמִּי אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים
עַל בִּתָּהּ הַיּוֹלֶדֶת

לב.

בַּסּוֹף הָפַךְ הַהַר לִתְהוֹם, הלְבִיאָה
לְעוֹף נִדְרַס, לאַיָּלָה נֶחְנֶקֶת,
לְעֶגְלָה שְׂרוּפָה וַעֲרוּפָה
שׁרוּיָה בְּעִלָּפוֹן, לְחֵטְא
בְּתוֹךְ יְאוֹר שׁוֹתֵת, שׁוֹרֵץ
זְבוּבִים
כְּרִישִׁים, רוֹפְאִים וּמַלְאָכֵי
שָׁרֵת
הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי
ואֱלֹהִים הָיָה כְּלֹא הָיָה

לג.

בּוּעוֹת עֵינַי נִתְזוּ עַל הַחַלּוֹן
זְנָב אוֹר אַחֲרוֹן חָבַט בַּלַּיְלָה
וְנִמְלַט
שָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמִי שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמִּי: "טוֹב,
אֵיפֹה הַתִּינֹקֶת?"

לג.

הָעַצְבוּת, נְשַׂאתִּיך
עוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת
בְּלִי מִלִּים
אֲשֵׁמָה, חַפוּיָה וְנִכְלֶמֶת
וְאֶזְכֹּר אֶת כֻּלָּם
אֶת רוֹפְאֵי הַמְּצוּקָה וְהָשָׁחַת
כִּי לֵדָה שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
אַף אִשָּׁה בְּעוֹלָם לֹא
שׁוֹכַחַת