רֹב הַלֵּילוֹת מְנֻקָּדִים בְּגֶשֶׁם, יַתּוּשִׁים
וַחֲלוֹמוֹת עַל
כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ לִהְיוֹת אִם רַק הָיְתָה בָּנוּ
אוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל חֶסֶד
אַךְ הַיָּמִים, כּטָוַסִים
צִבְעוֹנִיִּים וּנְפוּחִים מֵרוּחַ שֶׁנּוֹשֵׁב
בְּתוֹךְ הַגּוּף וּמִצְטַבֵּר אֶל הַצַּוָּאר
וְכָל הַיֹּפִי
כַּמָּה יֹפִי
אֵיךְ אֶפְשָׁר
אַתְּ מִתְהַלֶּכֶת הַלּוּמַה כְּמוֹ מִשֵׁיכַר
רוֹצָה אַלְפֵי עֵינַיִם
*
כְּפִי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַקּוֹקוֹס אֶלָּא בִּפְנֵי הָעֵץ,
וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַדָּג אֶלָּא בִּפְנֵי הַיָּם
וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַגְּשָׁמִים אֶלָּא בִּפְנֵי הַשָּׁמַיִם
כָּכָה אֵין שׁוֹאֲלִים עַל הָאַהֲבָה אֶלָּא בִּפְנֵי
הָאָהוּב. לְכִי, שַׁאֲלִי אוֹתוֹ,
אָמְרָה לִי סִינְטָה וְהֵגִיפָה אֶת שְׂעָרוֹתיה הַשְּׁחֹרוֹת
הָאֲרֻכּוֹת
נֶהְדָּרוֹת כְּלַּיְלָה
*
מִכָּל הִקַסְמוּיוֹת הַצֶּבַע
זְהָב קִפְלֵי הסָארִי, הַחוּטִים
וְהַגְּבָרִים הַחֲנוּטִים
בְּמַחְלָצוֹת וְרֻדּוֹת, הָאֲבָנִים, הָאַלְמֻגִּים
כְּתֹם אִמְרוֹת הַיָּם וּתְכֵלֶת
הַחוֹפִים, שֶׁפַע הָעֵצִים
וְהַזְרִיחוֹת
שְּׁקִיעוֹת שֶׁלֹּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה
אֵין כִּשְׁחֹר הַשְׁעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת
הַנִּצְחִיּוּת
שֶׁל הַנָּשִׁים הַהוֹדִיוֹת
בִּשְׁבִילֵיהן – הַדֶּרֶךְ לְגַן עֵדֶן