וְאָז רָאִית אוֹתוֹ, צָלוּל
כְּאִלּוּ בָּא מִשָּׁם
אָחוּז בְּכֶתֶף סִירָתו וּמְגָרֵשׁ עוֹרֵב
אֲשֶׁר אָרַב לִשְׁלַל פַּרְנָסָתוֹ הַמְפַרְפֶּרֶת
כְּמוֹ נַפְשֵׁךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגּוּף
פּוֹרֵם בְּאֶצְבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת
אֶת סְבַךְ רִשְׁתוֹת הַדַּיִג וּפוֹרֵשׁ אוֹתָן
עַל מִישׁוֹרי הַחוֹל, דֹּק חוּטֵיהן כִּכְסוּת
דְּמָעוֹת עַל לֶחִי יְתוֹמָה
מָתַי בִּכְלָל עָזַב אוֹתָךְ? רָאִית אוֹתוֹ
מוֹלֶק כִּפָּה שֶׁל אָנָנָס, וְאָז קוֹלֵף
חוֹתֵך לְקֻבִּיּוֹת
מַצִּיעַ לָךְ, בּוֹאִי
תֵּשְׁבִי,
קוֹלוֹ צָלוּל
אָבִיךְ
תֹּאכְלִי, תֹּאכְלִי
הַשֶּׁמֶשׁ רַד, מַחְלִיק הַיָּם הַמְּקֻמָּט וּכְמוֹ
מַפָּה נִפְרַשׂ רָקִיעַ מְפֻיָּס
מֵעַל רֹאשֵׁךְ
מִקְלַעַת כּוֹכָבִים כְּמוֹ חַלָּה
אַתְּ מַדְלִיקָה גַּעְגּוּעִים וּמְבָרֶכֶת עַל
הָאַהֲבָה, שְׁעוֹת הַמֶּרְחָק, אֵשׁ בְּעִיתָהּ
לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים הֵסַבְתֶּם אֶל
הַחוֹף הַזֶּה
כְּאֶל שֻׁלְחָן שַׁבָּת