עִם בּוֹא הַסְּתָו קָלְחוּ הצִּפֳּרִים מֵעַל רָאשִׁי וּבַאֲוִיר
הָיוּ חָדֵי הַקֶּרֶן כֹּה סְמוּכִים, רָאִיתִי אֶת רִיסֵי זְנָבָם
מִתְגַּפפִים תַּחְתַּי, בְּהוֹנוֹתי סָמְרוּ
טוּרְקִיז הָאוֹר נִצְבַּע פִּשְׁתָּן
מִחוּץ לַגּוּף שֶׁלִּי הִתְמָעֲטָה
אַהֲבָתְךָ, (הָיִינוּ בְּגִלְגּוּל אַחֵר
כְּשֶׁאֶצְבַּע קַדְמוֹנִית צִיְּרָה
עַל גּוֹרָלֵנוּ זוּג
כְּמוֹ צְבָאִים פְּחוּסִים עַל קִיר הַמְּעָרָה)
הִצְמַחְתִּי עֲנָפִים בִּמְקוֹם זְרוֹעוֹת
פְּקַעוֹת שְׂעָרוֹתַי פָּרְאוּ וְהִשְׂתָּרְעוּ לְרֹחַב הַמִּטָּה
עֵינַי זָלְגוּ עָלִים, יְרֹקֶת, רְטִיבוּת, קְלִפּוֹת
אֲבָל
שְׁמוּרוֹתיהן נוֹתְרוּ נֻקְשׁוֹת וִיבֵשׁוֹת
עָבְרָה שָׁנָה וְשׁוּב
נִזְכַּרְתִּי שֶׁנּוֹלַדְתִּי עֵץ