אֲנִי חוֹזֶרֶת בִּי, לֹא, אֵינְךָ זִקִּית
אֵלֶּה דַּוְקָא הַחַיִּים
שֶׁמַּחֲלִיפִים צְבָעִים סְבִיבְךָ,
אָדֹם נָחָשׁ, כָּחֹל קֵהֶה, יָרֹק
בּוֹהֵק כְּמוֹ כַּר הָעֶשֶׂב
שֶׁעָשִׂינוּ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים
מִשְּׂמֹאל לָאַהֲבָה דָּלְקָה הַשֶּׁמֶשׁ
כָּל הַלַּיְלָה כִּמְנוֹרָה
חִסְפּוּס זָהָב וְחוּם קַרְנַף
בִּשְׁעֲטָת עוֹרְךָ הַחַם
רָאִיתִי אַיָּלוֹת
עַל לְשׁוֹנָם הָאֲרֻכָּה
וְהַדְּבִיקָה אֲנַחְנוּ שְׁנֵי זְבוּבִים