אֶתְמוֹל בְּבֵית קָפֶה בִּשְׂדֵרוֹת בֵּן
גּוּרְיוֹן, פָּתְחָה לִי חֲבֶרְתִּי אֶת
הֶעָתִיד: עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ פְּרוּשִׂים
מִצְנֶפֶת אוֹר וְרֹמַח
וּשְׁלֹשִׁים גְּבִיעֵי זָהָב
בַּקְּלָף הָאַחֲרוֹן הָיִינוּ נְשָׁמוֹת
צְפוּפוֹת כְּמוֹ דַּפִּים בְּסֵפֶר
צָחַקְתִּי עַד שֶׁהַמֶּלְצַר שָׁאַל:
"תִּרְצוּ חֶשְׁבּוֹן?"
*
בַּמְּכוֹנִית אָמַרְתִּי לָהּ
אִם רַק הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהִפָּרַע מִיֵּצֶר הַדִּבּוּר
וְהַתְּשׁוּקָה, מִבְּלִי לָמוּת תְּחִלָּה
כְּמוֹ עֵץ לִשְׁתֹּק לְהַקְשִׁיב
*
שְׂדֵרוֹת הַצִּיּוֹנוּת הֶחְשִׁיכוּ
כְּמוֹ הַמְּצִיאוּת הַעֲכְשׁוִית
יָרֵחַ הִתְלַבֵּט אִם לְהָאִיר
וַחֲבֶרְתִּי אָמְרָה: הֶרְצְל גַּם הָיָה
נָבִיא
*
כָּל הַלַּיְלָה נִלְפְּתוּ בִּי חֲלוֹמוֹת
כְּמוֹ יָבְּלִית בִּשְׂדֵה בּוּר
כְּאֵבִים התְגוֹלְלִו עָלַי
כַּאֲבָנִים קְטַנּוֹת
עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר
וְסיקֵל
*
חָשַׁבְתִּי, לוּ נִתְנַה לִי נְבוּאָה
הָיִיתִי מַגִּישָׁה אוֹתָהּ לַחֲכָמִים